חיוב חברת ריסוס בנזקי גידולי בזיליקום עקב ריסוס רשלני שכלל רחיף מסוכן וגרם לצריבת הגידולים

א.   רקע כללי ודיוני:

1. בפני שלוש תביעות שאוחדו לצורכי שמיעת הראיות בשאלת האחריות, באשר לתביעת התובעים השונים לפיצוי בגין נזקים לגידולים חקלאיים אשר נגרמו, לטענתם, בעקבות ריסוס רשלני שנערך על ידי הנתבעת 2, בהזמנת הנתבעת 1, ביום 28/12/04, בסמיכות לחממותיהם. מדובר בריסוס שנועד להדברת עשבים שוטים, הצומחים בקרבה גדר המערכת של מושב רוויה (להלן: המושב). הנתבעת 3 הינה המבטחת של הנתבעת 2.

2. התובעים, מר כהן עמי, מר דוד מיארה ומר אבישי יפרח (להלן: התובעים 1, 2 ו-3 בהתאמה) הינם חקלאים ממושב רוויה המצוי בתחום שיפוטה של הנתבעת 1 (להלן: הנתבעת 1 ו/או המועצה). בזמנים הרלבנטיים לכתב התביעה, החזיק כל אחד מהתובעים חממות בשטח החקלאי שבמושב, לגידול צמחי תבלין מסוג בזיל (בזילקום). 

3. היישובים שבתחום שיפוטה של המועצה ובכלל זה המושב, מוקפים בגדרות מערכת לצורכי ביטחון היישובים. על פי הנחיות פיקוד העורף, על המועצה לדאוג לתחזוקה השוטפת על גדרות המערכת וסביבתן, כולל ביצוע עבודות ריסוס תקופתיות, לאורך גדרות הביטחון, וזאת לשם מניעת צמיחתם והתפשטותם של עשבים שוטים, סביב ובאזור הגדר. ביום 8/12/04 המועצה חתמה חוזה להזמנת ביצוע הריסוסים באמצעות הנתבעת 2, כקבלן עצמאי (להלן: הנתבעת 2 ו/או קבלן הריסוס).

4. ביום 28/12/04, הנתבעת 2 ביצעה ריסוס, על פי חוזה ההתקשרות הנ"ל, באזור גדר הביטחון של המושב. חלק מגדר הביטחון ואזור הריסוס נמצא בסמיכות לחממות של חקלאי המושב, ,כולל החממות  של התובעים.

5. בסמוך לאחר ביצע הריסוס האמור, התגלו בגידולי הבזיל של התובעים נזקים, אשר באו לידי ביטוי בצריבות שנמצאו על עלי צמחי הבזיל אשר גדלו  בשטח החממות, ואשר הובילו, לטענת התובעים, לפסילתם לשיווק (בחו"ל ובארץ). 

6. המחלוקת בין הצדדים הינה באשר למקור וסוג של הנזק שהתגלה בעלי הבזיל, גובה הנזק ושאלת האחריות, כולל שאלת הקשר הסיבתי הנטען בין הריסוס, לבין הנזקים הנטענים שהתגלו.

7. הדיון בתיקים אוחד לצורך שמיעת ההוכחות לעניין שאלת האחריות, כולל שאלת הקשר הסיבתי שבין הנזק שהתגלה בעלי הבזיל והאירוע הנטען.

8. בטרם איחוד התובענות, נכללו בכתבי הטענות נתבעים/צדדי ג' נוספים.

9. בהחלטתי מיום 04/07/07 (שניתנה בהמשך לפרוטוקול הדיון מיום 26/06/07 ולאור הודעת בא כוח הנתבעת 1 מיום 04/07/07), נמחקו ההודעות לצד ג' בכל התיקים, כאשר הוחלט כי המחלוקת אודות שאלת האחריות ו/או חלוקתה בין הצדדים, תיבחן במסגרת שמיעת הראיות בתביעה העיקרית.

ב.   תמצית טענות התובעים:

10. בסמוך לאחר הריסוס, התגלו בחממות של כל אחד מהתובעים (באופן עצמאי), נזקים על גידולי הבזיל. כך, נצפו, בין היתר, סימני צריבה על העלים, שהתאפיינו בכתמים קטנים בקוטר של 1-2 מ"מ.

11. הוכח כי נזקים אלה, מקורם בחומר הדברה קוטל עשבים מסוג "אלבר סופר", או חומר דומה, המכיל חומר הורמונאלי בעל מרכיב פעיל מסוג 2.4 D ו/או חומרים דומים, מאותה משפחה .

12. כל המומחים אשר בחנו את הממצאים שהתגלו על עלי הבזיל, מצאו כי המדובר בפגיעה התואמת לזו שנוצרת , משימוש בקוטלי עשבים. 

13. הן בדיקות מעבדה שנעשו לדגימות שנלקחו מהעלים ה"נגועים" מהחממות של התובעים, והן בדיקות דגימות של עשבי בר מרוססים ודגימות קרקע מהחממות ומאזור הגדרות מצביעות על הימצאותו של חומר ההדברה האמור, כולל המרכיב הפעיל שבו.

14. הוכח כי החומר אשר שימש את הנתבעת 2 לביצוע הריסוסים במועד הרלוונטי הכיל בפועל את המרכיב הפעיל האמור, דבר המעיד על קשר סיבתי הדוק, בין הריסוס לבין נזקי התובעים.   

15. הוכח כי חומר ההדברה שכלל את המרכיב הפעיל הגיע אל הבזיל שבחממות, באמצעות רחף אשר התאפשר, בין היתר, בשל תנאי הרוח ששררו בשעת הריסוס.

16. עוצמת/מהירות הרוח וכיוונה, בעת ביצוע הריסוס, חייבה להימנע או להפסיק את פעולות הריסוס ליד הגדר, באופן מיידי. חדירת רחף חומרי הריסוס התאפשרה דרך "ווילונות" חממת התובעים, שהיו פתוחים, במהלך שעות היום, בתקופה הרלבנטית.  

17. התובעים מבקשים לדחות את טענת הנתבעות, כי הסיבה לקרות הנזק הינה "ריסוס עצמי" מטעמם ו/או ממקור אחר. לטענתם, במועד הסמוך לאירוע לא בוצע ריסוס עצמי בשטח החממות ו/או בסמוך לו. כמו כן, פעולות ריסוס שבוצעו קודם לאירוע מטעם התובעים, בוצעו באופן מבוקר על פי התקן שנקבע, בין היתר, על ידי משרד החקלאות. ריסוסים אלה בוצעו במקצועיות ובאמצעות חומר בשם "ראונדאפ", אשר אינו גורם לצריבות בעלי הבזיל. לטענתם, הם אינם מבצעים ריסוס בחומר אלבר סופר, בכלל.