פסק דין
1.התובע הגיש תביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש אשר נגרמו למכוניתו בתאונת דרכים אשר התרחשה ביום 19.12.07, באמצע הלילה , ערב חג הקורבן סמוך לכיכר בעראבה (להלן: "התאונה").
2.התובע הינו הנהג והבעלים הנטען במועד התרחשותה תאונה של מכונית מסוג מיצובישי מ.ר. 6920302 (להלן: "מכונית התובע"). על פי גרסתו כאשר התקרב לכיכר, ראה מכונית מרצדס עומדת, יכול להיות תקועה ואת מכונית הנתבע עוצרת אחריה. הוא עצר את מכוניתו, לפתע מכונית הנתבע נסע לאחרו, פגעה במכוניתו מצדה הימני הקדמי והמשיכה הלאה, תוך שהיא עוקפת את מכונית המרצדס, כשהיא עולה על המדרכה.
3.הנתבע, הנהג במכונית מסוג גי. אם סי. מ.ר. 46191218 (להלן : "מכונית הנתבע"), טעון כי עוד טרם הגיעו לכיכר רכב אחר מסוג מרצדס החל לנסוע במקביל אליו, לא עקף אותו ולא נתן לו לעקוף אותו. כשפנה אליו וביקש ממנו כי יעקוף אותו הנהג קילל והנתבע השיב לו. לאחר מכן כשהגיע לכיכר, ראה כי מכונית המרצדס חומסת את הדרך, הוא עצר במרחק של כ-4 מטרים ממנה, ונוסעים חמושים באלות וסכינים החלו להגיע לעברו. בינתיים החלו להגיע מכוניות מאחור והוא חש חבטה ממכונית מאחור. על מנת לנוס על נפשו, מאחר וחש סכנה אמיתית לחיו, עלה על המדרכה מצד ימין ועקף את מכונית המרצדס ונס על נפשו. מכוניתו נפגעה בחלקה השמאלי האחורי.
4.הנתבע הגיש הודעת צד ג' נגד מבטחת השימוש במכוניתו בביטוח צד ג' בעת התרחשות התאונה. הנתבעת טוענת כי פוליסת הביטוח מחריגה כל תאונה מכוונת תוך כדי מהומות. לשיטתה על פי גרסת הנתבע הרי הפגיעה במכוניתו מאחרו הייתה חלק מן המהומות שכן אין הוא מאשר כי נסע אחורנית.
5.מטעם התובע הופיעו שני עדים אשר על פי הנטען עמדו יחד עם צעירים נוספים ליד הכיכר, בשל ערב חג הקורבן ואישרו את דבריו. מטעם הנתבע לא הגיע כל עד. לעניין זה יש לציין כי על פי עדותו של הנתבע במכוניתו היו עדו 4 נוסעים נוספים.
6.העדים הגישו תצהיריהם, העידו לפני וערכו הדגמות של אופן התרחשות התאונה. כמו כן נערכו תשריטים של הדגמותיהם. הצדדי ם סיכמו טענותיהם בעל פה. לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל נחה דעתי כי הוכח לפני במידה הנדרשת במשפט אזרחי כי דין התביעה להתקבל וכך גם דינה של הודעת צד ג'. להלן עיקר טעמי-
א.הפגיעה במכוניות התובע והנתבע מטעימה הן לגרסת התובע כי הנתבע נסע לאחור והן לגרסת הנתבע כי התובע הוא אשר פגע בו מאחור. על פי העדויות נחה דעתי, אם כי הדבר לא השתקף בכל התרשימים כי מכונית הנתבע ניצבה מעט יותר ימינה ממכונית התובע ועל כן ההתנגשות ביניהן הייתה פינה שמאלית אחורית של הנתבע עם פינה ימנית קדמית של התובע.
ב.איני יכולה לקבוע כי קיים קשר בין התובע לבין נוסעי המרצדס. אומנם, אין להתעלם מן הקושי בו ניצב הנתבע כאשר אינו בן המקום בו אירע האירוע והתובע הינו בן המקום וודאי יקל עליו לפנות לעדים. כמו כן יש בכך כדי להבהיר מדוע חש הנתבע כי גם אלו שמאחוריו וגם אלו שלפניו כולם התאגדו כנגדו, אם כך היה.
ג.בכל אלה לא די על מנת לקבל את גרסת הנתבע לתאונה ולהעדיפה על פני גרסת התובע. הנתבע כשל בהבאת עדיו. הנתבע מאר כי במכוניתו היו עוד ארבעה נוסעים אף אל אחד מהם הגיע לעדות והדבר אומר דרשני. המדובר בעד רלוונטי אשר הנתבע נמנע מלזמנו. ךנתבע יש הסבר ביחס לכל אחד מן הנוסעים. האחד עוור ולא ראה. אין בכך כדי להסביר מדוע לא יוכל להעיד שכן שמע וודאי היה מודע לפחות לחלק מן המתרחש. הוא מציין כי אותו נוסע לא מעוניין להעיד. עוד מבור אשר נסע ברכב טוען לשיטתו כי לא ראה שום דבר, החלונות כהים. גם בכך אין די. קשה להניח כי התרחש דבר מתמשך הכולל חילופי קללות כאשר ובריחה תוך סכנת נפשות ואחד הנוסעים כלל לא יודע לע המתרחש. עוד שני נוסעים הם קטינים הוריהם לא מוכנים כי יעידו. למרות כל המאור לעיל הנתבע בחר שלא לזמן ולו אחד מהם באמצעות בית המשפט. שיקוליו עמו אך לשיקולים אלו יש מחיר. יש לציין כי גם צד ג', אשר לא הגישה הגנה יחד עם הנתבע, בחרה שלא לזמן כל עד. נכון כי הידיעה אודות זהות העדים מצויה בידי הנתבע, אולם, הרי למבטחת דרכים משלה להתחקות אחר העדים לאירוע.
ד.לפיכך, מוצאת אני כי יש להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבע על פיה הנתבע נסע לאחור ואז פגע במכונית התובע. עניין זה גם מתיישב עם הסבירות כי לצורך עליה על המדרכה היה צריך הנתבע לשנות את הזווית בה עמדה המכונית ולצורך כך נסע מעט לאחור.
ה.המבטחת טעונת כי מדובר בפגיעה מכוונת וכי הדבר התרחש במהלך מהומה ולפיכך הפוליסה מפטירה אותה מחבות. ראשית נקבע על ידי כי על אף גרסתו של הנתבע הרי שהפגיעה הייתה בנסיעה לאחור ועל כן איני מוצאת בסיס לטענה כי מדובר בפגיעה מכוונת. באשר למהומה הרי שתאונה התרחשה לפיכך, ועל פי גרסת הנתבע, בניסיון להימלט ממהומה ולא במהלכה.
ו.אציין כי גם אם הייתי קובעת כי עניין סכנת החייבת הוכחה הוכח, איני מוצאת כי יש בכך כדי לפטור את הנתבע מחבותו כלפי התובע אלא להקים לו עילת תביעה כנגד צד ג', הנוסעים במרצדס. אעיר כי גם בעניין זה לא הביא הנתבע את מלוא הראיות המתבקשות. הנתבע מצרף העתק הודעות מתיק המשטרה, אך מדובר בהודעות ביחס לחקירת אירוע תאונת הדרכים, נשוא תיק זה. אולם, לא הובאה כל אסמכתא להגשת התלונה במשטרה אודות ניסיון התקיפה, ואם לא נרשמה תלונה לא הוגש תצהיר של עורך הדין אשר לשיטתו של הנתבע ליווה אותו בהליכים אלו.
7.לאור האמור לעיל ובהעדר מחלוקת בדבר גובה הנזק, על פי חוות דעת השמאי הנני מחיבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 5,389 ₪,על פי חוות דעת השמאי וכן 600 ₪ שכ"ט השמאי, הכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 19.12.07, יום התאונה, ועד היום.
כמו כן ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט בסך של 1,500 ₪.
8.לאור האמור לעיל הנני מקבלת את הודעת צד ג' ומחיבת את צד ג' לשלם לנתבע סך של 5,389 ₪,על פי חוות דעת השמאי וכן 600 ₪ שכ"ט השמאי, הכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 19.12.07, יום התאונה, ועד היום.
כמו כן תשלם צד ג' לנתבע הוצאות משפט בסך של 2,000 ₪.
9.מובהר כי אם תשלם צד ג' לתובע ישירות את אשר חבה לנתבע, למעט 500 ₪ הוצאות משפט אותם עליה לשלם ישירות לנתבע, יהא בכך כדי לפטור את הצדדים.
10.כל הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
ניתן היום, י"ט כסלו תשע"א, 26 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.