חסן נ' שירביט חב' לביטוח בע"מ

פסק דין

התובע יליד 1975 נפגע בתאונת דרכים שאירעה ביום 23.3.05. המחלוקת בין הצדדים היא באשר לגובה הנזק בהינתן כי אין טענה לקיום נכות צמיתה ולא מונה מומחה רפואי. לאחר שהצעת פשרה שהוצעה על ידי כב' הרשם לא התקבלה הסכימו הצדדים לנהל את ההליך באופן מקוצר ולפיו סיכמו את טענותיהם ללא קיום ישיבת הוכחות.

התובע טוען לכך שיש לפסוק לו נזק לא ממוני בסכום של 7,000 ₪; הפסד שכר מלא בהתאם לאישור המעביד – 4,200 ₪ ופיצוי עבור עזרת הזולת והוצאות. הוא מפנה לכך כי היה בחופשת מחלה למשך 39 ימים ומציין את הטיפולים והבדיקות שנערכו לו.

הנתבעת סבורה כי יש לפסוק סכום סמלי עבור הנזק הלא ממוני; אין לקבל את טענת התובע לגבי הפסד העבר ולחילופין לפסוק פיצוי עבור חודש אחד וכי אין מקום לפסיקת פיצוי עבור שאר הרכיבים. הנתבעת טוענת גם שיש לנכות דמי פגיעה שהתובע יכול היה לקבל.

לאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים ובמסמכים הרפואיים אני פוסק לתובע פיצוי בסכום של 10,000 ₪ וזאת לפי המרכיבים הבאים:

א.הפסד שכר בעבר – מקובלת עלי טענת התובע כי יש לפסוק לו פיצוי עבור תקופת ההעדרות אך בהינתן כי השכר לחודש מרץ שולם הרי שהפיצוי המגיע הוא – 3,400 ₪ וזאת בהתאם לטענתה החלופית של הנתבעת בתוספת ריבית והצמדה.

ב.נזק לא ממוני – בהתחשב בטיפולים שעבר, בתקופת אי הכושר ומהות הפגיעה אני מעמיד את הנזק הלא ממוני על סך של 4,600 ₪ נכון להיום.

ג.עזרה והוצאות – סכום של 2,000 ₪ על דרך של אומדן.

לא מצאתי כי הונח בסיס מספיק לניכוי דמי פגיעה במקרה זה ואיני סבור כי הנטל מוטל על התובע.

לסיכום, אני פוסק לתובע סכום של 10,000 ₪. יש להוסיף שכר טרחת עורך דין בגובה של 13% וכן החזר האגרה ששולמה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. התשלום בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לידי בא כוח הנתבעת.

תשומת לב הגזברות מופנית לכך שלא התקיימה ישיבת הוכחות ואין לחייב באגרה נוספת לזו ששולמה.

ניתן היום, ט' שבט תשע"ב, 02 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.