החלטה
לפניי בקשת המערער להארכת מועד להפחתת גובה הערבון ולמתן ארכה להפקדתו.
הבקשה :
1.המבקש עותר להפחתת גובה הערבון ולמתן ארכה להפקדתו, בערעור שהגיש על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה, כבוד השופטת דגן אילת, מיום 26/6/11, במסגרתה קיבל בית משפט דקמא את תביעת המבקש נגד המשיבה, וחייב את זו האחרונה לשלם למבקש סך של 20,000 ₪ ובשכר טרחת עו"ד בסך של 4,060 ₪ וכן הורה למשיבה לשפות את המבקש בגין אגרת בית משפט אשר שולמה על ידו.
המבקש משיג במסגרת הערעור על גובה הפיצוי אשר נפסק בעניינו, שלטענתו, הינו נמוך ביותר ואין בו פיצוי הולם בגין הנזקים שנגרמו לו בעטיה של הכתבה אותה פרסמה המשיבה. לתצהירו צורפו תלושי שכר שלו ושל אמו וכן תדפיסי חשבון בנק.
לטענתו, מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להפקיד ערבון בסכום כה גבוה ולכן יש מקום להפחית את גובה הערבון או להמירו במתן התחייבות אישית.
המבקש, הינו בחור כבן 27, רווק, המתגורר עם אמו ושלושת אחיו הצעירים. לטענתו, הוא המפרנס היחיד בבית וכל כספי השתכרותו מעבודתו בבתי זיקוק בחיפה, בסך כ- 6,300 ₪ לחודש, משמשים לפרנסת המשפחה. עם זאת מציין המבקש, כי אמו מקבלת פנסיה בסכום חודשי בסך של כ- 3,500 ₪, בהיותה מורה לשעבר.
המבקש טוען, שבקביעת ערבון בגובה 15,000 ₪, יש כדי לסכל את ערעורו הצודק, מאחר ואין ביכולתו כאמור להפקיד ערבון בסכום זה.
באשר לסיכויי הערעור- טוען המבקש כי גבוהים המה, מאחר שהכתבה אותה פרסמה המשיבה גרמה לו נזק ממוני וכלכלי רב, לרבות נזק נפשי ותדמיתי – נזקים, אשר לא זכו, לטענתו, למשקל הראוי על ידי בית משפט קמא.
2.המשיבה מתנגדת לבקשה בטענה שהמבקש לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו לקיומם של תנאי הפטור ולא פרש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה אודות מצבו הכלכלי ובאשר ליכולתו לגייס את סכום הערבון.
המשיבה מציינת כי חרף המצב הכלכלי לו טוען המבקש, מיוצג הוא על ידי עורך דין מבלי שיתן הסבר כיצד ידו משגת לממן את ייצוגו המשפטי.
לטענת המשיבה, סיכויי הערעור הינם נמוכים ומשכך ונוכח תכלית העומדת בבסיס קביעת ערבון, אין מקום להיעתר לבקשה.
הפן הנורמטיבי:
3.על פטור מהפקדת ערבון חלה תקנה 432(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), הקובעת:
"החליט הרשם, לפי בקשת המערער, לדחות את תשלומה של אגרת הערעור, כולה או מקצתה, ישקול אם אין זה מן הצדק לפטור את המערער מחובת ערבון לכל הוצאות הערעור או למקצתן, לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להשמיע דברו בענין זה, ולא יינתן הפטור אם הראה המשיב טעם מספיק לכך."
4.בבואו לבחון מתן פטור מהפקדת עירבון, יתן ביהמ"ש משקל לשני שיקולים נוגדים. מחד – לזכות הגישה לערכאות המהווה עיקרון יסוד במשפטנו ולפיה אין לנעול את שערי בית המשפט בפני מי שידו אינה משגת לשלם ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. מאידך – לצורך להבטיח הוצאותיו של מי שזכה בדין, שלא ייוותר בסופו של יום ללא יכולת להיפרע את הוצאותיו, במיוחד לאור כך שהמבקש מערער על פסק דין שניתן ע"י ערכאה שיפוטית והוא מבקש להשיג על קביעותיה.
לפיכף ובהיות הערבות אינטרס של המשיבים לערעור ומטרתו להגן על זכותם להיפרע הוצאותיהם ונזקיהם, במידה שהערעור יידחה, ייתן ביהמ"ש משקל גם לעמדת המשיבים לערעור (ראו: בש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר, פ"ד מד(387-386 ,383 (2).
ראו, לענין זה, דברים שנאמרו ברע"א 953/08 - ויקטור צמח נ' עיריית רמת השרון ואח' . (לא פורסם, 3.4.2008):
"אין די בהוכחת דלות כלכלית. תנאי מצטבר נוסף הינו סיכויי ההליך (בש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר, פ"ד מד(2) 383). אכן, בשונה מעניין האגרה, הרי שנוכח תכלית הערבון, סיכויי ההליך מהווים שיקול כבד משקל בהחלטה האם להיעתר לבקשה לפטור מהפקדת ערבון. בעוד שבעניין האגרה די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 17.10.2007)" (ההדגשות אינן במקור).
כן ראו: רע"א 7912/07 - טנר בניה ושיפוצים בע"מ נ' סמינר כנרת אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ואח' (מיום 13.11.2007 נמצא באתר בית משפט העליון).