ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות כפר סבא
|
26203-11-09
05/07/2010
|
בפני השופט:
דוד גדול
|
| - נגד - |
התובע:
דב חיט
|
הנתבע:
חברת דואר ישראל בע"מ
|
| פסק-דין |
פסק דין
בתביעה שלפני, עותר התובע לחייב את הנתבעת להשיב לו סך 70 ₪ ששילם עבור עמילות מכס שנגבתה ממנו כתנאי לקבלת שני מכתבים שנשלחו אליו בדואר מהיר באמצעות EMS (להלן – "הדואר המהיר"), אגרת בימ"ש 50 ₪ ו-1,200 ₪ החזר 3 שעות עבודה.
מחומר הראיות שלפני עולה, כי התובע מצוי בקשר עסקי עם גורמים שונים בעולם השולחים אליו מידי פעם בדואר חומר כתוב (בד"כ בצורת מסמכים).
בנדון דנן, נשלחו לתובע שני מכתבים באמצעות הנתבעת, וזו באמצעות חברת העמילות, מיינה את המכתבים, קבעה שהמדובר בפריטים הפטורים מחובת תשלום מכס, אך גבתה עמלת מיון בשיעור 35 ₪ בשל כל מכתב.
הנתבעת שהיא כיום חברה ממשלתית, מבקשת כי ביהמ"ש ידחה את התביעה על הסף, שכן התובע אינו רשאי לבוא בשערי בימ"ש זה, כאשר התביעה למעשה אינה תביעתו שלו, אלא של גוף עסקי המכונה T.P.T. כהוכחה, מצרפת הנתבעת את נספח א' לכתב ההגנה.
התובע טען בתגובה לא משכנעת כי המדובר בו באופן אישי ולא בגוף עסקי, שכן הוא הנמען ולא גוף עסקי.
הואיל ובדעתי לדחות את התביעה לגופה, אני רואה עצמי פטור מלהכריע בשאלת זהותו הנכונה (אם לאו) של התובע, והאם ועד כמה הוא רשאי לבוא בשעריו של בימ"ש זה.
הנתבעת טוענת כי התובע אינו הראשון המשיג על חוקיות הגביה של עמלת המיון אותה גובה הנתבעת.
ב"כ הנתבעת צרף לעיון ביהמ"ש העתק מפס"ד שניתן בביהמ"ש העליון בשבתו כבימ"ש גבוה לצדק, וכוונתי ל- בג"צ 5444/07 לשכת המסחר תל-אביב – איגוד לשכות המסחר ועמילות מכס ותחבורה עמית בע"מ נ' שר התקשורת אריאל אטיאס וחברת דואר ישראל בע"מ (לא פורסם).
בפס"ד שניתן ביום 4.11.09 ע"י כב' הנשיאה בייניש לו הצטרפו כב' השופטות ארבל וחיות, קבע ביהמ"ש העליון כי לנתבעת ניתן היתר ליתן שירותי עמילות.
באשר לדמי העמלה שגובה הנתבעת בגין המסירה לעמיל מכס אחר עניין זה, קבע ביהמ"ש אינו מקים עילה לביקורת שיפוטית של בג"צ וביהמ"ש הפנה לממונה על ההגבלים העסקיים.
בענייננו אין התובע יכול להיות צד בפני הממונה האמור, שכן אין הוא עמיל מכס כדוגמת העותרת 2 בבג"צ הנ"ל.
כיוון שכך, אני מקבל את הפרשנות המשפטית של ב"כ הנתבעת כי עצם הגביה ע"י הנתבעת הוכשרה ע"י בג"צ וככל שישנה בגביה בעיה בין מתחרים, (שהתובע אינו נמנה עליהם) דין התביעה דנן להידחות.
בנסיבות העניין, אינני עושה צו להוצאות, וכל צד ישא בהוצאותיו.
ניתן היום, כ"ג תמוז תש"ע, 05 יולי 2010, בהעדר הצדדים.