פסק דין
פתח דבר
1.התובע, שהנו עורך דין במקצועו, הגיש כנגד הנתבעים תביעה לתשלום שכר טרחה בסך 38,667 ₪, המגיע לו, לטענתו, בגין ייצוג משפטי שהעניק להם.
2.הנתבעים העלו בהגנתם טענות ביחס לטיב הייצוג המשפטי שקיבלו מאת התובע, טענו כי נגרמו להם נזקים עקב הייצוג, וכן טענו כי התובע קיזז מכספים שקיבל עבורם עקב מכירת נכס, במסגרת ההליך המשפטי בו ייצג אותם, סך 20,000 ₪ שלא כדין.
3.בד בבד, הגישו הנתבעים תביעה שכנגד לפיצוי בגין נזקים שלטענתם נגרמו להם עקב רשלנותו המקצועית של התובע, בסך 30,000 ₪, ולהשבת הסך של 20,000 ₪. במסגרת התביעה שכנגד העלו טענות דומות לאלו שנטענו בכתב ההגנה.
4.להלן אדון בתביעה ובתביעה שכנגד גם יחד, שכן שתיהן נובעות מאותה מסכת עובדתית.
העובדות שאינן שנויות במחלוקת
5.הנתבעים פנו לתובע לשם קבלת ייצוג משפטי בתביעה שהוגשה נגדם בבית המשפט המחוזי בנצרת על ידי סאלח זערורה (להלן: "זערורה"), ובבקשה לצו מניעה זמני שהוגשה נגדם במסגרת אותו הליך (ת.א. 677/03, בש"א 1231/03). כמו כן, ביקשו הנתבעים מן התובע כי יגיש בשמם תביעה שכנגד במסגרת אותו הליך (כל אלה יחד יכונו להלן: "ההליך").
6.בהליך נדונה מחלוקת אודות מספר חלקות מקרקעין, כאשר במסגרת התביעה שכנגד שהוגשה בשם הנתבעים, באמצעות התובע דכאן, עתרו הם לקבלת סעדים של אכיפת הסכמי מכר מקרקעין, השבת התמורה ופיצויים.
7.התובע פעל לייצוג הנתבעים במסגרת ההליך, בין היתר, בהגשת כתב הגנה, בקשה לסילוק על הסף (של הבקשה לצו מניעה זמני שהוגשה על ידי זערורה), הגשת תביעה שכנגד, בקשות, תגובות, תצהירי עדות ראשית וחוות דעת שמאית.
8.בסופו של דבר, הגיעו הנתבעים וזערורה להסדר פשרה במסגרתו נקבע, בין היתר, כי תושב לידי הנתבעים התמורה ששולמה על ידם, ויוגשו סיכומים לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט בדבר הפיצויים אשר לטענת הנתבעים מגיעים להם. נוסף על כך, מונה התובע ככונס נכסים על המקרקעין נשוא ההליך, לשם גביית סכום ההשבה הנ"ל וגביית סכום הפיצויים, ככל שייפסק סכום כזה לטובת הנתבעים. התובע, בהתאם לכך, הגיש סיכומים מטעם הנתבעים.
9.ביום 14/7/05 ניתן פסק דין אשר חייב את זערורה לשלם לנתבעים פיצוי בסך 40,000 ₪, נוסף על סכום ההשבה בסך 37,000 דולר, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחה בסך 7,500 ₪. סך כל הסכומים שנפסקו לטובת הנתבעים באותו הליך עמד על 289,495 ₪.
10.משלא שולם הסכום הנ"ל על ידי זערורה, נכנס לתוקף מינויו של התובע ככונס נכסים על המקרקעין. התובע פעל למכירת הנכס, ולאחר שקיבל אישורו של בית המשפט המחוזי, נתקבלה אצלו תמורת המכירה בסך 289,893 ₪.
11.על פי החלטת בית המשפט המחוזי היה התובע זכאי ליתרה שנתקבלה מהמכירה, לאחר ניכוי הסכום המגיע לנתבעים על פי פסק הדין, כשכר טרחה. אולם, משנתברר כי מסכום המכירה נותרת יתרה זעומה בסך 398 ₪, אילו ינוכה הסכום המגיע לנתבעים במלואו, פנה התובע לבית המשפט המחוזי בבקשה לפסוק לו שכר בגין תפקידו ככונס נכסים. בית המשפט פסק את שכרו של התובע בסך 5% מתמורת המכירה בצירוף מע"מ, דהיינו 16,719 ₪, והתובע ניכה שכר זה מתוך הכספים שנתקבלו בהליך הכינוס.
12.בנוסף, התובע ניכה מן התמורה שנתקבלה עקב הכינוס כאמור, סכום נוסף בסך 20,000 ₪, על חשבון שכר טרחתו כמייצגם של הנתבעים בהליך, והעביר לידי הנתבעים את כל היתרה לאחר הניכויים האמורים.
טענות התובע
13.לטענת התובע, בינו ובין הנתבעים נחתם הסכם שכר טרחה, על פיו ישלמו הנתבעים סך 6,000 דולר בתוספת מע"מ, ובנוסף ישלמו הנתבעים לתובע 30% מן הסכום שייפסק לטובתם במסגרת התביעה שכנגד אשר הוגשה במסגרת ההליך (הסכם מיום 10/1/2004, להלן: "ההסכם הראשון").
14.נטען, כי במרוצת הזמן, ובמהלך ייצוג הנתבעים בהליך, פנו אליו וביקשו לשנות את תנאי ההסכם הראשון באופן שהתשלום בשיעור 30% ייגזר אך ורק מתוך סכום הפיצויים שיפסק להם, ככל שייפסק, אך לא מתוך סכום ההשבה שלטענתם מגיע להם מאת זערורה. התובע נעתר לבקשם, ונחתם הסכם שכר טרחה מתוקן, הקובע כאמור (הסכם מיום 2/3/2005, להלן: "ההסכם השני"), ומבטל את ההסכם הראשון. עוד הוסיפו הצדדים כי לתובע ישולם סך 5,000 דולר באם הנתבעים יזכו במסגרת ההליך באכיפת הסכם מכר של קרקע חקלאית.
15.התובע טוען כי בגין טיפולו בבקשה להטלת עיקולים על המקרקעין עבור הנתבעים, הוא זכאי לשכר טרחה נוסף, שכן טיפול זה חרג מהייצוג עליו הוסכם בין הצדדים. הוא עותר לקבלת שכר ראוי, שכן שכר הטרחה בגין טיפול זה לא הוסכם מראש, בסך 8,000 ₪ בתוספת מע"מ.
16.לטענת התובע הסכום של 20,000 ₪ נוכה מהכספים שהתקבלו בהליך הכינוס, בהסכמת הנתבעים. לדבריו, הוא העביר לידי הנתבעים מתוך הסכום שנתקבל בהליך הכינוס, סך 240,000 ₪, ולאחר מכן יתרה נוספת בסך 13,281 ₪, לאחר ניכוי שכר טרחתו בתפקידו ככונס, וניכוי הסך של 20,000 ₪ כפי שסוכם ביניהם, ובמקביל מסר לנתבע 1 חשבונית על סך 20,000 ₪.