חסון נ' החשמל

פסק דין

בפני תביעה כספית ע"ס 2,500 ש"ח, שהגיש התובע, מר יוסי חסון, נגד הנתבעת, חברת החשמל לישראל בע"מ.

על פי כתב התביעה, ביום 31.3.2011 ביצעה הנתבעת עבודות בתשתית החשמל באזור מגורי התובע, וכתוצאה מכך נגרם נזק למכשיר טלויזיה בביתו של התובע. התובע פנה לנתבעת, שהציעה לו לתקן את המכשיר ולשלוח אליה את הקבלה, ולאחר שעשה כן – סרבה לשלם, בטענה שלא היא האחראית לנזק. לפיכך הוא תובע את עלות התיקון (1,000 ש"ח), וכן 1,500 ש"ח עבור עגמת נפש והוצאות.

הנתבעת, מאידך, מודה בעצם ביצוע העבודות, אולם מבהירה, כי אין מדובר בעבודות שאמורות היו לגרום נחשולי מתח בבתי הצרכנים, אלא לכל היותר תופעות השקולות לנפילת המפסק הראשי בבית, כאשר תופעות אלה אינן צפויות לגרום נזק כלשהו למכשירים ביתיים. למעלה מכך, מסתמכת הנתבעת על "אמות המידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן בעל רישיון...", שנקבעו על ידי הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, אשר הוקמה מכוח חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996. הנתבעת מדגישה, כי לא התקבלה אצלה שום תלונה משום אדם אחר באזור מגורי התובע, בקשר עם נזקים שנגרמו בעקבות העבודות באותו יום, וכי גם אצל התובע לא נפגע שום מכשיר חשמל אחר. עוד מוסיפה הנתבעת, כי לא התחייבה לפצות את התובע, אלא לבדוק את זכאותו לפיצוי, ככל שיתקן את המכשיר וישלח אליה את הקבלה.

דין התביעה להידחות.

באמות המידה, אליהן מפנה הנתבעת, נקבע (אמת מידה 48(ג)), כדלקמן: "ארעה אחת התקלות המפורטות להלן, לא יהא הצרכן זכאי לפיצוי... אלא אם הוכח אחרת: ... (2) הפסקת חשמל וחיבור חשמל בודד מחדש בגמר ההפסקה...".

הווה אומר: ככל שיעלה בידי הנתבעת להוכיח כי העבודות במקום לא חרגו מ"הפסקת חשמל וחיבור חשמל בודד מחדש בגמר ההפסקה", על התובע להוכיח כי בכל זאת נגרם הנזק כתוצאה מהפסקת החשמל האמורה.

מטעם הנתבעת העיד מר שושן דוד, ראש מדור תלונות צרכנים במחלקת צרכנות טכנית אצל הנתבעת, האחראי על הנושא, והוא העיד כי הפעילות במקום אכן לא חרגה מהפסקה וחיבור בודדים של החשמל. לא מצאתי סיבה לפקפק בעדותו.

גם עדותו של התובע היתה מהימנה בעיני, אולם בהגינותו הודה למעשה, כי אין לו ידיעה ממשית על מקור התקלה, ואין לו כל ידיעה ממקור ראשון אפילו על נסיבות התרחשותה, שכן לא היה בבית בעת המקרה (עמ' 2 שורה 17 לפרוטוקול). התובע לא הצליח להוכיח, איפוא, כי הנזק נגרם כתוצאה מפעילות הנתבעת.

שקלתי, אם אין מקום לקבל את התביעה באופן חלקי, בשל ההסתמכות שנוצרה אצל התובע, גם אם בשוגג, כתוצאה מהמענה הראשוני של הנתבעת, אולם הגעתי למסקנה כי לא נכון יהיה להורות כך, הן משום שבאותו מענה, בכתב, נאמר מפורשות כי העניין ייבדק, ולא כי עלות התיקון תשולם, והן משום שלא השתכנעתי, שאם מלכתחילה היתה הנתבעת מגיבה אחרת – לא היה התובע ממילא מתקן את מכשיר הטלויזיה, ועל כן לא המצג שיצרה הנתבעת הוא שהביא את התובע להוציא את הסכום הנדרש לתיקון הטלויזיה.

התביעה נדחית, איפוא. עם זאת, לאור מכלול הנסיבות, איני מחייב את התובע בהוצאות הנתבעת.

ניתן היום, כ' אדר תשע"ב, 14 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.