רע"צ
בית משפט השלום ראשון לציון
|
2-09
02/05/2010
|
בפני השופט:
אורן שוורץ
|
- נגד - |
התובע:
1. אהרון חיים 2. יוסף חיים 3. מנחם שמן 4. מיכל שמן
|
הנתבע:
1. רפאל עושרי 2. צדוק דאוס 3. שלמה דעוס 4. מרים שירה
|
|
החלטה
ההליכים שבין הצדדים:
1.המבקשים הינם הזוכים בתיק הוצאה לפועל 18-02423-08-2, על פי פסק דין של בית המשפט המחוזי, כב' הש' איתן אורנשטיין מיום 11.10.07 בת.א. (תל-אביב) 1558/02 (להלן: "פסק הדין").
2.משפעלו המבקשים לביצוע פסק הדין בלשכת ההוצאה לפועל, עתרו המשיבים לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל. הטעם העיקרי לבקשתם היה, שפסק הדין בבית המשפט המחוזי ניתן על יסוד טעות ובמעמד צד אחד, כאילו לא הוגשו תצהירי המבקשים שם, הגם שהתצהירים הוגשו ונעלמו מתיק בית המשפט.
3.על רקע עתירת המשיבים אל ראש ההוצאה לפועל בבקשה לעיכוב ההליכים ועל יסוד טענות המשיבים, שפסק הדין ניתן כתוצאה מתקלה או טעות, עוכבו הליכי ביצוע פסק הדין.
כך, בתאריך 2.6.09 הורתה כב' ראש ההוצאה לפועל על עיכוב ההליכים למשך 14 ימים [החלטה מיום 2.6.09 נספח א' לבקשת רשות הערעור]. בהמשך, הוארך עיכוב הביצוע מעת לעת, הכל לצורך הגשת בקשות מתאימות לערכאה המוסמכת ועד לקבלת החלטה של בית המשפט המחוזי, בבקשה לעיכוב ביצוע שהגישו המשיבים [החלטה מיום 24.6.09 נספח ה לבקשה].
החלטות אלה, נספחים א-ה לבקשת רשות הערעור (נומרטור: 080845118ט', 080845119ט', 030693600ט', 030693600ט', 030693600), הן נשוא בקשת רשות הערעור דנן.
4.יש לציין שבתחילת ההליך שלפניי, הוגשה בקשת רשות הערעור לגבי ההחלטה מיום 2.6.09, במסגרתה עוכבו הליכי ההוצאה לפועל עד ליום 15.6.09. הואיל ובפרק זמן קצר לאחר מכן ניתנו החלטות נוספות שעניינן המשך עיכוב ההליכים, ראיתי לנכון לאפשר למבקשים לתקן את בקשת רשות הערעור, כך שתכלול גם החלטות נוספות שניתנו מאוחר יותר ועניינן זהה.
עוד אציין, שבתחילה לא הוגשו עיקרי טיעון מצד המשיבים ואף חל עיכוב בהתייצבותם לדיון. על כן ניתן פסק דין המקבל את הערעור. יחד עם זאת, לאחר שהוגשה לפניי בקשה מתאימה לביטול החלטה ובקשה להערכת מועד, ראיתי לנכון לבטל החלטות קודמות המקבלות את הערעור במעמד צד אחד, תוך חיוב המשיבים בהוצאות.
5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בכתבי הטענות ולאחר ששמעתי השלמת טיעון בעל-פה בדיון שנערך במעמד הצדדים, אני רואה לנכון לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור, זאת מכוח סמכותי לפי תקנה 120(א) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979.
טענות הצדדים:
6.לטענת המבקשים (המערערים) אין ולא היתה לראש ההוצאה לפועל סמכות לעכב או להשהות ביצוע פסק דין. עיכוב ביצוע פסק דין מסור לערכאה השיפוטית שנתנה את פסק הדין. מתן צו לעיכוב ביצוע על ידי ראש ההוצאה לפועל אף עומד בניגוד לסעיף 17 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל או "החוק"").
7.לטענת המשיבים, עסקינן בפסק דין בטל ומבוטל, שניתן תוך כדי טעות.
בנסיבות אלה, לאחר מתן עיכוב ראשוני לצורך הגשת בקשה לעיכוב ביצוע בבית המשפט המחוזי, הגישו המבקשים בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין בבית המשפט המחוזי.
המבקשים אינם אחראים לכך שטרם ניתנה החלטה בבקשות לעיכוב ביצוע שהגישו אל בית המשפט המחוזי. הואיל והמבקשים נקטו בפעולה משפטית נכונה והציגו לפני ראש ההוצאה לפועל את מדבקות הבקשות לעיכוב ביצוע פסק הדין, ניתנה ההחלטה להשהות את הליכי ההוצאה לפועל עד קבלת החלטה בבקשות, כדין, תוך הפעלת שיקול דעת סביר לאור הנתונים שהיו לפני ראש ההוצאה לפועל.
דיון והכרעה:
8.סעיף 17 לחוק ההוצאה לפועל קובע בזו הלשון:
"(א)לא יעוכב ביצועו של פסק הדין אלא לפי הוראות חוק זה או לפי צו של בית משפט.
(ב)ציווה בית משפט לעכב ביצועו של פסק הדין או חלק ממנו, לא יינקט כל הליך לביצועם."
9.כפי שקובע סעיף 17 לחוק, הכלל הוא שאין לעכב ביצוע פסק דין, אלא על פי צו של בית משפט או על פי הוראות "חוק זה".