אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חיוב גט וכתובה לפי דעת רבינו ירוחם

חיוב גט וכתובה לפי דעת רבינו ירוחם

תאריך פרסום : 26/08/2015 | גרסת הדפסה
תיק רבני
בית דין רבני אזורי תל אביב - יפו
849440-19
14/07/2015
בפני הדיינים:
1. הרב אליהו הישריק
2. הרב זבדיה כהן
3. הרב מרדכי מזרחי בר אור


- נגד -
התובעת:
פלונית
עו"ד דני שרמן
הנתבע:
פלוני
עו"ד אור גל און
פסק דין

 

הצדדים נישאו כדמו"י בשנת 2004 ולהם 2 ילדים [...] יליד 2007 ו[...] ילידת שנת 2009.

הצדדים פרודים מזה ארבע שנים.

הבעל פתח תיק גירושין בתאריך י"ג בניסן תשע"א (17.4.2011) שנסגר בתאריך י"ט באדר תשע"ב (13.3.2012) עקב אי הופעתו לדיון כתובע, ושב ופתח בשנית תיק גירושין בתאריך י' באייר תשע"ב (2.5.2012) שנסגר בתאריך י"ג בניסן תשע"ב (5.4.2012), עקב אי הופעתו לדיון כתובע.

תיק הגירושין הנוכחי נפתח בתאריך כ"ב באלול תשע"ג (28.8.2013) כשהפעם התובעת היא האישה והבעל הוא הנתבע. בנוסף פתחה האישה פתחה תיק לתביעת כתובה בסך של 1,000,000 ₪, שאר הנושאים נידונים בבית המשפט למשפחה.

התקיימו ארבעה דיונים במהלכם נחקרו הצדדים, נשמעו עדים, והוגשו סכומים.

טענות הצדדים

לדברי התובעת היא עזבה את הבית עקב אלימות קשה מצד הנתבע - אלימות מילולית ופיזית כשהנתבע דחף והכה אותה בכתף. כמו כן לא היו יחסי אישות מצדו, וכי הוא בקשר עם נשים אחרות וכן שהנתבע מסית את הילדים נגדה עד שניתנה המלצה לראיית הילדים רק במרכז קשר.

לדברי הנתבע כל טענותיה לאלימות נסגרו במשטרה, ואף נקבע כי היו אלו טענות שקר וכל טענותיה היו כדי להרחיק ממנו את הילדים. לדבריו היא זו שמסיתה את הילדים נגדו, הוא הכחיש כל קשר עם נשים אחרות, ועל התמונות שהוצגו טען כי הוא לא יודע מהן תמונות אלו. על טענת האישה כי לא היו יחסי אישות מצדו טען- "זה היא אומרת."

בדיון שהתקיים בתאריך ב' באדר ב' תשע"ד (4.3.2014) הופיע לעדות החוקר אלעד חתוכה שהעיד כי בתאריך ה' בתמוז תשע"א (7.7.2011) ראה את הנתבע נפגש עם בחורה בבית קפה והתנשק עמה בסוף המפגש. הוצגו תמונות וסרט, אך הנתבע הכחיש שזה הוא.

ב"כ התובעת טען כי הנתבע פרסם את עצמו באתר הכרויות אך הבעל הכחיש זאת.

בדיון נוסף שהתקיים בתאריך י"ח בסיון תשע"ד (16.6.2014) הופיע העד שי רפאל טרוצמן מנהל אתר jdate בישראל מדבריו עולה כי ניתן להיות מנוי על פי תעודת זהות אך אין זה מחייב שזה נפתח על ידי אותו אדם בעל המספר זהות.

דיון והכרעה - תביעת הגירושין

ממהלך הדיונים בבית הדין עולה תמונה ברורה כי הבעל איננו מעוניין בשלום בית ולא חפץ כלל לחיות עם הנתבעת.

בדיון שהתקיים בתאריך ב' באדר ב' תשע"ד (4.3.2014) ענה הבעל לשאלת בית הדין אם הוא רוצה לחזור לשלום בית במילים אלו "שלום בית לא רלוונטי" (שורה 44 לפרוטוקול).

כמו כן במהלך הדיונים הבעל כינה את האישה בביטויים כמו- חלאה, רקובה, מסוממת, שפלה ושקרנית המוכיחים בוודאות כי באמת אינו מעוניין לחזור ולחיות אתה, וכל סירובו במתן גט הינו להמתין עד לגמר ההליכים המשפטיים בתיקי הרכוש והילדים, המתנהלים בבית המשפט למשפחה וכפי שאמר זאת במפורש במהלך הדיונים בבית הדין.

עובדות אלו מחזקות את התרשמות בית הדין במהלך הדיונים, כי הבעל לא חפץ באישה זו וכל סירובו במתן הגט כעת הינו בהמתנה לסיום ההליכים המשפטיים בתיקי הרכוש והילדים המנהלים בערכאה אחרת.

בפנינו גם חוות הדעת של יועץ הנישואין שמעון מילרוד מיום י"ב במרחשוון תשע"ב (9.11.2011) שם נכתב כי הבעל, שתבע שלום בית, לא הופיע לפגישות שנקבעו עם היועץ, כשהאישה שרצתה גירושין היא זאת שהופיעה לפגישות עם היועץ, ומסקנתו כי לא ניתן לעשות שלום בית ביניהם. התנהגות זו של הבעל, כמופיע בחוות דעת זו מוכיחה שוב את כוונתו האמיתית בטענת "שלום בית" אותה הוא טוען.

במקום זה, בו האישה תובעת גירושין והבעל מבקש שלום בית, אך מעשיו מוכיחים כי גם הוא אינו חפץ בה ועיכוב הגט מצדו הינה מסיבות אחרות, והצדדים פרודים מזה 4 שנים, יש להחיל את דינו של רבינו ירוחם בספר מישרים (נתיב כ"ב חלק ח') הכותב כדלהלן:

וכתב מורי הרב אברהם בן אשמעאל כי נראה לי שאישה שאמרה לא בעינא לי ייתן לי גט וכתובה, והוא אומר אנא נמי לא בעינא לה אבל אינני רוצה לתת גט מסתברא דאין דנין אותה כמורדת להפסידה כלום מעיקר כתוב ונדוניא, ומיהו משהינן לה תריסר ירחי אגיטא דילמא הדרי בהו ולאחר שנה כופים אותו לגרש והפסידה תוספת וכל מאי דיהיב לה מדיליה דאדעתא למישקל ולמיפק לא יהיב לה.

לאור האמור לעיל, הרי שאין מנוס מחיוב שני הצדדים בגט עקב אי רצונם ההדדי לחיות זה עם זה.

באשר לטענת התובעת לאלימות בית הדין סבור כי טענה זו לא הוכחה לאור הכחשת הנתבע וסגירת התיק במשטרה.

טענת האישה לקשר של הבעל עם נשים אחרות הוכחשה על ידי הבעל, אך בית הדין שמע את עדות החוקר שהעיד על פגישת הנתבע עם אישה בבית קפה ואף התנשק עמה בסוף הפגישה. מעשה זה אינו עומד בהגדרת "מעשה כיעור" וודאי לא בהגדרת "רועה זונות" אלא בהגדרת "עובר על דת" שבנידון זה לא נוכל לדון בו את הנתבע כשהאישה עצמה הודתה שיש לה ידיד שאף היה בביתה.

כך שבתביעת הגירושין בית הדין מחייב את שני הצדדים בגט מדין מורדים זה על זה כשאף צד לא מקיים את חיובי האישות המוטלים עליהם.

תביעת הכתובה

בדברי רבינו ירוחם הנ"ל נכתב במפורש שבמקום בו הצדדים לא רוצים זה את זה מקבלת האישה את עיקר כתובתה ללא תוספת כתובה.

טעם הדבר הוא כי בעוד חיוב הגט נובע מטעם שאין זכות לאף צד לעגן את השני, הרי שבנושא הכתובה הפטור מתוספת הכתובה נובע מהטענה "דאדעתא למישקל ולמיפק לא יהיב לה."

אך טעם זה הינו רק במקום בו לא הבעל הוא זה שגרם לתביעת הגירושין של האישה אלא האישה היא זו שתבעה את הגירושין מסיבותיה שלה, שלא בעטיו של הבעל. אז אנו אומרים שלא כתב לה כתובה על דעת שתצא ממנו, אך במקום בו הבעל גרם לכך שהאישה לא יכולה לחיות אתו ובגללו היא תובעת גירושין, אז ודאי שחייב לתת לה תוספת כתובה, שהרי על דעת כן כתב לה כתובה ותוספת כתובה.

יסוד הדברים בדברי התוספות במסכת יבמות דף ס"ה ע"ב:

פירש ר"ח דכל הנך דכופין מחמתה דוקא מנה ומאתיים אית לה אבל תוספת לית לה, דאדעתא למיפק לא כתב לה וכו' ורבינו תם מפרש דלכל מילי הוי תנאי כתובה ככתובה.

הרי שלדעת ר"ח בכל מקום בו תובעת האישה גירושין, אף שזה מוצדק וכופים אותו לתת גט, הבעל פטור מתוספת כתובה דלא כתב לה על דעת להוציאה, ואילו לדעת רבנו תם משלם גם תוספת.

ועיין בפד"ר חלק ח' עמוד 324 (הרבנים הרב אלישיב ז'ולטי ואליהו) כתבו כדלהלן:

זאת ועוד, נראה שיש מקום לדון דאף כשהבעל הוא מאלה שכופין אותו להוציא פטור מלשלם לה תוספת כתובה, זה דווקא כשחלה הבעל ונעשה מוכה שחין או כשאינו מסוגל להוליד והאישה באה מחמת טענה וכל כיוצא בזה, שאין בידי הבעל להיפטר מהגורם המביא לידי הגירושין. בזה יכול לומר הבעל אדעתא למיפק לא יהיבנא לך, משא"כ בגורם כזה שבידי הבעל להסירו, כגון שהבעל רועה זונות, שבידו לעזוב דרכו ולהתייצב על דרך טובה והוא הדין כשהבעל מורד באשתו, בכהאי גוונא יש לומר דדינו כמגרש ברצונו וחייב בתוספת כתובה.

כך שלמעשה בזוג המורדים זה על זה לגבי חיוב תוספת הכתובה הדבר תלוי מי הוא הגורם לגירושין אף שהוא לא התובע של הגירושין, בעוד שלגבי חיוב הגט אין זה משנה מי הוא הגורם לגירושין.

ועיין עוד בעניין זה בפד"ר א' עמודים 216-222.

בנדון זה אין בידינו ראיה ברורה מי הוא הגורם לגירושין. מצד אחד האישה היא שפתחה את תביעת הגירושין הנוכחית. חיוב הבעל בגט הינו מדין רבנו ירוחם ולא מצד טענותיה של האישה, שהרי טענותיה על אלימות לא הוכחו וטענותיה על קשר עם גבר זר לא עמדו במבחן ההלכה של רועה זונות או מעשה כיעור או עובר על דת.

מאידך, לא נוכל להתעלם מהעובדה כי הבעל עצמו פתח תיק שלום בית ולחילופין גירושין בתאריך י"ג בניסן תשע"א (17.4.2011) שנסגר בתאריך 13/03/12 עקב אי הופעתו לדיון, וכן פתח בשנית תיק שלום בית ולחילופין גירושין בתאריך י' באייר תשע"ב (2.5.2012) שנסגר בתאריך י"ז באלול תשע"ב (4.9.2012) עקב אי הופעתו לדיון.

מול עינינו עומדת חוות הדעת של יועץ הנישואין מטעם בית הדין שמעון מילרוד מיום 9.11.2011 לפיו:

"האישה הביעה נכונות להשתתף בשיחה משותפת יחד עם בעל, הבעל (שפתח תיק שלום בית) לא מעוניין להשתתף בפגישה משותפת עם אשתו כי הוא משוכנע שאשתו לא מעוניינת בשלום בית"

לא נוכל להתעלם מהתמונות שהוצגו בפנינו על פגישותיו של הבעל עם אישה זרה בבית קפה עוד בשנת 2011 ומאידך מהודאת האישה כי בשנת 2014 ביקר אצלה ידיד בבית.

כך שלמעשה שני הצדדים פתחו תיק גירושין, שניהם מאשימים זה את זה בקשר אסור, ושניהם לא רוצים זה בזה.

במקרה כזה שבו בית הדין מסופק בשאלה מי הוא הגורם לגירושין, שאלה שהשלכותיה הישירות הינה על חיוב הכתובה של הבעל, נזקק בית הדין להלכה בשולחן ערוך חושן משפט סימן י"ב סעיף ה':

"יש כוח לדיין לעשות דין כעין פשרה במקום שאין הדבר יכול להתברר."

בנידון זה לאחר שיקול דעת רחב של בית הדין ובהתחשב בכללי הפסיקה בעניין כתובה מוגזמת ולאחר התרשמות ישירה של בית הדין מהצדדים עצמם, פוסק בית הדין תשלום כתובה בסך 120,000 ₪.

לאור האמור פוסק בית הדין:

א.   חיוב גט מוטל על שני הצדדים עקב מרידה הדדית.

ב.   בית הדין מחייב את הבעל בתשלום כתובה בסך 120,000 ₪.

ניתן ביום כ"ז בתמוז התשע"ה (14/07/2015).

הרב אליהו הישריק                      הרב זבדיה כהן              הרב מרדכי מזרחי בר אור


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ