ת"א
בית משפט השלום ירושלים
|
7171-06
02/01/2012
|
בפני השופט:
יחזקאל ברקלי
|
- נגד - |
התובע:
1. חזקיה העצני 2. דוד דדון
|
הנתבע:
זייב אורניב בע"מ ע"י ב"כ עו"ד דרור שלו
|
פסק-דין |
פסק דין
העובדות:
זייד אורניב בע"מ (להלן: "הנתבעת") זכתה במכרז של המשרד לשירותי דת לאיתור ורישום הקדשות דתיים (להלן: "המכרז" או "המזמין").
לפי המכרז היה על הנתבעת לאתר הקדשים דתיים נטושים, לרושמם אצל רשם המקרקעין באמצעות בית הדין להקדשות ולהקים ולנהל מאגר מידע ממוחשב של ההקדשות הקיימים והמאותרים (להלן: "בית הדין" או "המאגר").
בהתאם להצעה שהגישה הנתבעת, היא הייתה אמורה לקבל 2,855 ₪ + מע"מ עבור כל איתור ועוד סכום חודשי קבוע של 5,555 + מע"מ עבור הקמת המאגר ועידכונו. ההסכם היה ל- 17 חודשים (ראה סעיף 2 להסכם – נספח א2 לתצהירו של זייד).
לאחר שזכתה במכרז, נעזרה הנתבעת תקופה מסויימת בשירותיו של הרב ירוחם אדלר (להלן: "הרב אדלר"). מאוחר יותר היא התקשרה עם התובעים כקבלני משנה (להלן: "התובעים") כדי שאלה יבצעו עבורה את עבודות האיתור כקבלני משנה, הוסכם שהיא תשלם להם עבור כל איתור 1400 ₪ +מע"מ, המהווים 49% מהסכום שהגיע לנתבעת בגין כל איתור מהמזמין.
מוסכם:
א.שהמזמין לא שילם לנתבעת בהתאם לדרישותיה בשלבים שונים של מימוש ההסכם.
ב.הסכום ששולם לנתבעת נקבע בהסכם פשרה שסיים תביעה שהגישה נגד המזמין.
ג.התובעים לא קיבלו תשלום עבור עבודתם.
טענות התובעים:
בינם לבין הנתבעת לא נחתם הסכם פורמאלי למתן השירותים.
הסיכום בין הצדדים היה שהתובעים היו אמורים רק לאתר את ההקדשות ולא נדרשו לרושמם.
חובת רישום ההקדשות היתה מוטלת על הנתבעת שהיתה אמורה לבצע זאת באמצעות עובדיה ובאמצעות משרד עו"ד שהועסק על ידה.
הם היו זכאים לקבל את שכרם עם איתור ההקדשות והעברת המידע לנתבעת, וללא קשר לתוצאה הרישומית, ובלא קשר לשאלה אם הנתבעת קיבלה שכר מהמזמין עבור אותם הקדשים.
הם איתרו עבור הנתבעת 179 הקדשות ולפיכך מגיע להם 293,202 ₪ כולל מע"מ לפי 1400 ₪ + מע"מ (בשיעור 17%) עבור כל איתור.
הם מוסיפים וטוענים כי למרות העובדה שהיו מחוייבים רק לאיתור ההקדשות הם נקטו גם בפעולות שונות לרישומם, וכי הנתבעת קיבלה סכומי כסף מהמזמין עבור איתור ההקדשות אך לא העבירה לתובעים את החלק המגיע להם.
טענות הנתבעת:
התובעים הציגו את עצמם כמי שיש להם ידע וניסיון בתחום ההקדשות. על סמך המצג הזה היא התקשרה עימם. בדיעבד התברר שהמצב לא היה נכון.
היא העבירה לתובעים חלק ממחויבויותיה לפי המכרז ואלה התחייבו לאתר הקדשים נטושים, לדאוג למינוי נאמן עבורם ולהביא לרישומם. יצירת המאגר הממוחשב ועדכונו נותרים באחריות הנתבעת.