חילוט ערבות בהליך מעצר עד תום ההליכים

כללי

1.                   עצור עד תום ההליכים ביקש לצאת את בית האסורים לכמה שעות, על מנת להשתתף בחתונת אחותו. המדינה מבקשת לחלט הערובות שהופקדו לצורך מימוש משאלתו של אותו עצור, לאחר שאמנם חזר במועד לבית הכלא, אולם מתוך גופו נפלטו שתי מנות הרואין ועוד שש מנות חשיש, שאין חולק כי נבלעו במהלך אותן שעות דרור.

הרשאית המדינה לבקש חילוט הערובות שהופקדו לצורך יציאת העציר לחתונת אחותו, או שמא תרופתה היחידה מצויה בחוק העונשין, על דרך העמדתו לדין פלילי, ותו לא? היש ממש בטענת ההגנה, לפיה ההחלטה בגינה הופקדו הערובות נועדה - בהיעדר תנאי מפורש אחר - אך להבטיח התייצבותו של החוגג בחזרה בבית המעצר, בתום פרק הזמן שנקצב לו?                 

זו היא הפלוגתא שבפניי.      

העובדות

2.                   העובדות הצריכות לענייננו אינן שנויות במחלוקת, כמפורט להלן.

3.                   נגד יצחק קובודי, המשיב לבקשת המדינה לחילוט ערבויות שלפניי (להלן: " המשיב"), הוגש בחודש דצמבר 2010 כתב אישום המייחס לו גניבת רכב תוך שהוא נוהג בו בפסילה שהושתה עליו אך בחודש פברואר אותה שנה, הכשלת שוטרים והתנגדות למעצר חוקי.       

לחובת המשיב, שאך מלאו לו ח"י שנים, נימנו שתי הרשעות קודמות בלא פחות מששה עשר (16) תיקים פליליים, כמחציתם בעבירות שבל"ר וכמחציתם בעבירות של גניבת רכב.          

חרף העובדה שהמשיב נשפט כקטין על אותן העבירות, הדבר לא מנע את בית המשפט לנוער משליחת בן התשחורת למאסר בן עשרה חודשים, ממנו שוחרר אך ביום 10.10.2010, דהיינו - רק זמן קצרצר עובר לביצוע העבירות נושא כתב האישום הנ"ל.
מעל ראשו של המשיב אף עמד מאסר מותנה בן תריסר חודשים,אשר למרבה הצער לא הניאו מביצוע העבירות שיוחסו לו, לכאורה, בכתב האישום.             

אם לא די בכל אלה, הרי שבעת מעצרו של המשיב, הוא שיחרר חרצובות לשונו נגד השוטרים בתחנה, תוך שהוא מאיים עליהם, בהבטיחו כי עוד יגיע הרגע בו יהרוג אותם, או שסתם יבצע בהם מעשים כאלה ואחרים, שלא זה המקום לפרטם.

4.                   ביום 2.1.11 הוריתי איפוא על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, אגב וויתור על שירותיו הטובים של שירות המבחן, הואיל ובנסיבות הענין ראיתי בכך ברכה לבטלה.       
ערר על החלטה זו נדחה, לאחר דילוג מהיר על מהמורה בדמות טביעת אצבע חסרה, שהמשטרה החרוצה השכילה להשלים, מניה וביה.

5.                   זמן קצר לאחר הדברים האלה הגיש המשיב בקשה לצאת את בית המעצר לשם נטילת חלק בחתונת אחותו. נוכח הקרבה הראשונית הודיעה המדינה, בהגינותה, כי לא תתנגד ליציאה האמורה, בכפוף לערבויות גבוהות ולליווי צמוד של מפקחים מתאימים.