חיים ואח' נ' נתנאל גרופ בע"מ ואח'

החלטה

בפניי בקשה לאישור שכר טרחת כונסי הנכסים בשיעור של 3,5% + מע"מ.

המשיבים מסכימים לבקשה למעט המשיבה 1, ו-13 שהגיבו בכתב, והוגשה תשובה לתגובה.

המבקשים, כונסים הנכסים, טוענים כי המדובר בעסקה מורכבת מסובכת שיצאה לפועל לאור טרחתם ועבודתם.

המבקשים מפרטים את הפעולות שנדרשו לבצע, עריכת הסכמי מכר בין המוכרים השונים, עריכת הסכמי בנייה, ו/או קומבינציה, קבלת חוות דעת שמאית, פרסמו הזמנה להציע הצעות, ערכו מכרז התמחרות, ניהלו מו"מ ערכו הסכם התקשרות עם המציע שנבחר לבצע את הבנייה, ופנו לביהמ"ש בבקשות לאישור ההסכמים.

הנתבעות 1, 13 טוענות, כי המדובר בשכר טרחה מנופח המנוגד לכל היגיון, הפעולות שנעשו אינן חורגות מכל עסקת מכר מקרקעין או קומבינציה רגילה ואין להגדיל את הוצאות הנתבעות ולהגדיל את שיעור שכר טרחת כונסי הנכסים מעבר ל- 2% שכבר נפסקו.

עוד נטען, כי לצורך חישוב שכר הטרחה, התפתח נוהג להיעזר בהוראות שבתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ותשלום שכרם), התשמ"א -1981, (להלן: "התקנות").

חישוב על פי תקנות אלה יוביל לסכומים צנועים באופן משמעותי.

לחילופין מבקש ביהמ"ש להורות לכונסי הנכסים להציג חישוב שעות עבודה שעבדו בפועל.

הנתבעת מס' 1 מסכימה עם טענות הנתבעת 13 ומוסיפה כי עו"ד מקוב הסכים לבצע את פעולות הכינוס בתיק זה בתמורה לסכום של 120,000 ₪ בלבד, ומציגה מכתבו בעניין.

כונסי הנכסים בתגובה, טוענים, עו"ד מקוב חזר בו בהצעתו הנוגעת לשיעור שכר הטרחה, ולכן הצגת מכתבו אינה הולמת.

כונסי הנכסים טוענים, כי על פי ההלכה הפסוקה שיעור שכר הטרחה הנוהג לכונסי נכסים נע בין 6-10%, ולכן שיעור שכר הטרחה שהתבקש על ידם היה סביר בנסיבות העניין לאור מורכבות עבודתם, והצלחתה.

עוד מדגישים כונסי הנכסים את העובדה כי המדובר ב ריבוי צדדים שכולם הסכימו במסגרת הסכם הפשרה לשכר הטרחה, למעט הנתבעות 1, ו-13.

כונסי הנכסים טוענים, כי על פי הוראות התקנות הנ"ל, כאשר מתרחשת חלוקה בפועל של נכס המקרקעין, כפי שעל פי טענת כונסי הנכסים ארע בענייננו, שיעור שכר הטרחה עומד על 6% ומעלה.

בעניין ע"א 6166/07 צחי פלדמן עו"ד בתפקידו ככונס נכסים על זכויות צמרות נ' א.י.ע. יובלים והשקעות בע"מ, (פורסם בנבו), מבהיר ביהמ"ש העליון את החלוקה לרכיבי השכר השונים בתקנות הנ"ל כך:

"מרכיבי השכר על פי התקנות

21.כאמור, התקנות מתייחסות לשלושה סוגים או אופני חישוב של שכר לבעלי תפקיד: שכר ניהול, שכר מימוש ושכר חלוקה.

22.שכר ניהול - תקנה 7(א) לתקנות קובעת כי "לבעל תפקיד ייקבע לא יותר מאשר פעם בשלושה חודשים, שכר ניהול באחוזים מתקבולי הכנסה שנתקבלו במזומנים בתקופה שבעדה הוא נקבע, כמפורט להלן...". המונח "תקבולי הכנסה" מוגדר בתקנה 1 לתקנות ולמעשה רכיב זה של השכר מתגמל את בעל התפקיד עבור הפעלה שוטפת של עסקי החברה. מאחר שענייננו אינו בשכר ניהול, לא נרחיב בעניין זה.

23.שכר מימוש - תקנה 8(א) לתקנות קובעת כי "לבעל תפקיד ייקבע שכר מימוש באחוזים מתקבולי מימוש, כמפורט להלן, למעט ממזומנים שהיו בידי החברה או שעמדו לזכותה ביום תחילת עבודתו בפועל של בעל התפקיד ולמעט הכספים שהועברו לבעל התפקיד מכונס נכסים או מפרק אחר...". המונח "תקבולי מימוש" אף הוא מוגדר בתקנה 1 לתקנות. נדון בהמשך בתקנה 8(א) לתקנות ותחולתה במקרה דנן.

24.שכר חלוקה - זהו כיום מסלול חילופי למסלול של שכר ניהול ושכר מימוש. תקנה 8א(א) קובעת כי "בעל תפקיד, אשר לא ביקש שכר טרחה כאמור בתקנות 7 ו-8, רשאי לבקש שכר טרחה מתוך סך כל הנשייה שחילק בפועל לכל הנושים בכסף או בשווה כסף על פי המפורט להלן...". התקנה ממשיכה ומפרטת בטבלה מה יהיה שכרו המינימאלי והמקסימאלי של בעל התפקיד בהתאם לשיעור החלוקה בפועל באחוזים לכל הנושים מסך כל נשייתם המוכחת. כך למשל, אם שיעור החלוקה בפועל עמד על 49%-40% יהיה בעל התפקיד זכאי לשכר בשיעור של 7%-5% מסך כל הנשייה לחלוקה. הטבלה בנויה כך שככל ששיעור החלוקה בפועל גבוה יותר, יהיה השכר, באחוזים, גבוה יותר וזאת במטרה לעודד את בעל התפקיד להשקיע מאמצים ולהצליח בביצוע התפקיד."