פסק דין
לפני תובענה לפיצוי התובעים בגין גניבת כספים וחפצים אישיים שלהם מחדרם במלון הנתבעת.
1.התובעים נישאו ביום 12.8.10, והגיעו למלון הנתבעת ביום 15.8.10 לירח דבש.
2.למחרת הגעתם, ביום 16.8.10, ירדו התובעים בשעה 10.00 או 10.15 לחדר האוכל וכאשר חזרו לחדרם גילו כי נפרץ, ונגנב ממנו תיק, אשר הכיל חפצים אישיים וכסף מזומן.
התובעים טוענים כי סכום המזומן שנגנב מהם עומד על 3,120 – 3,620 ש"ח (לא ננקב סכום מדויק), 2,000 $ ארה"ב, וכי נגנב גם זוג משקפי שמש ששווים 1,500 ש"ח.
כן טענו התובעים, כי נגנבו כרטיסי האשראי שלהם, אך בעדותו לפניי אישר התובע שנתן הוראה לחברת האשראי לביטולם של הכרטיסים (עמ' 5 ש' 6-7, ש' 12-13), ועל כן למעשה לא נגרם לתובעים כל נזק ממון בגין גניבה זו.
3.אין חולק, כי מיד עם גילוי דבר הפריצה, הודיעו התובעים אודותיה לגורמי הביטחון בנתבעת, אשר ערכו לטענתם בדיקה אודות האירוע (נספח א1 לתצהיר התובעים), ולמחרת, ביום 17.8.10 אף הגישו התובעים תלונה במשטרה בעניין (נספח א2 לתצהיר התובעים).
כן אין חולק, כי התיק שנגנב, היה מונח על המיטה בחדר, לא נמסר בקבלה לשם שמירה בכספת המלון, אף לא הושם בכספת שהייתה בחדר.
4.על תוצאות בדיקת האירוע ע"י הנתבעת לא הובאה כל ראיה; האדם שביצע את הבדיקה, ואשר שמו נקוב על גבי נספח א1 – חיים, לא הובא לעדות ע"י הנתבעת.
תחת זאת, הוגש מטעמה של הנתבעת תצהירו של מנכ"ל המלון, מר שי חמו, אשר הצהיר באריכות על רמתו הגבוהה של המלון, אך בחקירתו לפניי הסתבר כי הוא החל בתפקידו רק בינואר 2011 (עמ' 8 ש' 17-18), חמישה חודשים לאחר האירוע הנטען, משמע כלל לא היה במלון במועד האירוע הנטען, אין לו כל ידיעה אישית עליו וכל עדותו הינה מפי השמועה.
5.המלון לא חולק על כך שחדרם של התובעים נפרץ או כי נגנב ממנו רכושם של התובעים; המלון חולק על שווים הנטען של החפצים שנגנבו, אף טוען להעדר כל אחריות מצידו, נוכח הוראות סע' 12 לחוק השומרים, התשכ"ז-1967 (להלן – "חוק השומרים").
6.חוק השומרים ואחריות המלון
6.1אין חולק כי הנתבעת כאן הינה 'בית מלון' כהגדרתו בסע' 12(א) לחוק השומרים, והיא אף מבקשת להסתמך כאמור על הוראות סע' 12, העוסקות בהסדר הספציפי החל לגבי בתי מלון -
"(ב) לענין נכסים של אורח הנמצאים במלון, דין בעל המלון כדין שומר שכר.
(ג) היו הנכסים כספים, ניירות ערך או חפצי ערך אחרים, לא יחול סעיף קטן (ב) אלא אם הודיע עליהם האורח לבעל המלון ומסרם, לפי דרישתו, להחזקתו.
(ד) בעל מלון פטור מאחריותו לפי סעיף זה, אם לא ניתנה לו הודעה על אבדן הנכס או על נזקו תוך זמן סביר לאחר שנודע על כך לאורח או שהיה עליו לדעת על כך".
6.2מכאן, שאם האורח לא הודיע למלון על כספים או חפצי ערך אחרים ולא מסרם להחזקתו, כאמור בסע' 12(ג), לא יהא המלון 'שומר בשכר', כאמור בסע' 12(ב).
6.3בנסיבות שלפניי, אין חולק שהתובעים לא הפקידו את הכספים בכספת המלון או בכספת בחדר; לטענתם, לא ידעו על קיומה של הכספת, לא קיבלו על כך כל הסבר מאת מי מהמלון אף לא הוזהרו כי עליהם להפקיד חפציהם בכספת.
6.4אין בטענות התובעים כדי להעלות או להוריד: גם אם לא קיבלו התובעים מהמלון כל הסבר על קיומה של כספת (בין מרכזית ובין בחדרם; עמ' 3 ש' 23-24, עמ' 4 ש' 24, עמ' 8 ש' 8-14), גם אם לא קיבלו דף הסבר על המלון (עמ' 6 ש' 20-21, עמ' 8 ש' 25-26), גם אם לא הוסבר להם שעליהם להניח את כספם וחפצי הערך שלהם בכספת בחדרם (עמ' 4 ש' 19-20), גם אם לא ידעו שיש בחדר כספת (עמ' 6 ש' 13-14), גם אם הכספת אשר בחדר מוסתרת ונמצאת בארון או נמצאת מעל הארון (עמ' 8 ש' 24-25), מכוסה ע"י הדלת כאשר נכנסים לחדר, ובין אם ניתן לראותה ביציאה מהחדר ובין אם לאו (עמ' 8 ש' 27-30);
הוראות סע' 12(ג) לחוק השומרים ברורות וחד משמעיות; התובעים הינם אנשים בגירים וחזקת ידיעת החוק חלה עליהם; המלון אינו צריך להסביר להם דבר, ואם הסביר – עשה כן לפנים משורת הדין.