חכים נ' עיריית פתח תקווה

פסק דין

תביעה זו היא אחת ממני רבות בהם אזרחים משלמים קנסות חנייה לאחר מספר שנים, בעקבות פסיקה רבה שניתנה בשנים האחרונות שיצרה מבוכה ומבולקה בנושא זה מגישים תביעה להחזר קנס ששולם לאחר מספר שנים.

כבר קבע ביהמ"ש העליון (הלכת פסי), על פיה כל טענה שקשורה להתיישנות הקנס מדובר בעצם בתביעה אזרחית שניתן לברר בבימ"ש אזרחי בניגוד לטענת התיישנות העבירה עצמה, או ביטול העבירה שעניינם בבימ"ש לעניינים מקומיים.

התובע טוען להתיישנות הקנס, ואולם לא תומך תביעתו במאומה למעט הבל פיו. מסמכי העירייה הוצגו בפניו עוד לפני הגשת התביעה, ואולם כפי שעולה מסעיף 5 לכתב התביעה לא נחה דעתו מאישורי הדואר הרשום כי אכן הודעות הקנס נשלחו אליו.

כבר עתה ייאמר, כי בתביעה אזרחית ככל תביעה אזרחית הנטל מונח על כתפי התובע מתחילת הדיון ועד סופו. במקרה זה בו מצרפת העירייה דרישות תשלום מרוכזות שנשלחו בין היתר לתובע, ומצרפת אישור כי הודעות אלה נשלחו בדואר רשום במספר מועדים, ואף באחד מהם חזר הדואר בציון "סירב לקבל", הנטל מונח על התובע להוכיח לביהמ"ש כי על אף ראיה זו לא נשלח אליו כל דבר דואר רשום. נטל זה לא מורם בהבל פה. אם תובע כלשהו יכול להוכיח לביהמ"ש כי לא התגורר במען המצוין באותה עת, ועל אף שעדכן את כתובתו במשרד הפנים, ניתן להגיע למסקנה כי אכן לא קיבל לידיו את דבר הדואר. ואולם, אם מדובר במען לא נכון קיימת חזקה שבדין כי כל דבר דואר שנשלח למען התובע, חזקה שהוא קיבל.

כמו כן, מעבר לצורך אוסיף ואציין, כי אינני סבורה כי קיים נטל על העירייה לשלוח הודעות קנס בדואר רשום למעט ההודעה הראשונה לאחר החיוב. תזכורות לתשלום כל 3 שנים, לטעמי די אם העירייה שולחת בדואר רגיל ולא יותר. ואולם, במקרה זה אף טרחה הנתבעת ושלחה זאת בדואר רשום במשלוח מרוכז.

לא הוכח בפניי אם כן כי חלה התיישנות על הקנס, די במסמכים של העירייה כדי להראות כי נשלחו הודעות ב- 2001, ב- 2003, וב-2005. הודעות אלה עומדים בדרישות החוק, ואין לי כל סיבה לפקפק ולהאמין לגרסת התובע כי כל דברי הדואר לא התקבלו אצלו.

לפיכך, אני מורה על דחיית התביעה.

באשר להוצאות – דבריי אלו נאמרו לתובע לפני קיום הדיון, התובע התעקש על קיום הדיון. לא ראיתי כל מקום לפטור את התובע מהוצאות. לפנים משורת הדין, אינני פוסקת הוצאות גבוהות כפי שמבקש ב"כ הנתבעת, יש לזכור כי אנו דנים במסגרת של תביעות קטנות, מדובר בתובע שאיננו מיוצג אם כי מכתבי הטענות ומתגובות התובע עולה כי הוא קיבל ייעוץ משפטי שוטף לרבות אזכורים של הלכות משפטיות. יש להצטער שבמסגרת ייעוץ זה, לא נאמר לתובע שיש להגיש את התביעה במחוז מרכז ולא במחוז ת"א.

סוף דבר:

אני מחייבת את התובע בהוצאות הנתבעת בסך של 500 ₪ בגין קיום ישיבה זו.

ניתנה והודעה היום ט"ו אייר תש"ע, 29/04/2010 במעמד הנוכחים.

אירית מני-גור, שופטת

הוקלד על ידי: נחמני שרה