החלטה
1.בפני בקשה לסילוקה על הסף של הודעת צד ג', אותה הגישה המשיבה מס' 3 (להלן : "המשיבה") כנגד המבקשים; זאת, בהתאם לתקנות 100, 101 לתקנות סדר דין אזרחי התשמ"ד- 1984.
רקע
2.עסקינן בתאונת עבודה אשר אירעה למשיב מס' 1 - הוא התובע בתביעה העיקרית (להלן: "התובע") ביום 27.11.05 , עת עבד כצבעי בנכס ברחוב הדוכיפת בתל מונד (להלן: "הנכס"). לטענת התובע בכתב תביעתו, במהלך עבודתו נפל התובע אל תוך פיר ועקב כך נגרמו לו נזקי גוף.
3.לטענת התובע בכתב תביעתו, המשיב מס' 2 , שהיה הקבלן האחראי לעבודת התובע בנכס, אחראי לנזקים שנגרמו לו ואילו המשיבה ביטחה את המשיב מס' 2 מפני נזק גוף שנגרם לתובע. המשיבה צירפה לכתב הגנתה הודעת צד ג' נגד מי שלטענתה היו בעלי הנכס במועד הרלוונטי להתרחשות התאונה, הם המבקשים בבקשה זו, וכן נגד מי שלטענתה היה מעסיקו ו/או שותפו של התובע במועד הרלוונטי, הוא המשיב מס' 4 בבקשה זו . המבקשים הגישו הודעת צד ד' מטעמם כנגד מי שלטענתם היו קבלני הבניה אשר התחייבו כלפיהם לבצע את עבודות הבניה בנכס ובמקביל הגישו את הבקשה דנן.
הבקשה והתגובה
4.בבקשה שלפני, עותרים המבקשים, כי אורה על סילוקה של הודעת צד ג' הנ"ל; זאת עקב קיומו של חוזה בינם לבין המשיב מס' 2 , לפיו התחייב המשיב מס' 2 לשפותם בגין כל נזק שייגרם כתוצאה מהבנייה. בנוסף, כך לטענת המבקשים, התחייב המשיב מס' 2 לערוך פוליסת ביטוח, אשר תכסה נזקי גוף ורכוש אשר יגרמו עקב עבודות הבניה לבעלי הנכס, המשיב מס' 2, עובדיו וכן צדדים שלישיים. על כן, באם ערך המשיב מס' 2 פוליסה שכזו, לא תוכל חברת הביטוח, היא המשיבה, ככל שתימצא חייבת לשלם על פיה, להגיש תביעת שיבוב כנגד המבקשים, כיוון שעל פי החוזה בינם לבין המשיב מס' 2 , המבקשים נחשבים למבוטחים בפוליסה זו, ועל כן מהווים מבוטח משותף. לחלופין, מכוח החוזה פטר המשיב מס' 2 את המבקשים מאחריות לנזקים בגין הבניה ועל כן המשיב מס' 2 וחברת הביטוח "הנכנסת בנעליו" כבולה לחוזה בין המבקשים לבין המשיב מס' 2 .
5.מנגד טוענים המשיב מס' 2 והמשיבה, כי ההתחייבויות החוזיות, במישור היחסים שבין המשיב מס' 2 לבין המבקשים אינן מונעות מן המשיבים הנ"ל או מי מהם לשלוח הודעת צד ג' כנגד המבקשים כבעלי המקרקעין שבהם אירעה התאונה. כמו- כן טענו המשיב מס' 2 והמשיבה, כי המשיבה, מגישה הודעה צד ג' בגין שיפוי הואיל ומערכת ההסכמים בין המשיב מס' 2 לבין המבקשים אינה מכוסה בפוליסה, ולפיכך יש באפשרותה להגיש הודעת צד ג' כנגד המבקשים.
6.המשיב מס' 2 והמשיבה טענו, כי, החוזה בין המשיב מס' 2 לבין המבקשים מקים חבות רק במקרה בו הנזק נבע ממחדליו של המשיב מס' 2 , מה שטרם התברר עד כה. עוד טענו המשיבים הנ"ל, כי אין מקומה של מחלוקת בשאלת האחריות להתברר באכסניה של בקשה לסילוק על הסף. לטעמם, מחלוקת זו צריכה להתברר בסופו של דיון ולאחר שמיעת טענות הצדדים וראיותיהם.
דיון והכרעה
7.לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, הגעתי למסקנה, כי דין הבקשה להידחות.
8.תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 קובעת, כי בית המשפט רשאי למחוק תביעה במידה ואין כתב התביעה מראה עילת תביעה כנגד הנתבע. בדיון בבקשה לסילוק על הסף בשל העדר עילת תביעה, הכלל הוא: "פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו, זכאי יהיה לבקש את הסעד המבוקש על ידו. העדר עילת תביעה הוא, אפוא, פגם המתגלה על פני כתב התביעה עצמו, מקריאת המסמך וללא חקירה ודרישה בעובדות. לצורך כך חייב הנתבע להניח כי יעלה בידי התובע להוכיח את כל אשר טען בכתב התביעה, היינו את כל העובדות המהוות עילת תובענה... אף אם ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן לא יכול התובע לזכות בסעד שביקש, כי אז- ורק אז- אומרים שכתב התביעה אינו מגלה עילה... " (זוסמן, "סדר הדין האזרחי", מהדורה שביעית, עמ' 383- 384 ).
9.בית המשפט ימחק תביעה על הסף במקרים יוצאי דופן (ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן פד"י לז(4) 721, 724 ) אולם כאשר ברור, כי אף אם יוכיח התובע את טענותיו שהעלה בכתב התביעה, לא יזכה לסעד המבוקש בהעדר עילת תביעה טובה, ימחק בית המשפט את התביעה ( ע"א 163/84 מ"י נ' חברת העובדים העברית השיתופית בע"מ, פד"י לח (4) 1, 8 ).
10.סבורני שעיון בהסכם בו תומכים המבקשים את יתידותיהם מעלה, כי אין ההסכם מהווה נימוק מספיק לסילוק התביעה על הסף אף במערכת היחסים בין המבקשים לבין המשיב מס' 2 . אביא לשון שני הסעיפים בהסכם המהווים, לטענת המבקשים, נימוק לסילוק ההודעה לצד ג' על הסף:
"15. "הקבלן יהיה אחראי לכל נזק, אבדן ו/או הפסד שיגרם כתוצאה ישירה או עקיפה מביצוע העבודה או מילוי התחייבויותיו של הקבלן כאמור בהסכם זה; לעצמו, לעובדיו, לנציגיו או למי מטעמו, למזמין או לכל צד שלישי – להם או לרכושם
16"הקבלן מתחייב לערוך ביטוח לנזקי גוף ורכוש, אשר יכסה את כל העניינים הנוגעים לבניית הבית כדלהלן; המזמין, הקבלן, עובדיו או מי מטעמו וצד ג' – למשך כל מהלך תקופת ההסכם. הן המזמין והן הקבלן יהיו המוטבים הרשומים בפוליסה. הקבלן מתחייב להגיש למזמין עותק של פוליסת הביטוח כאמור עם התחלת עבודתו בשטח".
11.אף שההסכם נכרת בין המבקשים לבין "חברת ז.ה.ב את דומב הנדסת בניין בע"מ... ע"י מנהליה בוריס דומב וזאב הורוביץ", אניח, כי ההסכם נכרת בין המבקשים לבין המשיב מס' 2 ואף על פי כן, כפי שיבואר להלן, אין בכך כדי להושיע את המבקשים.
12.כאמור, טענת המבקשים היא, שלא תוכל לצמוח עילת תביעה כנגדם בשל העובדה כי המשיב מס' 2 התחייב התחייבות חוזית לשפותם בגין כל נזק שייגרם כתוצאה מבניית הבית ואילו המשיבה, לא תוכל לבוא בגדר תביעת התחלוף אלא בנעליו ואין לה אלא טענותיו של המשיב מס' 2 .
13.זכות התחלוף אינה זכות עצמאית , אלא יונקת היא מכוח זכותו של המבוטח כלפי צדדים שלישיים, כך שלמעשה המדובר הוא בהמחאת זכותו של המבוטח אל המבטח מכוח הדין, לאחר תשלום תגמולי הביטוח (סעיף 62 לחוק חוזה ביטוח התשמ"א - 1981) . לפיכך נקבע ש"אין המבטח זכאי לקבל מידי המזיק אלא את מה שזכאי היה המבוטח לקבל ממנו. זכות התחלוף מקנה, אפוא, למבטח את זכותו של המבוטח כלפי המזיק "על יתרונותיה ומגרעותיה, על חוסנה ועל חולשתה" (דברי השופטת חיות ב ע"א 2906/01 - עירית חיפה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ תק-על 2006(2) 2504, 2545-2546 ; ראו גם ע"א 9311/99 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' נרות ירושלים אילום (1987) בע"מ, פ"ד נו(2) 550, 559.
14.אף אם אניח כי, תנית פטור אשר משחררת את הצד השלישי מאחריותו כלפי המבוטח, אשר נוצרה בטרם קרות מקרה הביטוח - עוברת בירושה למבטח, כחלק מהמערכת החוזית בין הצד השלישי למבוטח ולפיכך מאבד המבטח את זכותו לתבוע שיפוי מהמזיק, יש לדון בפרשנות תניית הפטור שפוטרת את המבקשים מאחריותם בנזיקין. קיומה של תניית פטור אינה מצדיקה סילוק ההודעה לצד שלישי על הסף באשר תנאי ההסכם עשויים להוות טענת הגנה הטעונה הוכחה והיא תוכרע בסוף ההליך.