חע"מ
בית משפט השלום קריית שמונה
|
5164-06
24/02/2015
|
בפני השופט:
ניר מישורי לב טוב
|
| - נגד - |
המבקשים:
1. רביעה מחמד ספדי
2. נדים עארף ספדי
|
המשיבה:
1. רביעה מחמד ספדי
2. נדים עארף ספדי
|
| החלטה |
בפני בקשה לדחיית מועד כניסתו לתוקף של צו ההריסה לפי סעיף 207 לחוק התכנון והבניה והתקנות שהותקנו מכוח סעיף זה.
רקע :
1.ביום 21/2/08 הורשעו המבקשים בהתאם להודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן ונגזר דינם בתיק 5164/06 , בית משפט השלום במסעדה. במסגרת גזר הדין נקבע כי על המבקשים להרוס מבנה בית מגורים מבנייה קשיחה בשטח של כ - 159 מ"ר (להלן "המקרקעין") וזאת עד יום 11/2/09 (להלן :"צו ההריסה").
2.ביום 22/1/2015 הגישו המבקשים בקשה להארכת מועד לביצוע צו ההריסה. הבקשה הוגשה בלא שצוין כל נימוק לקבלתה ובצירוף תצהיר אשר לא פירט הנימוק לבקשה. נתבקשה תגובת המשיבה וביום 9/2/2015 הגישה המשיבה את תגובתה לבקשה לפיה היא הינה מתנגדת לבקשה.
3.כאמור לא צוין כל נימוק לקבלת הבקשה בגוף הבקשה או בתצהיר המבקש.
4.ב"כ המשיבה סומכת נימוקיה לדחיית הבקשה על שני טעמים עיקריים :
א.טעמים למחיקת הבקשה על הסף : הבקשה הוגשה ללא כל נימוק, הבקשה אינה עומדת בדרישות ובתנאי הסף שנקבעו בתקנות באשר היא הוגשה ללא תגובת המאשימה, ללא תצהיר בעל מקצוע וללא פרוט כלשהו של נתוני הליך הרישוי שעליו כביכול היא נסמכת כמתחייב מתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק), תשס"ט - 2008 (להלן : התקנות).
ב.טעמים לדחיית הבקשה לגופה :
למען הזהירות ציינה ב"כ המשיבה כי ייתכן והמבקשים ביקשו להפנות באופן כוללני ביותר לאפשרות "להסדר מסתמן" בין הוואקף לרמ"י. בתאריך 4/1/15 נערכה פגישה ביוזמת הממונה על מחוז צפון במשרד הפנים, בהשתתפות גורמים מרשות מקרקעי ישראל, המחלקה האזרחית בפרקליטות מחוז צפון, גורמים ממשטרת ישראל וגורם צבאי (אמ"ן). בפגישה זו הציג מנהל מרחב צפון ברשות מקרקעי ישראל מתווה לשיווק מגרשים בארבעה הכפרים ברמת הגולן, שאינו מפורט בסיכום, הצעה למתווה ייחודי ביחס לכפר מג'דל שמס בלבד, שטרם קיבל את אישור הנהלת רשות מקרקעי ישראל ולפיו המועצה המקומית תכין תוכנית חלוקה, בהתאם לתוכנית החלוקה תפורסם רשימה שמית של המגרש שהוקצה לכל תושב (לפי הגרלה), הרשימה תפורסם על פי נוסח שתכין רמ"י לשם הגשת התנגדויות ובחלוף תקופת ההתנגדויות, רמ"י תחתום על בקשות להיתרים בהתאם ל"מתווה השר שיטרית", קרי יוסכם שאין בזכייה כדי להקנות זכויות בעלות במגרש, כל צד שומר על טענותיו לגבי הבעלות במגרש , הצדדים יתחייבו לקבל את ההכרעות השיפוטיות בקשר לנושא הבעלות לכשינתנו, כל תושב שקיבל מגרש יחשב כבעל דיור.
ב"כ המשיבה מציינת בתגובתה כי בעבר גובשו הסכמות דומות. לשם המחשה הוגש לעיון בית המשפט סיכום פגישה מיום 22/11/13 , שנוגע לכפר מסעדה אשר לא הבשיל מאז לכדי הסדר כלשהו ומציינת כי היו עוד רבים קודם לכן.