חילובסקי נ' דיור ב.פ בע''מ ואח'

החלטה

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל מיום 26.3.14, בתיק הוצאה לפועל שמספרו 01-917561-33, וכן בקשה לעיכוב ביצוע עד למתן החלטה בבקשה זו.

הזוכים בתיק ההוצאה לפועל הגישו בקשה לביצוע פסק דין של פינוי וסילוק יד החייבת ו/או מי מטעמה מהמקרקעין הידועים כחלקות 53,58,61 בגוש 6107, כאשר בקשה זו מתבססת על פסיקתא אשר נחתמה עוד ביום 21.3.13, קרי לפני למעלה משנה.

המבקשת הגישה, אך לפני מספר ימים, בקשה לרשם ההוצאה לפועל לפנות לבית המשפט להבהרת פסק דין מכח סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, בטענה כי נפלה שגגה מפני בית המשפט עת חתם על הפסיקתא, בה הותר לפנות שטח גדול מזה שנקבע בפסק הדין גופו.

הן במסגרת הבקשה אשר הוגשה לרשם ההוצאה לפועל ביום 26.3.14 והן מהבקשה שלפניי, מעלה המבקשת טענות ביחס לנוסח הפסיקתא ובכך שבעצם עומדת בסתירה לפסק הדין שניתן בתיק, כשלטענת המבקשת יש בנוסח הפסיקתא ליתן בידי הזוכים לפנות ולהרוס מבנים רבים אחרים אשר לא היו צד לתביעה ואשר לגביהם לא נקבע דבר, וכי החלק המיועד להריסה גדול בהרבה מהקבוע בפסק הדין.

עוד טוענת המבקשת שפסק הדין נשען על תשריט לא על תצ"א, כאשר לפסיקתא צורף תצ"א שאינו קשור לתשריט.

כאמור רשם ההוצאה לפועל הנכבד דחה ביום 26.3.14 את הבקשה, בקובעו כהאי לישנא:

" בפני בקשת החייבת להפניית שאלת הבהרה לביהמ"ש אשר נתן את הפסיקתא בנדון. לטענת החייבת עד לקבלת הבהרת ביהמ"ש יש לעכב את ההליכים, שכן בכוונת הזוכה להרוס ולפנות אנשים מביתם ללא דין תוך פגיעה אנושה בצדק.

1. לאחר שנדרשתי לבקשה ולנימוקיה לא מצאתי בה ממש והיא נדחית.

הפסיקתא מיום 21.3.2013 היא ברורה ואין לפיה כל אי בהירות.

ככל שסבורה החיבת כי "אנשים אחרים" ייפגעו מנקיטת הליכים על ידי הזוכה- הרי שמדובר בטענות בעלמא, ללא כל סימוכין ועל "אנשים אחרים" לעתור בנדון.

2. בהעדר פניה לביהמ"ש על ידי צדדי ג', אין לרשם ההוצל"פ לדון בשאלות וסברות אקדמיות, לפיהן בכוונת הזוכה לנהוג בניגוד לפסיקתא.

3. לפיכך היות והאזהרה נמסרה לידי החייבת כבר ביום8/11/2013 והודעת הפינוי נמסרה ביום 4.3.14- היה לחייבת זמן, די והותר, לעמוד על "אי בהירות" הפסיקתא הנטענת, ונראה כי הגשת בקשה זו יש בה משום ניסיון לעכב הליכים בהעדר טעם של ממש.

על כן, בהעדר החלטת בימ"ש בנדון, לא מצאתי לעכב הליכי פינוי."

תחילה אציין, שרק במסגרת דיון דחוף אותו ביקשו הצדדים לקיים לפניי (באי כח הצדדים) היום, ציין ב"כ המבקשת שהוגשה במקביל לבקשה שלפניי בקשה לכבוד השופטת המטפלת בתיק, בקשה להבהרת פסיקתא.

לאחר שעיינתי בפסק הדין, בפסיקתא ובטענות המבקשת, מצאתי כי יש לדחות את הבר"ע לגופה, אף ללא צורך להעבירה לתגובת הצד שכנגד.

לו הייתי מבקש לעשות מלאכתי קלה, הרי הייתי מורה על דחיית הבר"ע אך בשל העובדה שממילא כבר הוגשה בקשה לבית המשפט בעניין זה, ואין מקום לנהל הליכים מקבילים בין מותבים שונים וערכאות נפרדות, ויש להמתין עד לקבלת הכרעות מתאימות כדין.

ב"כ המשיבים שנכח בדיון ידע לציין כי בקשות שונות לתיקון הפסיקתא שהוגשו בעבר על ידי המבקשת נדחו על ידי בית המשפט, ועל ההחלטות הנ"ל לא השיגה ככל המבקשת.

נדמה לי, בכל הכבוד – כי הגשת הבקשה לרשם ההוצאה לפועל, לפנות בהבהרה לפי הוראות סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, אינו אלא ניסיון פסול לעקוף את הוראות הדין המתייחסות ללוחות הזמנים הקבועים להגשת החלטות.

במה דברים אמורים: פנייה לבית משפט בהתאם להוראות סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל היא פררוגטיבה של רשם ההוצאה לפועל, והוא בלבד, כאשר פסק הדין המבוצע בתיק אינו ברור ולא נהיר לו עצמו. וכך קובע הסעיף: "היה רשם ההוצאה לפועל סבור שפסק הדי או חלק ממנו טעון הבהרה לשלם ביצועו, רשאי הוא לפנות בכתב לבית המשפט שנתנו כדי לקבל הבהרה..."