חלבי נ' מדינת ישראל

פסק דין

1.לפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, (להלן: "בית משפט קמא"), אשר ניתן ביום 22/11/12, על ידי השופט אינאס סלאמה (ס.נ), בתיק ת"ד 1284-03-12.

2.הערעור מופנה כנגד חומרת הדין.

ההליך בבית משפט קמא:

3.המערער הובא לדין בבית משפט קמא בגין העבירות הבאות:

סטייה מנתיב נסיעה - עבירה לפי תקנה 40 (א) לתקנות התעבורה תשכ"א- 1961 (להלן: "התקנות").

נהיגה רשלנית - עבירה בניגוד לסעיף 62 (2) לפקודת התעבורה, [נוסח חדש] תשכ"א- 1961, (להלן: "הפקודה") ביחד עם סעיף 38 (2) לפקודה.

התנהגות שגרמה נזק לרכוש וחבלה לגוף - עבירה לפי תקנה 21 (ב) (2) לתקנות בצירוף סעיף 38 (3) לפקודה.

אי האטה בעקומה - עבירה בניגוד לתקנה 52 (4) לתקנות.

4.בעובדות כתב האישום נטען כי ביום 23/04/11, נהג המערער ברכב פרטי בכביש 672 בעוספיה ותוך כדי נסיעה איבד שליטה על רכבו, סטה והתנגש בקיר שבמקום.

כתוצאה מהתאונה נחבלו בגופם המערער ושלושה נוסעים שהיו ברכבו, נזקקו לטיפול רפואי, הואיל ואחד מהנוסעים סבל משבר פתוח בפיקה ופריקת הירך עם שבר קיר אחורי של האצטבולום. נוסע נוסף, סבל משבר בעצם האף, שבר בקלביקולה ימין עם תזוז וקו שבר בעצם הזנב עם תזוזה. הנוסע השלישי סבל משבר מרוסק בכף יד ימין.

5.המערער הודה בעובדות כתב האישום, הצדדים טענו לעונש ובית משפט קמא הטיל עליו את העונשים הבאים:

6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, בהתאם למפורט בגזר הדין.

2,200 ₪ קנס שישולם בשני תשלומים.

פסילה בפועל למשך 18 חודשים.

4 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים.

6.כאמור, הערעור מופנה כנגד חומרת הדין.

טענות הצדדים:

7.לטענת המערער, בית משפט קמא טעה משהטיל עליו עונש פסילה בפועל כה ארוך. העונש אינו מידתי ומתעלם ממידת רשלנותו הלא גבוהה של המערער, מעברו התעבורתי הנקי, מנסיבותיו האישיות והמיוחדות.

8.עוד טען המערער כי בית משפט קמא חרג באופן קיצוני מרמת הענישה המקובלת ועל כן, יש להתערב בגזר הדין ולהקל בעונש הפסילה בפועל ולחילופין לסייג את עונש הפסילה.