חלוקת רכוש - מועד הקרע

המקרה

הצדדים נישאו בשנת 1996 ונולדו להם שלשה ילדים, שניים מהם עדיין קטינים. לשני בני הזוג מדובר בנישואין ראשונים. הם עדיין הם גרים יחד באותו בית הרשום על שניהם. הכניסה לדירה היא אחת אך כל אחד מהם דר ביחידה נפרדת בתוך הדירה.

הבעל טוען על אשתו טענות אישיות שסרכה דרכיה עם גברים אחרים, ומשכך הוא תבע גירושין. הוא מודע לכך שבטענתו זו הוא בעצם אוסר את אשתו עליו עולמית. האישה הודתה על המעשים המיוחסים לה ומסכימה להתגרש. (פרוטוקול הדיון מיום ה' במרחשון התשע"ז (06.11.2016) שורות 26-28).

אחד הוויכוחים העקרוניים בין בני הזוג ובאי כוחם, הוא בדבר קביעת מועד הקרע ביניהם. לאחר שבית הדין ביקש וחזר וביקש מבני הזוג ובאי כוחם להגיע להסכמות ביניהם והיו פגישות וניסיונות גישור שלא צלחו, בעיקר אודות טענת האישה ובאת כוחה על זכותה בזכויות הפנסיוניות של הבעל, מגרשים וכו'. מדובר על מגרשים שהבעל רכש בעת חיי הנישואין בשנת 2010 עם שותפו. המגרשים רשומים על שמו ועל שם עו"ד קורן המייצג את הבעל בתיק זה. פוטנציאל מגרש זה גבוה למדי. מדובר במגרש שאפשר לבנות עליו בעתיד 39 יחידות דיור. המגרש כיום אינו מכיל נכסים והוא ללא פיתוח. הוגשה בקשה לפיתוח ונצרכת השקעת הון רב כדי לפתח את הקרקע ולבנות את הבתים. טוענת האישה שיש לה בעלות וזכות במגרש זה הואיל והוא נרכש במהלך חייב הנישואין.

יש לציין כי בדיון מיום י"ט בשבט התשע"ז (15.02.2017) פנה בית הדין אל הצדדים ושאל כיצד ברצונם להתדיין בפנינו האם על פי דין תורה או על פי החוק, ולאחר שלא היתה הסכמה ביניהם בעניין, הצדדים קיבלו על עצמם בקניין את סמכות בית הדין לדון בהתאם לחוק האזרחי ועל פי שיקול דעת בית הדין (שורות 30-34 לפרוטוקול הדיון).

 בהעדר הסכמה בין הצדדים נאלצים אנו לשבת על המדוכה לברר סוגיה זו, כדי לקבוע את מועד הקרע שבין הצדדים באשר לאיזון הנכסים.

טענת הבעל

הבעל טען בפנינו ביום י"ט בשבט התשע"ז (15.02.2017) כי יש לו שתי עבודות. יש לו שותפות בחברה משנת 2015, החברה מציגה כל העת הפסדים. יש שם חובות במניות בסך 400,000 ₪ בשני בנקים, ואין לו שום בעיה שהאישה תיקח את החברה על חובותיה.

עוד ציין הבעל כי יש להם חשבון משותף בבנק הפועלים, ויש יתרת הלוואה בסך 100,000 ₪. לדבריו, הוא זה שפרנס כל העת בבית, לקח הלוואות, והוא זה ששילם כל העת את המשכנתא ואת ההלוואות. היא מעולם לא הכניסה שקל לחשבון. (שורות 19-24 לפרוטוקול הדיון).

הבעל ובא כוחו מוכנים לחלוקה שוויונית בדירה, אך מבקשים הם חלוקה לא שוויונית במגרשים. הם לא רוצים להעניש את האישה על מעשיה, אך הבעל צריך להתחיל את חייו מחדש, לאור בגידותיה של האישה (שורות 46-51 לפרוטוקול הדיון).

עוד טען הבעל ובא כוחו לעניין המגרשים, כי מדובר בחוזה פיתוח מול המינהל בפרויקט בניה שצופים בו רווח עתידי. מדובר בהוצאה של למעלה משבע מיליון ש"ח כאשר בפועל אי אפשר לדעת את תוצאות הפרויקט האם וכמה יהיו רווחים.

לדבריו "אי אפשר לבוא ולבקש דבר שאינו יודעים מה יצא מזה. המינהל עצמו אוסר עלינו להעביר זכויות במגרש טרם השלמת הבניה וטופס 4. כך שכל הטענות על המגרש אינם רלוונטיות כרגע [...] זה אומר שצריך לבנות את הפרויקט בשלמותו ורק לאחר מכן למכור" (שורות 57-62 לפרוטוקול הדיון).

מעבר לאמור טוען הבעל ובא כוחו בסיכומיהם מיום כ"א באייר תשע"ז (17.5.17) שלאור העובדה כי האישה הודתה שהיא בגדה בבעלה וזה מה שהביא את הנישואין אל קיצם, הרי שיש לקבוע את מועד הקרע בנישואין לתאריך פתיחת תיק הגירושין על ידי הבעל בתאריך כ"א בשבט תשע"ו (31.1.16).

טענת האישה

האישה טוענת כי הבעל ובא כוחו מציגים מצג שווא שהמגרשים והחברה והחשבון הוא רק שלו, והמטרה לזרוק את האישה מהבית.

בראשית דבריה דחתה את טענת הבעל ובא כוחו שהאישה לא הביאה שקל. היא עבדה כל השנים והוריה הכניסו כספים רבים.

לדבריה, הבעל ובא כוחו שכחו להזכיר שהאישה ערבה על המגרשים בערבות בבנק וכל שנה היא צריכה לחדש את הערבות.

עוד הוסיפה באת כוח האישה, על אף טענותיו של הבעל לבגידת האישה, יש בידם ההוכחות על בגידת הבעל. עוד טענו שהבעל מערב את הילדים בסכסוך.