חיון נ' זוארץ

פסק דין

הנתבע מנהל עסק לקניית ולמכירת רכבים הנקרא היכל מוטורס סוכנות טרייד אין ומימון לרכב.

התובע רכש מהנתבע רכב מסוג אוודי A4 ביום 26.4.09.

לטענת התובע, על אף ששאל את הנתבע בדבר בעלויות קודמות של הרכב והתעניין וחקר האם הרכב שימש חברת שכר מכר או חברת השכרה, נאמר לו על ידי הנתבע כי הרכב היה בבעלות פרטית.

לימים הרכב נפגע כתוצאה מתאונה והוכרז כאובדן גמור.

חברת הביטוח שילמה לביטוח את סכום הרכב בקיזוז ניכויים שונים לרבות בגין שימוש הרכב בעבר בחברת שכר מכר בשיעור של 18%.

התובע מסתמך על טופס גילוי נאות למכירת רכב משומש עליו חתום הנתבע.

לטענת הנתבע, לא היה כל פסול בהתנהגותו שכן בהתאם לאותו טופס נטען כי באם ידוע לעוסק על היסטוריה של הרכב, אזי עליו למלא את החלק הצריך, ומאחר שלא היה ידוע לו על כך, חלק זה לא מולא.

בנוסף טוען הנתבע כי לא נגרם לתובע נזק כלשהו, שכן הרכב נמכר לתובע במחיר הנמוך ממחיר המחירון באותה עת.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצדדים, אני מקבל את התביעה.

ראשית, בהסכם המכירה לא צוין כי המחיר הושפע מעברו של הרכב. המחיר נקבע במו"מ בין קונה מרצון למוכר מרצון.

שנית, הנתבע חתם על טופס הגילוי הנאות.

ודוק, אין עסקינן באדם פרטי אשר מוכר את רכבו, שגם אז לטעמי אינו צריך להחסיר פרטים מהותיים אודות הרכב מן הקונה, אלא בסוחר רכב.

הקונה קונה את הרכב על פי תקנת השוק ומסתמך על המידע שמוסר לו המוכר על אחת כמה וכמה משהמוכר מוסר בידו טופס גילוי נאות למכירת רכב משומש.

לפיכך גם אם הנתבע לא ידע כי הרכב שימש בעבר חברת שכר מכר הרי שהיה עליו לחקור ולדרוש ולברר ולציין את הפרטים המדויקים לפני הקונה.

משהנתבע לא עשה כן, והמידע שהוצג בפני התובע לא היה מדויק, וכתוצאה ממנו ולאחר קרות האירוע הביטוחי קיבל התובע תגמולים מופחתים, אני מחייב את הנתבע בתשלום ההפרש בו חויב התובע בסך של 7,470 ₪.

הסכום דנן יישא הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום 18.2.10 ועד למועד הפירעון המלא בפועל.

כמו כן יישא הנתבע באגרת בית המשפט ובהוצאות המשפט בסך של 1,000 ₪.

התשלום יבוצע בתוך 15 ימים מהיום.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים מהיום.