חיון הפצה - מחשבים בע"מ נ' ש.ז.א דיגיטל בע"מ ואח'

החלטה

1. בתיק זה ניתן צו עיקול זמני על נכסי המשיב שהוא הנתבע מס' 2 בתובענה הכספית שהוגשה על ידי המבקשת לתשלום חוב בגין מוצרים שרכשה ממנה הנתבעת 1, ש.ז.א דיגיטל בע"מ (להלן: "החברה") והמשיב ערב לחובותיה.

שניים הם התנאים שנקבעו בתקנות למתן צו עיקול זמני.

הראשון, כפי שנקבע ברע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ:

"קיומה לכאורה של עילת תביעה- בשלב זה די בכך כי בימ"ש  ישתכנע באורח לכאורי כי התובענה מעלה שאלה רצינית המצריכה דיון, ואיננה בגדר תביעת סרק על פניה."

השני, הוא קיומה של הכבדה אפשרית בעת ביצוע פסק הדין, אם ינתן וכשינתן.

על כך נפסק ברע"א  10076/07 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ. ICC Industries Lnc:

"יסוד זה נבחן על רקע נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה תוך התחשבות, בין היתר, בסכום התביעה, ביכולתו הכלכלית של הנתבע ובחשש, אם אכן קיים כזה, מפני הברחת נכסים מצידו"..

עוד הוסף בפסק הדין הנ"ל: " יצוין, כי תוחלת ההכבדה שיש להוכיחה בגדרי העיקול הזמני, היא "הנמוכה ביותר לעומת תוחלת ההכבדה של הסעדים הזמניים האחרים".

2. בענייננו, נסמכה המבקשת בתביעתה על חוב החברה כלפיה וערבויות שנתן המשיב להבטחת התשלום על ידי החברה שהם שטר חוב וערבות אישית והתחייבות אשר על שניהם חתום המשיב.

טוען המשיב בתצהירו התומך בבקשה לבטול צו העיקול הזמני שניתן על נכסיו כי ביום 8.9.11 נערכה פגישה בין מנכ"ל המבקשת, מר רפי חיון ובין המשיב והנתבעים 3 ו 4 (שותפיו בחברה) ובה סוכם על מסגרת אשראי לחברה בסך 200,000 ₪. במסגרת אותה הפגישה, טוען המשיב, התבקש לחתום, יחד עם שותפיו, על שטר חוב בסכום זה.

בסיומה של הפגישה, ממשיך המשיב וטוען, התבקש הנתבע 3 לחתום, כמנכ"ל החברה, על כתב ערבות.

בהמשך לטענותיו, מספר המשיב כי מעולם לא הוחתם על שטר חוב בסך 500,000 ₪ אלא רק על סך של 200,000 ₪ וכי חתימתו הנחזית על פני התיקון של הסכום בשטר אינה שלו.

אשר לחתימתו על שטר החוב בסכום של 200,000 ₪ מציין המשיב כי הוסבר לו שהוא ערב רק לשליש מהסכום, דהיינו, לסך של 70,000 ₪ ורק לכך הסכים לערוב.

לבסוף, טוען המשיב, אף חתימתו על פני כתב ערבות אישית והתחייבות לא נועדה לצורך התחייבותו כערב אלא נועדה לאישור כי החתימה של הנתבע 3 על פניה נעשתה בנוכחותו, דהיינו, כעדות למעשה החתימה של נתבע זה.

3. בתשובה לטענותיו אלו של המשיב, הוגש כתב תשובה הנתמך בתצהירו של מנכ"ל המבקשת לפיו נחתם שטר חוב בסך 200,000 ₪ וכן כתב ערבות אישית והתחייבות על ידי המשיב וזאת בפגישה ראשונה שנערכה בין הצדדים במועד הנטען ולאחר שבקשת המשיב ושותפיו למתן אשראי בסך 500,000 ₪ נדחתה.

מנכ"ל המבקשת טוען כי נערכה פגישה נוספת ובה בקש המשיב להגדיל את מסגרת האשראי לסך האמור והוא נעתר לבקשה לאחר שהמשיב חתם על שטר החוב אשר תוקן לסך של 500,000 ₪.

מנכ"ל המשיבה מכחיש את יתר טענותיו של המשיב בדבר העדר כוונה לערוב ולהיותו חב רק 1/3 מסכום שטר החוב המקורי.

4. לאחר שהמצהירים מטעם שני הצדדים נחקרו לא מצאתי כי ניתן מהחומר המצוי בפני אפילו להכריע לעניין סיכויי התביעה או ההגנה בתובענה זו ואף אין בכך כל צורך בסוג הדיון שבפני.

לטעמי נוטה הכף לצד המבקשת כאשר די בכך כי המשיב חתם על כתב ערבות אישית והתחייבות על מנת לחייבו בסכום התביעה כולו.