חיוב בגט בבעל שתבע שלום בית ולחילופין גירושין אך ניכר שאין פניו לשלום

הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י בתאריך ב' באדר תשס"ב (17.2.2002). מנישואין אלה נולדו ארבעת הילדים: [ש'] (שנת לידה 2009), [א'] (שנת לידה 2011), [ו'] (שנת לידה 2013), [ל'] (שנת לידה 2015).

תחילתה של התביעה בתביעת גירושין שהגישה האישה, ותביעה לשלום בית ולחלופין גירושין שהגיש הבעל. התביעות הוגשו בבית הדין בפתח תקווה, שאחראי על אזור השיפוט בו נמצאת העיר בה התגוררו הצדדים. בית הדין בפתח תקווה קיים מספר דיונים, ולאחר שהוגש ערעור לבית הדין הרבני הגדול, בתאריך 7.2.18, הועבר עניינם של הצדדים לטיפולו של בית הדין הרבני בת"א, ובהוראת הראב"ד, הועבר לטפול בהרכב דנן.

בתאריך ד' בשבט תשע"ו (14.1.16) פנתה האישה לבית המשפט בבקשה לצו הגנה עקב אלימות של הבעל. צו זה ניתן לה, והצדדים חיים בפרוד מזה שלוש שנים!

בדיון הראשון, בפני מותב קמא בבית הדין בפתח תקווה, בתאריך ט"ז באדר א' תשע"ו (25.2.16), טענה האישה כי הבעל קרא לה "נבלה" (שורה 12 לפרוטוקול הדיון), וכן זרק עליה סמרטוט (גופיה), וכששטפה את הבית, עיקם לה את היד (שורות 15-16 לפרוטוקול). האישה טענה כי הבעל אמר לה שזה זנות לצאת לשעורי תורה, וכי הוא אמר לה שהיא "פרוצה", "בת זונה" (ראה שורה 37 לפרוטוקול). יוער כי אמירות אלה מגובות בהקלטות שהמציא הבעל לבית הדין (שיחות הצדדים עם הרב מ.), בהם הוא מודה שאמר כי שעורי התורה אליהם הולכת האישה הם זנות ופריצות. כמו כן הבעל חיבל בחשמל שבחדר עבודת האישה, האישה עובדת מביתה כתופרת, והתברר כי "מישהו" קרע את חוטי החשמל (ראה שורה 46 לפרוטוקול מיום כ' בסיון תשע"ח (3.6.18)). באלימות זו הורחק הבעל בהתאם לצו בית המשפט.

הרכב דנן קיים עם הצדדים שלשה דיונים: בתאריכים כ' בסיון תשע"ח (3.6.18), ד' באב תשע"ח (16.7.18), וכן בתאריך א' בשבט תשע"ט (7.1.19).

בדיון שהתקיים בתאריך כ' בסיון תשע"ח (3.6.18) טענה האישה שהסיבות הגירושין הינן, שהבעל אינו שולט על עצמו (שורה 9 לפרוטוקול) היא סבלה מאלימות פיזית של עיקום יד וזריקת גופיה על הפנים (שורה 10-12 לפרוטוקול), וכן שהיה קורא לה זונה (שורה 29 לפרוטוקול).

הבעל חוזר השכם והערב על טענתו שרוצה בשלום בית. אך בידו השנייה הוא מעלה טענות שהאישה "יש לה מערכת יחסים עם גבר זר". בדיון שהתקיים בתאריך א' בשבט תשע"ט (7.1.19), המציא בא כוח הבעל קלטת, ובה שיחה בין הבעל לאישה, וכן שיחה טלפונית של האישה עם גורם שלישי. בית הדין לא הבין מה הפסול בשיחה זו, ועל כך משיב בא כוח הבעל (שורה 62-64 לפרוטוקול):

בית הדין: מה עוד יש שם?

בא כוח הבעל: שיש לה שם מערכת יחסים עם גבר זר!

בית הדין: אם ככה, הוא חייב לגרש!

בא כוח הבעל: הוא לא אמר שיש לה יחסים עם גבר זר הוא אמר שהיא משוחחת עם גבר זר."

סבר בית הדין לתומו כי הנה הבעל טוען וחוזר וטוען, מנסה לטעון שהאישה אסורה עליו מחמת יחסים עם גבר זר, וכעת מנסה ליפות את טענתו, ואז מספר דקות לאחר מכן, אומר בא כוח הבעל (שורה 91 לפרוטוקול):

"את הניאוף שלה אנו רוצים להראות."

ויוער, מדובר בשחות עם קרוב משפחה שייעץ לצדדים בעניין חיי הנישואין, כאשר בקלטת שממציא הבעל, מוכח שאותו גורם מתקשר לטלפון של הבעל. אבל זה לא מפריע לבא כוח הבעל לקרוא לאישה נואפת, או כלשונו; "את הניאוף שלה אנו רוצים להראות". האם כך מתנהג בעל שרוצה שלום בית?

בדיון שהתקיים בתאריך ד' באב תשע"ח (16.7.18), שמע בית הדין את הקלטת, שבה נשמע הבעל מקלל ומאיים על האישה, ואלה הדברים שנרשמו בפרוטוקול, מתוך הקלטת, כאשר בית הדין חוזר על דברי הבעל שנאמרו בקלטת, וכך אומר הבעל לאישה (פרוטוקול הדיון שורה 60-66) בין השאר:

"גוג ומגוג יהיה פה..."

"תזהרי ממני..."

"את לא מכירה אותי..."