חלמיש צור דלקים ושמנים בע"מ נ' לוין

פסק דין

בפני תביעה לביצוע שטר חוב אשר מתבררת בין הצדדים הקרובים לשטר.

במוקד המחלוקות אשר נתגלעו בין הצדדים עומדת טענת התובעת שלפיה נמשך ונמסר לה שטר החוב להבטחת התחייבות חברה בבעלות הנתבעים לספק לה סולר אשר לא סופק במלואו; כאשר כנגד טענה זו טוענים הנתבעים ששטר החוב בכלל נמסר כחלק מעסקה במסגרתה התחייבה התובעת להעביר כספים לחברה שבבעלותם, ברם דווקא התובעת הפרה התחייבות זו ולא שילמה דבר בתמורה לשטר. ועוד טוענים הנתבעים שממילא סיכום ההתחשבנות מראה שדווקא התובעת חייבת בתשלום כספים כך שממילא אין לה כל זכות לתבוע תשלומים בגין השטר או בכלל.

ההכרעה בין גרסאות הצדדים באשר לנסיבות משיכת השטר וההתחשבנות עומדות במוקד התביעה.

העובדות הרלבנטיות

התובעת הינה חברה פרטית העוסקת ברכישת ומכירת סולר. מאיר כהן (להלן: "כהן") הינו בעל השליטה ומנהלה של התובעת.

חברת לב אנרגיה בע"מ (להלן: "לב אנרגיה") הנה חברה פרטית שאף היא עסקה במשך כ- 20 שנה ברכישת ומכירת סולר. הנתבע 1, בנימין לוין (להלן: "בנימין"), הינו בעל השליטה ומנהלה של לב אנרגיה. הנתבע 2, אריק לוין (להלן: "אריק"), הינו בנו של הנתבע 1.

במהלך אפריל 2010, או בסמוך לכך, נוצר קשר בין כהן לבנימין וסוכם כי התובעת תרכוש סולר מלב אנרגיה. על בסיס סיכום זה החלה התובעת ברכישת סולר מלב אנרגיה, כאשר הסולר מסופק לתובעת באמצעות מכליות של לב אנרגיה או נמשך על ידי התובעת במישרין מבתי הזיקוק באישור לב אנרגיה. במהלך כשלושה חדשים סופק כך לתובעת סולר בכמות של מאות אלפי ליטרים והועברו על ידי התובעת ללב אנרגיה תשלומים בהיקף של מאות אלפי שקלים, לרבות בהעברות בנקאיות ובמזומן.

ביום 22.7.10 משכו בנימין ואריק שטר חוב לפקודת התובעת בסך של 675,000 ₪ (להלן: "השטר"). התובעת אוחזת בשטר, הגישה אותו לביצוע כנגד בנימין ואריק, ועותרת בבקשת הביצוע לחיוב הנתבעים על בסיס השטר בתשלום סך 330,000 ₪. בתצהיר התובעת הועמד החוב הנתבע על סך של 290,000 ₪.

תמצית גרסת הנתבעים

לטענת הנתבעים, הגשת השטר לביצוע מבטאת מעשה תרמית והונאה לה נפלו קרבן.

לגרסת הנתבעים, במהלך עבודה של מספר חודשים בהם מכרה לב אנרגיה סולר לתובעת, רכשה התובעת את אמון בנימין עד כדי כך שבנימין לא הבחין שהחוב של התובעת ללב אנרגיה הולך ותופח ומגיע לכשני מיליון שקלים.

במהלך יולי 2010 הציע כהן לבנימין לשלם ללב אנרגיה 675,000 ₪ ובכך להבטיח אספקה נוספת של סולר לתובעת. כהן שלף בו במקום את השטר ובקש מבנימין ומאריק לחתום עליו בהבטחה שבו ביום ידאג להעברת סכום השטר ללב אנרגיה. בתמימותם, בלא מודעות לחוב הגדול של התובעת ללב אנרגיה ומתוך אמונה במצגי כהן, חתמו בנימין ואריק על השטר, אולם התובעת לא העבירה כל תשלום ללב אנרגיה.

טוענים לפיכך הנתבעים שלא ניתנה על ידי התובעת כל תמורה כנגד השטר ולפיכך אין לה כל זכות לתבוע את פירעונו, לא במלואו ואף לא בחלקו. ועוד טוענים הנתבעים שסיכום ההתחשבנות שבין התובעת לבין לב אנרגיה מראה שלתובעת דווקא חוב גדול ללב אנרגיה כך שממילא עומדת להם הזכות לקזז את החוב בגין השטר מהחובות של התובעת ללב אנרגיה.

תמצית גרסת התובעת

לטענת התובעת, השטר נמסר לה כבטחון להתחייבויות לב אנרגיה וכנגד העברת תשלום של 500,000 ₪ עבור סולר שהתחייבה לב אנרגיה לספק לתובעת.

לגרסת התובעת, במהלך רכישת הסולר מלב אנרגיה שילמה התובעת תמיד על כל רכישה שסופקה לה, במזומן או בהעברה בנקאית, כך שלא היה לה כל חוב ללב אנרגיה.

ביום 19.7.10 בקש בנימין לשנות את שיטת העבודה מול התובעת כך שהתשלומים עבור הסולר ייעשו מראש בהזמנת הסולר ולא בסמוך לאחר אספקתו. כהן הסכים לכך אך בקש בטוחה וסוכם שבנימין ואריק יחתמו על שטר חוב. על יסוד הסכמה זו, מסרה התובעת בו במקום שיק בסך 500,000 ₪ כנגדו התחייבה לב אנרגיה לספק לתובעת 100,000 ליטר סולר. אותו שיק נפרע ויומיים לאחר מכן, לבקשת בנימין, הועבר ללב אנרגיה סכום נוסף של 87,000 ₪.

כנגד העברות אלו, טוענת התובעת, ספקה לב אנרגיה לתובעת כעבור מספר ימים 59,400 ליטר סולר וכך הגיעו בנימין ואריק לביתו של כהן במושב יגל וחתמו על השטר. דא עקא, טוענת התובעת, שלמעט הסולר שהועבר כאמור, לא עמדה לב אנרגיה בהתחייבותה להעביר 40,600 ליטר סולר נוספים ולא השיבה את הסך של 87,000 ₪.

התובעת מכחישה את הטענות שדווקא לה חוב ללב אנרגיה וטוענת שלב אנרגיה חייבת לה סך של 290,000 ₪ וכי עומדת לה הזכות להיפרע באמצעות השטר על חוב זה.