חיוב כתובה למרות מניעת יחסי אישות

הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י בתאריך כ' באייר תשס"ט (14.5.09), ומנישואין אלה נולדו הילדים [ל'] (כבן 9) ו[ה'] (כבת 7). הצדדים התגרשו כדמו"י בתאריך ו' באדר ב' תשע"ט (13.3.19), ונותרה לפנינו ההכרעה בתביעת הכתובה וענייני הרכוש (חובות או זכויות בבנק).

בית הדין קיים דיון הוכחות ארוך בתאריך כ"ו בחשון תש"פ (24.11.19). בדיון זה נחקרו הצדדים בחקירה נגדית. הוגשו סיכומים. יצוין כי תביעת הגירושין הוגשה על ידי הבעל.

א. הכתובה

בתביעת הכתובה שהגישה האישה, היא העלתה טענות בדבר התנהגותו של הבעל, שגרם לניתוקה ממשפחתה ומקרוביה, תוך שהוא נוהג כלפיה באלימות מילולית.

האישה המציאה הודעות כתובות בהם נראה שהבעל בעודו נשוי, מתנהל כרווק, כותב מסרונים מיניים לנשים זרות, וכן כותב לאישה (אשתו – נתבעת דנן) הודעה בזו הלשון: "אני מציע שתתחילי לתכנן איפה תגורי כי בבית שלי והלב שלי אין לך מקום יותר". כמו כן ב-18 ביוני כותב הבעל לאשתו: "אין לך מקום בלב שלי, ואני מצפה שתעזבי את הבית".

בדיון שהתקיים בתאריך כ"ו בחשון תש"פ (24.11.19) אמר הבעל כי הוא זה שפתח את התיק לישוב סכסוך וכן את תביעת הגירושין, מאחר והאישה סירבה ללכת לטיפול (שורה 13 ולהלן לפרוטוקול).

באת כוח האישה עימתה את הבעל על אודות הקשרים שלו עם נשים זרות. כמו למשל, העובדה שנמצא בכיס מכנסיו קונדום (שורה 49 ולהלן לפרוטוקול), וכן שמצאה בבית שתי כוסות של יין. בינואר 2018 פרסם הבעל בעמוד הפייסבוק שלו שהוא גרוש (שורה 63 לפרוטוקול), כמו כן הציגה הודעות בעלות מסרים מיניים מובהקים (שמפאת כבוד הנייר לא נחזור עליהן, רק נפנה לשורה 72 לפרוטוקול). עוד הוכח שהבעל ביקר בדירה של אלמנה בשם [ר'] בשעה 22.30 ויצא לאחר חצות.

הבעל הגיב לטענות. בית הדין חייב לציין שהתרשם מתשובות הבעל שאינו דובר אמת, ואף זו בלשון עדינה. הבעל טען שניסה בדרך הנ"ל לעורר את לב האישה כלפיו באמצעות רגשות קנאה, דבר שברור לנו שאינו נכון. כמו כן הטענה כי בא לסדר לגב' [ר'] את המודם (בהיות הבעל מתקין של חברת כבלים) באמצע הלילה – כל זה לא מתקבל על הדעת, וכאמור, בית הדין התרשם שהבעל אינו דובר אמת.

זאת ועוד, הבעל יזם שיחות טלפון עם האישה והקליט אותן (כמובן יש להתייחס לשיחות אלה בהסתייגות, כאשר יוזמים שיחות, מדובבים ומקליטים). במהלך שיחה מיום י"א באב תשע"ח (23.7.18) הבעל ביקש מהאישה שתאשר לו לקיים יחסים עם נשים זרות, והוא מנסה להסתמך על תשובת האישה, שכביכול היא הסכימה לכך. יאמר, האישה לא הסכימה, אבל דבר קיומה של בקשה מעין זו מלמד על מהימנות "ההסברים הנפלאים" שנאמרו בחקירתו, בעניין קשריו עם נשים זרות.

אגב השיחות וההקלטות, הובאו לבית הדין תמלילי שיחות בין הבעל לאישה, כאשר הבעל יוזם את השיחה ומקליט אותה, ומנסה לנצל את תמימותה של האישה. לא מצאנו אמנם בכל התמלילים כל דבר שיכול לסייע לטענותיו, כולל השיחה מתאריך י"ב בחשון תשע"ט (21.10.18), בה הבעל מבקש שלום בית, והאישה מסבירה שאין זה אפשרי. אך מעבר לכך, בית הדין לא יכול לתת משקל לדבריו של הבעל, שנאמרו רק כדי לייצר הוכחה שכביכול הוא רוצה בשלום בית. מה עוד שבתקופה זו כבר היה לבעל קשר עם אישה זרה (כמו שמוכח מכניסתו לדירת [ר'] בספטמבר 18), ומכאן שלדבריו בתוך השיחה היזומה, על רצונו בשלום בית, יש ליתן משקל מתאים, וד"ל.

באת כוח הבעל המציאה תצהיר עדות מהרב [א']. הרב [א'] ניסה לשקם את חיי הנישואין של בני הזוג. הרב [א'] מציין כי האישה היא זו שעזבה את חדר השינה, ועל אף הבטחתה לחזור לחדר השינה, לא עשתה כן, ונשארה ללון בחדר נפרד. הרב [א'] מציין כי במפגשים המשותפים לא העלתה האישה כל טענה בעניין התנהלותו של הבעל, וכי למיטב הבנתו, הבעל עשה כל אשר מוטל על בעל לעשות. לדבריו, הקרע בין בני הזוג נבע מהשפעה של משפחת האישה. עוד מציין הרב [א'], שכל עוד הגיעה האישה למפגשי הטיפול הזוגי אצלו, היא טענה שרצונה בשלום בית, אך לא הייתה מסוגלת לעשות דבר למען השלום. מציין את תלונת הבעל על כך שהאישה לא מכינה אוכל לפי ההכשרים המקובלים עליו, וכן לא הייתה מכינה אוכל לכניסת שבת, ואף בפסח בחרה שלא לנקות את הבית. שנה שלימה האישה לא ישנה בחדר שינה, ולאחר הוראת הרב [א'] חזרה לחדר שינה, אבל אחר כך בחרה לעזוב שוב את חדר השינה. הרב [א'] מסיים כי האשמה בגירושין היא על האישה, עקב היותה עוברת על דת משה, מונעת יחסי אישות מבעלה, ומורדת במלאכות הבית.

על תצהירו של הרב [א'], נחקרה האישה בחקירה הנגדית (שורה 415 ולהלן לפרוטוקול).

בבואנו להכריע בשאלת הכתובה נציין כי האישה המציאה לבית הדין ראיה תומכת המבהירה את טענתה על יחסו של הבעל כלפיה. בעל המקיים מערכת יחסים עם נשים זרות בעודו נשוי, מכריז על עצמו כגרוש, מופיע בבית של אישה זרה בשעות הלילה המאוחרות לזמן ממושך, שולח הודעה לאישה זרה, הכוללת תיאור מפורט של יחסי אישות וכו', בנוסף על היותו מחויב בגירושין בכגון זה, כמבואר ברמ"א אבן העזר סימן קנד סעיף א, הרי יש כאן הוכחה על כך שאין לו יחס של כבוד מינימאלי לאישה. דבר זה מלמד על יחסו המשפיל והמזלזל כלפיה. מי שמכבד את אשתו אפילו בזעיר אנפין, לא יפתח במערכות יחסים עם נשים זרות, בהיותו נשוי.

טענתו שעשה כן כדי שאשתו תקנא ותתייחס אליו, להתרשמותנו, משוללת כל יסוד. הדבר כאמור מלמד על יחס מזלזל ומשפיל, ומעלה תמיהה - הכך יעשה לאשת נעורים?! להראות לה מסרונים כיצד הוא מתכתב מינית עם אישה זרה?! אף שדברים אלו נעשו בתקופה בה הצדדים היו בהליכים כאלה או אחרים (בשנת 2018), הדבר מלמד למפרע, ומהוה הוכחה תומכת לטענת האישה על יחס משפיל ומזלזל.

אין לצפות מאישה הסובלת מיחס משפיל ומזלזל, לרצות ולחזור אל הבעל ולישון עימו בחדר אחד. גם מתצהירו של הרב [א'] אנו למדים שמערכת היחסים בין בני הזוג, היו בה עליות ומורדות. גם לאחר שהאישה עזבה את חדר השינה, היא חזרה, ושוב עזבה. גם הרב [א'] מציין שמטרת האישה הייתה שלום בית, אך לא פעלה בכיוון.

יצוין כי אישה אינה מפסידה את כתובתה, גם כאשר היא מסרבת לקיים יחסי אישות, וגם אם מורדת ממלאכה, מאחר וכדי להיכנס למעמד של 'מורדת' צריך הכרזה והתראה בבית דין. יתרה מזו, אם מרידת האישה נובעת מחמת יחס משפיל של הבעל, היא אינה מפסידה את כתובתה. עיין במה שכתב בהגהות אשר"י (כתובות פרק י"ג הלכה ה'), והרמ"א (אבן העזר סימן ע סעיף יב) הביא דבריו להלכה, וזה לשונו:

"וכן מצאתי בתשובת רב פלטוי גאון וז"ל, והיכא דארגילו קטטה, אם היא מרגלת, כמורדת הוי ואין לה כלום, ואם הוא מרגיל, יש לה כל כתובה [...]".

אם כן כאשר בית הדין מתרשם שהבעל הוא זה שגרם ביחסו לאישה למערכת יחסים שלילית בתוך הבית, אין לדון את האישה כמורדת, ואין להפסידה כתובה, ובפרט לאור העובדה שבפועל הבעל הוא זה שתבע גירושין.

לאמור – הבעל גמר אומר לסיים את החיים המשותפים והוא אינו חפץ בחזרת אשתו אליו. הוא לא הגיש תביעה לשלום בית, אלא החליט לפתוח דף חדש בחייו, כשמושג זה מוצא משמעות נוספת בדמות סטטוס חדש בדף הפייסבוק שלו, עת הציג עצמו כ'גרוש' בזמן היותו נשוי, וקשר קשרים עם נשים זרות, ובכלל זה ביקור לילי בבית אישה זרה. בכגון זה ודאי דאין להכריז על האישה כמורדת, שהרי נכון למועד הגירושין הקולר והאשמה תלוי בבעל.