חן ואח' נ' קלר ואח'

פסק דין

בפניי תביעה ותביעה שכנגד הנוגעות לתאונה שארעה בתאריך 7.1.10 בעיר מודיעין, בין הקטנוע שבבעלות הנתבע 1 (להלן:"הקטנוע") ובין רכב התובע (להלן:"התאונה").

לטענת התובע, בהגיעו לצומת רחוב כחלית ההרים ורחוב עמק איילון, עצר את רכבו ונתן זכות קדימה לרכבים שחלפו. לדבריו, בעת שהחל בנסיעה במטרה לחצות את הצומת, הגיע נתבע 2 ברכיבה מהירה ופראית. כתוצאה מהתאונה נגרם נזק לקטנוע שהוגדר כאובדן כללי, ורכבו של התובע ניזוק בכנף אחורית שמאלית.

לטענת הנתבע 2, אשר רכב בקטנוע, בעת שחצה את הצומת כדין, פגע בו רכבו של התובע אשר לא נתן לו זכות קדימה.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות, בנספחים המצורפים להם ובתמונות שהגיש התובע מצאתי להעדיף את גרסת הנתבעים על פני גרסת התובע, ועל כן אני סבורה כי דין התביעה העיקרית להדחות ודין התביעה שכנגד להתקבל.

מהראיות שהוצגו לי, עדויות הצדדים ותמונות התובע, עולה כי בכיוון נסיעתו של התובע, עמד תמרור המורה על מתן זכות קדימה.

הנתבע העיד על כך כדלקמן:

"אני נסעתי ישר, הדרך היתה שלי, אני יודע שהדרך שלי וזכות הקדימה שלי, נסעתי ישר, פתאום התפרץ רכב לצומת, עשיתי כל שביכולתי למנוע את התאונה. אני נסעתי ישר והוא בא מצד ימין. יש לו שלט זכות קדימה, הוא התפרץ, הדבר היחיד שאני זוכר מהתאונה שבלמתי ומפה אני לא זוכר כלום. לא יכולתי למנוע את התאונה, הוא פשוט בא לצומת." (עמ' 6 לפרוטוקול, ש' 2-5).

אף התובע לא הכחיש זאת בעדותו בחקירה נגדית:

"ש. האם לאופנוע יש איזשהו תמרור בנתיב נסיעתו?

ת. יש לו האט. גם לא נוסעים במקום בכזו מהירות.

ש. האם נכון שלכיוון נסיעתך יש משולש האט תן זכות קדימה?

ת. גם אם יהיה תמרור כזה גדול, הכביש היה ריק ולכן זכותי לעבור.

ש. אם הכביש היה ריק מאיפה האופנוע?

ת. לא יודע, הוא הגיע מהכביש.

ש. משמע, הכביש לא היה ריק.

ת. היה ריק".(עמ' 5 לפרוטוקול, ש' 18-25).

בנוסף, מעדותו של התובע עולה כי הבחין בקטנוע ועם זאת לא נתן לו זכות קדימה:

אני יורד מהירידה, עוצר בצומת, מסתכל, עובר כמה מכוניות, רואה שריק, משמאלי מגיע הנתבע, הכביש לא ישר, אלא בסיבוב, אני הגעתי לסוף הצומת, עברתי את מעבר החצייה השני ואז הרגשתי את הפגיעה מאחורה. הוא בא מצד שמאל ופגע מי מאחורה". (עמ' 5 לפרוטוקול, ש' 10-12).

בכך פעל בניגוד לתקנה 64(ג) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן:"התקנות") הקובעת כך: