חכמון ואח' נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ - סניף ראשי ואח'

החלטה

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של כב' רשם ההוצל"פ דניאל הורביץ מיום 21.8.11 בתיק מס' 01-13813-11-7 . במסגרת ההחלטה נדחתה בקשת המבקשים לסגירת התיק ולביטול מינוי כונס הנכסים.

בהתאם להחלטתי מיום 18.9.11 הגיש משיב 1 תגובה מפורטת לבר"ע בה פירט טענותיו והשתלשלות העניינים . המשיב הנ"ל טוען כי דינה של הבר"ע להידחות ואף עותר לחיוב בהוצאות. כן הוגשה תגובת כונס הנכסים לפיה יש לדחות הבר"ע .

במסגרת טענותיהם טענו המבקשים, כי מצוקתם הכלכלית גדולה וככל שהבנק יאטום את ליבו בפניהם הרי, שהוא מביא אותם למצב של אבדון מוחלט, עת יפסידו את קורת ביתם שנותרה להם וזאת בשל העובדה שהבנק לא טורח להתמודד עם בקשה למימוש מטעם בנק אחר שאין כל תועלת בצידה.

כפי טענת המבקשים, אין כל תועלת במימוש הנכס על ידי בנק לאומי, כך שעם סילוק חוב הפיגורים אין כל סיבה למימוש הנכס. לטענתם, מעוניינים הם בהסדר עם הבנק לאופן תשלום החוב לבנק על ידם.

בנוסף טענו המבקשים, כי דחיית הבקשה תוביל להידרדרות כלכלית ומשפחתית וכן כי מדובר במקרה יוצא דופן אשר יש לשים דגש לנסיבותיו.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שבפניי ובחנתי טענות הצדדים ,לא מצאתי להתערב

בהחלטתו של הרשם הנכבד ולפיכך דינה של הבר"ע להידחות.

בערעור אזרחי 1034/92, רמות זכרון בע"מ (בכינוס) נ' ד"ר אליעזר וולף, תק-על 93(1), 84 בעמ' 86 נקבע, כי :"כונס הנכסים שמתמנה על ידי בית המשפט, פועל כעושה דברו של בית המשפט ואינו סוכנו או שליחו של הנושה, אשר הציע או ביקש את מינויו. כך גם כונס נכסים המתמנה על ידי ראש ההוצל"פ." (לעניין זה ראה: בר"ע ת"א 2130/02, מר מאני ישראל בע"מ נ. שמואל מטלון ואח', תק-מח 2003(3) 4965, בעמ' 4968 וכן ראה ספרו של ד' בר-אופיר "הוצאה לפועל הליכים והלכות", מהדורה חמישית עמ' 484-485).

בפסיקה נקבע כי: "כונס הנכסים חב חובת נאמנות זהה כלפי כלל הנושים האמורים ליהנות מפירות הכינוס ועליו לפעול לקידום האינטרסים של כלל הזוכים. משכך מנותק הקשר בין חובתו לזוכה, שבשמו הגיש את הבקשה לביצוע פסק הדין, או מימוש המשכנתא או המשכון, לבין חובתו ככונס נכסים שהתמנה על ידי ראש ההוצאה לפועל, שחובתו זהה כלפי כל הנושים" (פס"ד מיום 6.3.05 בר"ע (מחוזי יר') 526/04 טפחות נ' בן דהן יצחק, תק-מח 2005(1) 4627(2005). 312 ).

לענייננו, כפי שצוין לעיל ישנה חובת נאמנות על כונס הנכסים כלפי כלל הנושים ולא רק כלפי הנושה אותו הוא מייצג במקרה דנן; הנושה המובטח "בנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ" מכיוון שכך , העובדה כי הגיעו המבקשים להסדר מול הנושה המובטח אינה מייתרת את הצורך בדבר קיומו של הסדר מול יתר הנושים האחרים הלא מובטחים.

אין חולק בטענה כי המבקשים שילמו את חוב הפיגורים לנושה המובטח בסך של 36,700 ₪. אומנם אין די בכך , שכן עפ"י שטר המשכנתא הטלתו של עיקול מזכה את הבנק להעמדת מלוא יתרת ההלוואה לפירעון מיידי משכך ,ביקש הזוכה לממש השעבוד בגין כל יתרת חוב ההלוואה ולא רק חוב הפיגורים.

בנוסף, כפי שעולה מעיון בתיק ובחומר אשר הובא בפניי, לא הוכחה הטענה כי מימוש הנכס לא יביא תועלת לנושים הלא מובטחים. אין להסתפק בטיעונים כלליים לפיהם:"אין תועלת במימוש..." . בכדי לבסס הטענה בדבר אי כדאיות מימוש הנכס יש ליתן חוות דעת שמאית בדבר שווי הנכס .

יתר על כן, בבקשה למתן הוראות אשר הוגשה ע"י הכונס, הלה מציין כי במידה והמבקשים ישתפו עמו פעולה דהיינו; יאפשרו ביקור שמאי שישום הנכס, פרסום והצגת הנכס למתעניינים במועדים שיקבעו ע"י הכונס כך יפעל לאי פינויים של המבקשים מהנכס.

יצוין כי בהחלטת כב' הרשם מיום 22.9.11 נקבע כי על המבקשים לשתף פעולה

עם כונס הנכסים שאם לא כן יפונו מן הנכס.

במצב דברים זה, אין לי אלא להצטרף להחלטת כב' הרשם לפיה קיימת עילה להמשיך בהליכי מימוש הנכס ולפיכך אני מורה על דחיית הבר"ע ומשאיר החלטת הרשם בעינה.

למרות שדינה של הבר"ע להידחות, נתתי דעתי לטענה כי אין תועלת ממשית ממימוש הנכס וטענה זו לא נבחנה במלוא היקפה כיוון שהמבקשים לא השכילו להציגה כראוי בפני הרשם ובין היתר לא צירפו חוות דעת לתמיכה בטענתם.

רשאים המבקשים להגיש בפני הרשם בקשה בהתאם, וככל שתוגש יחליט בה הרשם.

בשלב זה יימשכו הליכי ההוצל"פ כסדרם.