החלטה
בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד המבקשת בהעדר הגנה ביום 1/11/11. כן בפני תגובת המשיב לבקשה זו, ותשובת המבקשת לתגובה.
המשיב הגיש נגד המבקשת תביעה בסדר דין מהיר ביום 30/6/11. בכתב התביעה נטען, כי ביטל את הצטרפותו לשירותי האינטרנט של המבקשת עוד בחודש אפריל 2010, אך למרות זאת חייבה אותו המבקשת בתשלומים שונים בגין שירות אינטרנט, עד שהדבר התגלה לו בחודש אפריל 2011. המשיב טען, כי באופן זה גבתה ממנו המבקשת ביתר סכום של 835 ₪. עוד הוא טען, כי פניותיו ובקשותיו להתנתק מהשירות נתקלו בקשיים עד כי נגרם לו נזק נפשי בגינו דרש פיצוי בסך 30,000 ₪.
פסק הדין, שניתן נגד המבקשת בהעדר הגנה, ניתן על יסוד אישור מסירה, אשר העיד על המצאת כתב התביעה לידי הנתבעת ביום 7/7/11. במסגרת פסק הדין חוייבה המבקשת בחלק מהסכום הנתבע בלבד, בסך 5,000 ₪ בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד.
לטענת המבקשת, כתב התביעה לא הומצא כדין, שכן הוא נשלח לרח' השחם 32 בפתח תקווה, בעוד שכתובתה ברח' השחם 40 בפתח תקווה. לטענתה, לא ברור מי חתום על אישור המסירה, ואם אכן הוא נתקבל, ומכל מקום כתב התביעה לא הועבר למחלקה המשפטית, ולכן, ולא מתוך זלזול בהליכי המשפט, לא הוגש כתב הגנה. מנגד טוענת המבקשת, כי פסק הדין נשלח לכתובת הנכונה, ואכן התקבל בידיה.
לגופו של עניין טוענת המבקשת, כי אין כל בסיס לתביעה. לטענתה, פנייתו הראשונה של המשיב לביטול שירותי האינטרנט היתה בחודש אפריל 2011, ומיד לאחר שפנה בבקשה לנתקו – נותק. המבקשת לא מצאה תיעוד על שיחה שהתקיימה באפריל 2010, כטענת המשיב, ואין בידי המשיב אסמכתא להוכחת פנייתו במועד זה. עוד טוענת המבקשת, כי גם אם היה המשיב פונה ומבקש לבטל את ההתקשרות בחודש אפריל 2010, הרי שהיה עליו לשלם עבור השירות עד תום תקופת ההתחייבות (כאשר, לטענתה, בשנת 2009 פנה המשיב וביקש לשדרג את חבילת הגלישה), כך שממילא היה מחוייב בסכומים אשר לטענתו נגבו ממנו ביתר. המבקשת חולקת על הטענה, כי נגרם למשיב נזק נפשי, עגמת נפש וכיו"ב.
המשיב טוען בתגובתו, כי הבקשה הוגשה באיחור. כן הוא טוען, כי כתב התביעה הומצא כדין וכי המבקשת מזלזלת בהליכי המשפט ולכן לא הגישה כתב הגנה. עוד טוען המשיב, כי הטענות בדבר שדרוג החבילה בשנת 2009 אינן נכונות, וכי אין בפי המבקשת הגנה מפני התביעה.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני רואה לנכון לבטל את פסק הדין.
ראשית, יש לציין, כי הבקשה הוגשה במועד. פסק הדין ניתן ביום 1/11/11, ויש להניח כי חלפו מספר ימים עד אשר הומצא לידי המבקשת בדואר (אגב – לכתובת הנכונה), על כן אני רואה את הבקשה שהוגשה ביום 8/12/11 כבקשה שהוגשה במועד.
כידוע, פסק דין אשר ניתן על יסוד המצאה פגומה יבוטל על פי חובת הצדק. במקרה כזה, אין המבקש נדרש להראות את סיכויי הגנתו, ודי אם יראה כי נפל פגם בהמצאת כתב התביעה לידיו, על מנת להביא לביטול פסק הדין. כאשר לא נמצא פגם בהמצאה, מסור לבית המשפט שיקול דעת באשר לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד. על בית המשפט לבחון, ראשית, מה הטעם למחדל שבאי הגשת כתב ההגנה, ושנית, אם יש בפי המבקש הגנה הראויה להישמע. השאלה השניה היא החשובה מבין השתיים.
במקרה דנן, דינו של פסק הדין להתבטל, הן מחובת הצדק, הן על פי שיקול דעת בית המשפט.
על פי תקנה 484 לתקנות סדר הדין האזרחי, המצאת כתב בי דין לתאגיד תהא בהנחת הכתב במשרד או במען הרשום של התאגיד. המבקשת הוכיחה, כי מענה הרשום הוא ברח' השחם 40 בפתח תקווה, ואילו ההמצאה בוצעה לרח' השחם 32. אמנם, מאן דהוא קיבל לידיו את כתב התביעה, אולם כאשר מדובר בתאגיד גדול, יש להקפיד על המצאה כדין, במען הרשום, על מנת שמסמכים משפטיים יגיעו לידי מי שאכן מוסמך לטפל בהם.
מאחר וההמצאה היתה פגומה, דינו של פסק הדין להתבטל, על פי חובת הצדק.
גם על פי שיקול דעת בית המשפט, היה מקום לבטל את פסק הדין. בפי המבקשת הגנה ראויה, הן באשר לשאלה מתי ביקש המשיב להתנתק משירותי האינטרנט, והאם אמנם חוייב בחיובי יתר, והן באשר לשאלה אם הוא זכאי לפיצוי כל שהוא בגין הנזק הנפשי הנטען, כאשר שאלה זו לעולם רואים אותה כשנויה במחלוקת בין הצדדים. בנסיבות אלה, גם אם הגיע כתב התביעה לאחד ממשרדי המבקשת, ולא טופל כיאות, היה מקום לאפשר למבקשת להתגונן מפני התביעה, תוך ביטול פסק הדין שניתן נגדה בהעדר הגנה.
לאור האמור לעיל, פסק הדין מבוטל.
לאחר שמצאתי, כי לא בוצעה המצאה כדין של כתב התביעה, ולא הובא הסבר מדוע נשלח כתב התביעה למען שאינו המען הרשום של המבקשת, אני רואה לנכון לחייב את המשיב בהוצאות המבקשת, בסך 500 ₪.
סכום זה לא ישולם כעת, אלא בתום ההליך העיקרי, וככל שיזכה המשיב בתביעתו – יוכל לקזזו.
המבקשת תגיש כתב הגנה תוך 45 יום מקבלת החלטה זו.
ניתנה היום, ב' שבט תשע"ב, 26 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.