פסק דין
בתביעה שלפניי נתבקשתי לפסוק לתובע סכום של 27,600 ₪ בעבור נזקים ועוגמת נפש שנגרמו לו לטענתו, בשל ליקויים ופגמים שנתגלו ברכב חדש שרכש מנתבעת מס' 1 אשר שימשה כשלוחה של נתבעת מס' 2, וכן להורות על החלפת רכבו של התובע ברכב חדש.
בפסק דין מיום 31.3.2009, נמחקה התביעה כלפי הנתבעת 1, וזאת בהסכמת התובע, והיא נותרה על כנה כלפי הנתבעת 2 בלבד (להלן: "הנתבעת").
מאחר והתביעה להחלפת הרכב ברכב חדש נזנחה על ידי התובע, אין עוד צורך לדון בה, אם כי אציין כי ממילא לא היה כל בסיס לסעד זה בנסיבות הענין כפי שיפורט להלן, מה גם שלא שולמה אגרה מתאימה ביחס אליו.
העובדות וטענות הצדדים:
התובע רכש מהנתבעת 1, המשמשת כמפיץ מורשה של רכבים אותם משווקת הנתבעת, רכב מסוג שברולט אפיקה, מס' רישוי 73-316-57 (להלן: "הרכב"). ביום 25.10.2004 נמסר הרכב לתובע.
במעמד מסירת הרכב לתובע, חתם התובע על:
אישור בעל רכב על קבלת כתב האחריות- על פי כתב האחריות, הוענקה לתובע אחריות יצרן לרכב לתקופה של 36 חודשים ו/או עד 100,000 ק"מ (לפי הקודם).
נספח לכתב האחריות.
טופס מסירת רכב ללקוח- הדרכה, על גבי טופס זה הוסיף התובע בכתב ידו בהערות כלליות: "קיבלתי הסבר מקיף לגבי הרכב, מושלם ללא ליקויים".
ביום 17.9.2007 הגיש התובע את התביעה דנן, בה הוא טוען כי נגרמו לרכבו נזקים בשל רשלנות הנתבעת ו/או מי מטעמה; לטענתו, במועד קבלת הרכב, הותקנו לבקשתו תוספות לרכב, לרבות מרים חלונות וקודנית (בעבורם שילם התובע), ואולם התקנתם לא הייתה מקצועית, כאשר טענתו מתמקדת בהתקנת הקודנית אשר נעשתה באופן רשלני, דבר שחייב את שינוי מיקומה דבר שהותיר חורים במקום התקנתה המקורי.
לאחר שקיבל התובע את רכבו והחל לנסוע בו, נתגלו לו ליקויים נוספים ברכב המצויים באחריות הנתבעת (יפורטו בהמשך להלן). הנתבעת תיקנה את מרבית הליקויים אם כי לטענת התובע גם לאחר התיקונים נותרו ליקויים המתבטאים בצבע לא זהה בריפודים, חורים ושריטות במיקום הקודנית המקורי וחורים בדשבורד (עמ' 3 שורות 4-5 לפרוטוקול).
לטענת התובע, הנתבעת ו/או מי מטעמה טיפלו באופן חלקי ובלתי מקצועי בתלונותיו, וסירבו לבקשתו החליף לו את הרכב בעוד שבגין הליקויים והצורך לטפל בהם נגרמו לו עוגמת נפש, הפסד ימי עבודה וירידת ערך הרכב ב-10% (התובע צירף חוו"ד שמאי אשר קבע את ירידת הערך האמורה).
לטענת הנתבעת, התובע קיבל לידיו רכב תקין וחדש, ואף חתם על מסמך מסירת רכב ובו ציין כי הרכב "מושלם וללא ליקויים". החלפים שהוחלפו ברכב הוחלפו בשל בלאי טבעי, כאשר לחלקם כלל אין כיסוי במסגרת אחריות היצרן, ולמרות זאת בוצעו על חשבונה של הנתבעת. מכל מקום, החלפת החלקים בחלפים חדשים ומקוריים אינה מביאה לירידת ערכו של הרכב. המדובר בחלקים מינוריים שוליים וקוסמטיים בלבד שאינם משפיעים על ירידת ערכו של הרכב שהינו תקין לחלוטין מבחינה מכאנית.
עוד לטענת הנתבעת, חוות דעת השמאי שצורפה לתביעה, הינה בלתי אמינה, שטחית ומגמתית, התובע כלל לא הוכיח את הנזקים הנטענים על ידו וכל עניינו ניסיון לעשות עושר ולא במשפט. בנוסף, התביעה הוגשה בשיהוי ניכר, רק בסמוך לתום תקופת האחריות ובחוסר תום לב, ותוך פגיעה בציפייה הלגיטימית שלה שלא להיתבע.
5. מסכת הראיות
התביעה נתמכה בתצהיר התובע (ת/1), ובחוות דעת השמאי, חמאזה סלאמה (ת/2), אשר אף נחקר עליה.
הנתבעת הגישה תצהירים מטעם מר משה אופיר, מנהל תחום שירות לקוחות אצל הנתבעת (להלן: "מר אופיר") (נ/2), ומר קופל אוברלנדר, מנהל שירות אזורי בצפון מטעם הנתבעת (להלן: "מר קופל") (נ/1).
לתצהיר התובע צורף מזכר החברה, מיום 24.11.04, בו מצויינת תלונת הלקוח באשר לבועות בדשבורד (נספח "א" לת/1 – להלן: "המזכר").
דו"ח היסטוריה של הרכב צורף כנספח ז' לכתב ההגנה מטעם הנתבעת 1, והצדדים התבססו עליו בחקירותיהם (להלן: "דו"ח ההיסטוריה").