ת"א
בית משפט השלום ירושלים
|
9547-07
04/05/2010
|
בפני השופט:
אנה שניידר
|
- נגד - |
התובע:
1. שאול חמדי 2. אהובה חמדי
|
הנתבע:
1. פריאל בן דניאל 2. שרה התשאול 3. דוד בן דניאל 4. ברוך בן דניאל 5. דניאל בן דניאל 6. יאיר בן דניאל
|
|
החלטה
1.עניינה של התובענה שלפנינו, שהוגשה ביום 27.8.07, פינוי וסילוק ידם של הנתבעים מחנות ברחוב השקד 11 בשוק מחנה יהודה בירושלים (להלן – החנות), אשר התובעים הינם הבעלים הרשומים שלה.
2.על פי כתב התביעה, בעלה המנוח של הנתבעת מס' 1 היה דייר מוגן בחנות עד לפטירתו בפברואר 2007 ולנתבעת מס' 1 לא היתה כל זיקה לחנות.
לטענת התובעים, ניהול העסק עבר לילדיו של המנוח, הנתבעים 2 – 6 או מי מהם ,והנתבעת מס' 1 לא מילאה את התנאים הנדרשים על פי חוק הגנת הדייר ועל כן לא הפכה לדיירת מוגנת.
לחלופין נטען, כי הנתבעת מס' 1 נטשה את הנכס ו/או העבירה את זכויותיה כדיירת מוגנת לילדיה, ועל כן על הנתבעים לפנות ולסלק ידם מהחנות.
3.בכתב ההגנה, שהוגש בנובמבר 2007, טוענים הנתבעים כי הנתבעת מס' 1 ממלאה אחר תנאי החוק, היא הוסיפה לנהל את החנות לאחר פטירת המנוח, מירב פרנסתה מהעסק המתנהל בחנות, ואף לא נטשה את הנכס ומעולם לא התכוונה לעשות כן.
4.באופן חלופי נטען, בסעיף 13 לכתב ההגנה, לסעד מן הצדק לאור העובדות הנוגעות לנתבעת מס' 1 כפי שפורטו בכתב ההגנה ובתצהיר עדות ראשית מטעמה, וביניהן עובדות המתייחסות לתקופה שלאחר פטירת המנוח ולאחר שהוגשה התביעה, באוגוסט 2007.
5.בתצהיר עדות ראשית מטעם התובע, שהוגש ביוני 2008, מסתמך התובע בין היתר על עובדות שאירעו , לטענתו, לאחר הגשת כתב התביעה כגון סגירת תיק מע"מ, שהיה על שם כל הנתבעים, ביום 16.10.07, ופתיחתו מחדש באותו יום עצמו על שם הנתבעת 1 בלבד, עובדות שלא נזכרו מטבע הדברים בכתב התביעה, שהוגשה כאמור באוגוסט 2007.
6.בסעיפים 10 – 11 לתצהירו התייחס התובע לדו"ח חקירה שנערך אמנם ביום 16.7.07, לפני הגשת התביעה, אך לא הוזכר כלל בכתב התביעה. הדו"ח צורף כנספח ו' לתצהיר, כאשר אינו ערוך בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן – תקסד"א) ואף אינו חתום (להלן – נספח ו').
7.ביום 20.12.09 ביקש ב"כ התובעים לזמן לעדות את מר אלכס חיימוביץ מחברת חיימוביץ חקירות (להלן – החברה), מבלי לציין כי מדובר בחוקר שערך דו"ח חקירה לגבי החנות.
הבקשה אושרה הואיל וסברתי, בטעות, כי מדובר בדו"ח החקירה נספח ו'.
8.ביום 31.12.09 הגיע לבית המשפט העתק מפניית החברה לב"כ התובע ובה בקשה לזמן לעדות את החוקר עלי ארד במקום אלכס חיימוביץ, הואיל ומר ערד הוא זה שערך את החקירה.
גם בפניה זו לא צויין באיזה דוח חקירה מדובר, ולכן גם בקשה זו אושרה, כהמשך לבקשה הקודמת.
9.התיק נקבע להוכחות לימים 2.5.10 ו – 13.6.10.
ביום 29.4.10 ביקש ב"כ התובעים לאפשר חקירתו של החוקר עלי ארד במועד השני שנקבע, ולהציג במועד זה דו"ח חסוי מטעמו, וזאת על מנת לאמת את הנתבעים ישירות עם הדו"ח, מבלי ליתן להם אפשרות להתכונן במשך כחודש וחצי לדו"ח זה.
10.בדיון שהתקיים ביום 2.5.10 העלה ב"כ הנתבעים טענות הן בקשר לנספח ו' והן בקשר לחקירתו של החוקר עלי ארד ודו"ח החקירה שערך.
לגבי נספח ו' טען ב"כ הנתבעים כי הוא הוגש שלא בהתאם לתקסד"א ואף אינו חתום, ולכן יש להוציאו מתצהיר התובע.
לגבי הדו"ח של עלי ארד נטען, כי הדו"ח לא הובא לידיעת הנתבעים ולא יתכן להפתיעם בשלב כה מאוחר של הדיון.
עוד נטען, כי הדו"ח צריך להתייחס לתקופה שלפני מועד הגשת התביעה (27.8.07), המועד שבו התגבשה עילת התביעה.
בהקשר זה יצויין, כי התברר שהדו"ח נערך ביום 16.6.09, כשנתיים לאחר שהוגש כתב התביעה, כאשר התצהירים הוגשו בשנת 2008.