הבעל סירב להתגרש מצד אחד אבל בבית הדין הוא כינה את האישה "חלאה", "רקובה" ו"מסוממת" וחוקר פרטי גם הראה שהתנשק עם אחרת. מאחר שגם האישה הודתה שהתארח אצלה "ידיד" החליט בית הדין ששני הצדדים אשמים במרידה הדדית.
פעמיים פתח הבעל תיק גירושין בבית הדין הרבני האזורי בתל-אביב אך התיקים נסגרו מאחר שלא הופיע לדיונים. בני הזוג, שנשואים מ-2004 ולהם שני ילדים, פרודים כבר ארבע שנים.
לסיוע בבעיות משפטיות בתחום המשפחה
עורך דין דיני משפחה
לפני כשנתיים הגישה האישה תביעת גירושין וכתובה של מיליון שקל. במקביל החלו להתנהל בין הצדדים הליכי רכוש, משמורת ומזונות בבית המשפט לענייני משפחה. האישה סיפרה כי עזבה את הבית בשל אלימות קשה מצד בעלה, שגם בגד בה עם אחרות והסית את הילדים כנגדה.
הבעל טען, לפחות כלפי חוץ, כי הוא מעוניין בשלום בית. הוא הכחיש את טענות האלימות וטען שתלונות האישה היו תלונות שקר שנסגרו במשטרה. עוד לטענתו אשתו היא שמנסה להרחיק את הילדים ממנו. הוא הכחיש קשר עם נשים אחרות אף שחוקר פרטי הציג בבית הדין תמונה וסרטון משנת 2011, בו הוא מתועד מתנשק עם בחורה בבית קפה.
האישה ניסתה להוכיח את הבגידה בטענה שראתה פרופיל של בעלה באתר ההיכרויות JDATE אך הבעל המשיך להכחיש. מעדות של מנהל האתר עלה כי לא ניתן לדעת בוודאות שמדובר בבעל.
לאישה אין עילה
דייני בית הדין, הרבנים אליהו הישריק, זבדיה כהן ומרדכי מזרחי בר אור קבעו שאין מקום לשלום בית בין בני הזוג. אף שהאישה היא זו שתבעה גירושין, גם הבעל לא מעוניין לחזור אליה.
הדבר ניכר מעצם ההתבטאויות שלו כלפיה במהלך הדיונים, "חלאה", "רקובה", "מסוממת", הם בין יתר הכינויים שהפטיר כלפיה. גם יועץ הנישואין שנפגש עם בני הזוג הגיע למסקנה שאין עתיד לנישואין.
נראה, פסקו הדיינים, שהבעל מסרב להתגרש לפני שיוכרעו ענייני הרכוש והילדים שנדונים בבית המשפט לענייני משפחה, ולא ממקום כן ואמיתי.
אלא שהדיינים לא מצאו בטענות האישה עילה המצדיקה לחייב את הבעל בגירושין. לשיטתם היא לא הצליחה להוכיח שבעלה היה אלים כלפיה וגם אם התנשק עם אחרת, אי אפשר לקבוע כי הוא "רועה זונות" או שביצע "מעשה כיעור", כאשר האישה עצמה הודתה שיש לה ידיד ששהה בביתה.
במצב כזה, קבעו הדיינים, הדרך לחייב את הצדדים בגט היא בחיוב הדדי של מרידה הדדית מכוח דינו של רבינו ירוחם.
לקביעה זו יש השלכה לעניין הכתובה, שלפי דין רבינו ירוחם במצב כזה האישה זכאית רק לחלק ממנה.
פן נוסף בפסיקת הכתובה הוא מי אחראי לגירושים. ואולם הדיינים גם לא הצליחו להכריע בשאלה: מצד אחד, הבעל הגיש שתי תביעות גירושין בשנים עברו (שנסגרו כאמור), מצד שני האישה היא שהגישה את תביעת הגירושין הנוכחית, שכאמור, התקבלה מכוח דין רבנו ירוחם ולא על סמך העילות להן טענה האישה. פן נוסף הוא עניין הבגידות: אמנם הגבר נצפה מתנשק עם אחרת, אולם גם האישה לא טמנה ידה בצלחת והודתה שביקר אצלה ידיד בבית.
מכאן, החליטו הדיינים שבמקרה כזה יש לפסוק על דרך הפשרה, בין היתר גם לנוכח הסכום המוגזם שדרשה האישה. בסופו של דבר הדיינים פסקו כי סכום הכתובה שמגיע לאישה הוא 120 אלף שקל, וחייב את שני הצדדים בגט עקב מרידה הדדית.
- ב"כ התובעת: עו"ד דני שרמן
- ב"כ הנתבע: עו"ד אור גל און
* עו"ד צחי זיסמן עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין