אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חיוב קיבוץ רמות מנשה בפיצוי מקסימלי לחייל שהופלה על רקע גוון עורו בכניסה למועדון

חיוב קיבוץ רמות מנשה בפיצוי מקסימלי לחייל שהופלה על רקע גוון עורו בכניסה למועדון

תאריך פרסום : 08/01/2008 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי חיפה
3724-06
07/01/2008
בפני השופט:
1. ס' נשיאה ש' וסרקרוג
2. י' כהן
3. ר' שפירא


- נגד -
התובע:
1. קיבוץ רמות מנשה
2. שלמה בנימין

עו"ד גב' איריס בלומנפלד סדוב ועו"ד עופר שטריגלר
הנתבע:
יצחק מזרחי
עו"ד יוסי נקר
פסק-דין

ש' וסרקרוג, ס' נשיאה :

1.         הערעור הוא על פסק-דין של בית משפט השלום בחיפה  (כבוד השופטת כ' ג'דעון), מיום 4/7/06 בת"א 12482/04, לפיו נקבע כי המערערים מנעו את כניסתו של המשיב למועדון המתנהל בשטחי הקיבוץ, בשל גוון עורו, וכי התנהגות זו מהווה עוולה על פי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000 (להלן: חוק איסור הפליה ). בגין כך פסק בית משפט השלום פיצוי למשיב בסכום המקסימלי הקבוע בחוק, פיצוי של 50,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 28/6/04 ועד התשלום בפועל לרבות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

2.         עיקר עניינו של הערעור - כמפורט בהודעת הערעור בנימוקי הערעור, וכפי שהובהר בדיון בפנינו - השגה על קביעות ומסקנות של בית משפט השלום, שם נקבע כי המערערים הפלו לרעה את המשיב מחמת גוון עורו. לטענת המערערים המסקנה האמורה שגויה וכלל אינה מבוססת על חומר הראיות שהובא בפניו.

            עוד טענו המערערים כי לא התקיימה החזקה שבסעיף 6 לחוק איסור הפליה, וממילא לא הועבר נטל ההוכחה לכתפי המערערים.

הערעור מתייחס גם לגובה הפיצוי.

הרקע והנסיבות הצריכות לעניין:

3.         העובדות פורטו היטב בפסק-הדין של בית משפט קמא ואין לנו אלא להביא את עיקרי הדברים:

התובע יליד 1982 תושב המושב עין העמק, במועד הרלוונטי היה שוטר במשמר הגבול בשירות סדיר. המערער מס' 1 קיבוץ רמת מנשה (להלן: הקיבוץ ) מפעיל מועדון לילה בשם "טרמינל" (להלן: המועדון ), ומנהלו הוא המערער מס' 2 (להלן: מר בנימין ).

המועדון ממוקם בתוך הקיבוץ והיו לו שלוש כניסות במועד הרלוונטי:

כניסה אחת מיועדת לבנות, כניסה נוספת לבנים תושבי המושבים והקיבוצים וכניסה שלישית מיועדת לבנים שאינם נמנים על הקבוצה השנייה. בנושא האחרון נדייק ונבהיר שעל פי האמור בכתב ההגנה מדובר בארבע כניסות, כאשר שתי כניסות מיועדות לציבור הרחב (סעיף 7 לכתב ההגנה).

בכול אחת מן הכניסות נמצא שומר/בודק (כונה על ידי הצדדים כ"סלקטור", להלן: " הבודק" ), האחראי על בדיקת תעודת הזהות וזיהויים של הנכנסים למועדון.

4.         אין חולק כי המועדון, נחשב כ"מקום ציבורי" כהגדרתו בסעיף 2 לחוק איסור הפליה, וזאת על פי החלטת הקיבוץ והנוגעים בדבר לפתיחת המועדון ל"שימוש הציבור". המערערים הודו בעובדה זו בסעיף 6 לכתב הגנתם על אף שהוסיפו והבהירו ששטח הקיבוץ בו נמצא המועדון מהווה מקום פרטי והכניסה אליו אינה כפופה להוראות החוק.

5.         על פי כתב התביעה הגיע המשיב ביום 11/6/04 בשעה 00:30 יחד עם חברתו נופר אלקנתי ושלושה חברים נוספים: בני מזרחי, יצחק מזרחי וגלעד לוי, לצורך בילוי במועדון.

על פי קביעתו של בית משפט קמא חבריו של המשיב - בני ויצחק מזרחי הם בעלי חזות עור בהירה להבדיל מהתובע ומחברו גלעד לוי.

6.         יצחק מזרחי היה הראשון מבין הנכנסים למועדון לאחר שעבר את עמדת הבדיקה והציג את תעודת הזיהוי כך גם נהג בני מזרחי. חברתו של המשיב הגב' אלקנתי עברה את עמדת הבדיקה בכניסה המיועדת לבנות והמתינה לו באזור הקופה. המשיב יחד עם חברו גלעד נותרו עומדים בכניסה המיועדת לכניסת הבנים בני מושבים וקיבוצים, זאת מפני שהמשיב גר במושב עין העמק, בתחום מועצה אזורית מגידו. ההמתנה התמשכה, ולטענת המשיב עוכבה כניסתם על ידי "הבודק", תוך שהאחרון אפשר כניסתם של אחרים על אף שאלה עמדו בתור מאחורי המשיב וחברו.

            חברתו של המשיב, אשר הבינה כי כניסתו של המשיב וחברו מתעכבת או נמנעת, עזבה את מקומה והצטרפה אליהם.  לאחר המתנה של כמחצית השעה פנה המשיב וחברו גלעד את "הבודק" וביקש לברר מדוע נמנעת ממנו כניסתו למועדון. "הבודק" השיב כי מדובר בעיכוב זמני בלבד, למרות שבמקביל ניתנה הרשות לאחרים אשר הגיעו אחרי המשיב וחברו גלעד, להמשיך ולהיכנס למועדון.

            משהבינו המשיב וחברו גלעד כי אין בכוונת הבודק בשער הכניסה השני להתיר את כניסתם, עברו לעמוד בכניסה השלישית המיועדת לציבור הרחב של מי שאינו נמנה על בני המושבים והקיבוצים, ואולם גם שם נמנעה כניסתם, כאשר אלה שעמדו מאחוריהם בתור חלפו על פניהם והותר להם להיכנס למועדון.

7.         עוד על פי המפורט בכתב התביעה, בשלב מסוים ניגש אליהם "הבודק" שנקרא עידו, מי שעמד בכניסה המיועדת לבני המושבים והקיבוצים, והודיע למשיב כי מר בנימין הודיע לו במכשיר הקשר לא לאפשר את כניסתם של השניים למועדון בנימוק ש" הם לא נראים לו". משביקש המשיב לדבר ישירות עם מר בנימין, על פי האמור בכתב התביעה, נפנף לו האחרון בזלזול תוך התעלמות מדרישתו.

עקב כך נאלצו המשיב וחבריו לעזוב את המקום כשהם מבוישים ומושפלים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ