חישוב מסי ייבוא המוטלים על טובין בגין עסקת ייבוא

העובדות

1.         התובע, בעל עסק לממכר משקאות חריפים, בשם "בית היין", ייבא במהלך שנת2001 4,034 קרטונים של בקבוקי וודקה מסוג FINLANDIA (להלן - הטובין) מאת ספק הולנדי בשם WYSCO (להלן - הספק), בשלושה משלוחים:

הראשון - בחודש אפריל 2001 - 150 קרטונים במחיר 25 דולר לקרטון;

השני - בחודש אוקטובר 2001 - 1,775 קרטונים במחיר 24.5 דולר לקרטון;

השלישי - בחודש דצמבר 2001 - 2,109 קרטונים במחיר 24.5 דולר לקרטון.

(להלן - המשלוח הראשון, השני והשלישי - בהתאמה).

2.         מסי היבוא החלים על הטובין הם אלה:

            א. מכס - בשעור של 12% משווי הטובין, ובתוספת 1 שקל לכל ליטר.

            בהתאם להסכמי הסחר שנחתמו בין מדינת ישראל ובין מדינות השוק המשותף באירופה, טובין שמקורם בשוק המשותף והמיובאים לישראל, פטורים מתשלום מכס.

            כדי להנות מפטור זה, צריך היבואן לצרף לרשימון הייבוא "תעודת שוק"              ("EUR.1"), המונפקת על ידי רשויות המכס של המדינה ממנה יוצא הטובין לישראל, על פי בקשתו של היצואן המקומי, המעידה כי מקור הטובין הוא בקהילה האירופית של השוק המשותף (להלן - תעודת שוק).

            ב. מס קניה - באחוזים משתנים על פי שוויו של הטובין: על וודקה, שמחירה לכל ס"ל אינו עולה על הסכום בשקלים השווה ל-0.05 דולר - השיעור הוא 75% (להלן - השיעור הנמוך); על וודקה שמחירה לכל ס"ל עולה על הסכום האמור - השיעור הוא 120% (להלן - השיעור הגבוה). לשני השיעורים מוסיפים 60% תוספת מכסת אחוזים (תמ"א).

3.         התובע צירוף לרשימוני הייבוא תעודת שוק של המכס ההולנדי, ולפיכך הופטר מתשלום מכס.

            בהתאם לשוויה של העסקה, סווג מס הקניה על פי השיעור הנמוך, והתובע שילם את הסכום המתחייב מכך.

4.         כיוון שבקבוקי הוודקה מסוג FINLANDIA יובאו באותה עת באופן בלעדי על ידי היבואן חברת מ. אקרמן בע"מ (להלן - אקרמן), ומכיוון שמחיר רכישת הטובין על ידי התובע היה נמוך מהמחיר שבו רכש אקרמן אותה סחורה, התעורר החשד שהטובין מזויפים. זה היה המניע לתחילת חקירת הנתבע בנדון. נקדים ונאמר, כי חשד זה הוזם, והטובין הם מקוריים. הנתבע דגם מספר בקבוקים מהמחסן, שבו היו המשלוחים מאוחסנים, ושלח אותם ליצרן בפינלנד (להלן - היצרן). הבקבוקים זוהו על פי מספרי קוד המוטבעים בצוואריהם.

            היצרן ידע לספר, כי המשלוח, שהכיל אותם בקבוקים, נמכר לספק מאוקראינה במחיר של 30 דולר לקרטון. הספק האוקראיני מכר את המשלוח לספק ההולנדי וזה מכרו לתובע.

            מכך, הסיק הנתבע, כי שווי העיסקה איננו כפי שהוצהר על ידי התובע, וכפי שהוא נקוב בחשבוניות שצורף, אלא שוויה הוא 30 דולר לקרטון, לכל הפחות.

            בהתאם לכך תוקן מס הקניה ("הרמה") על פי שווי של 30 דולר לקרטון, וכיוון שעל פי שווי זה חל השיעור הגבוה של מס הקניה, תוקן גם שיעור זה, והתובע נתבע לשלם את ההפרש.

5.         הנתבע פנה גם לשלטונות המכס בהולנד וביקש מהם לאמת את תעודות השוק שמסר להם התובע.

            תשובת המכס ההולנדי, שהתיחסה לשתיים מהתעודות (ועל כך עוד ידובר להלן), היתה, שהתעודות אינן קבילות ואינן עומדות בתנאים שנקבעו בהסכם הסחר: