חזן נ' עיריית שדרות

1. עניינה של התביעה במאבקי כוחות בעיריית שדרות. מנהל מחלקה בעיר טוען כי מבקרת העירייה אינה ממלאת את תפקידה, אלא משמשת בפועל כשלוחה של ראש העיר ויד ימינו בהסרת גורמים המתנגדים לו בעירייה. עילת התביעה היא מכתב בו צידדה המבקרת בהליך פיטוריו של התובע. השאלה היא האם המכתב מהווה לשון הרע או מעיד על רשלנות המבקרת, והאם עומדות לה הגנות כנגד פרסומו.

רקע וטענות הצדדים

2. התובע , אשר כיהן כמנהל האגף לשיפור פני העיר בעיריית שדרות (אגף שפ"ע), הגיש נגד מבקרת העיר, הגב' מירי גלס (להלן: גלס) תביעה בסך 300,000 ₪ בגין לשון הרע ורשלנות בביצוע תפקידה. הרקע לתביעה הינו מכתב ששלחה גלס לראש העיר וליועץ המשפטי של העירייה בנוגע לעבודתו של התובע, על רקע זימונו לשימוע והשעייתו מתפקידו (להלן: המכתב) . לטענת התובע, הדברים שנכתבו מהווים לשון הרע ורשלנות במילוי תפקידה כמבקרת פנים, בגינם הוא זכאי לפיצוי. מאחר וגלס טענה לחסינות, הורה בית המשפט על צירופה של עיריית שדרות להליך. בהמשך הסכים התובע להכרה בחסינותה של גלס ובית המשפט הורה (כב' השופט הולצמן) על דחיית התובענה כנגד גלס וניהולה כנגד עיריית שדרות.

טענות התובע

3. מכוח תפקידו כמנהל אגף שפ"ע, נחשף התובע למספר רב של מעשי שחיתות המעלים חשד לעבירות פליליות, אשר בוצעו בעיריית שדרות. בעקבות חשיפת מעשי השחיתות נעשה ניסיון לפטר את התובע אשר נמנע בשל התערבות בית הדין לעבודה בהליך שיזם התובע למניעת פיטוריו ( צ"ו (עבודה ב"ש) 14270-04-14) בו ניתן צו מניעה ביום 28.5.14, אשר אסר את הפיטורים.

במכתב מיום 10.04.14 שכתבה גלס לראש העיר אלון דוידי וליועץ המשפטי של העיריה, לצורך שימוש בו בהליך בבית הדין לעבודה, טענה כלפי התובע כי :

"במהלך עבודתו, למרות הזדמנויות שונות שניתנו לו, נתגלה מר חזן כעובד בעייתי, שאגף שפ"ע בניהולו סבל מליקויים רבים"

בהמשך כתבה:

"לאור האמור, ולאור כך שאין לי ולבכירי העיריה אמון בעבודתו של מר חזן וכן במר חזן עצמו, הנני מבינה את הנסיבות שמובילות לקיום השימוע ולהשהייתו (צ"ל השעייתו) עד אז."

מכתב זה צורף לתגובת העיריה במסגרת ההליך בבית הדין לעבודה. לטענת התובע האמור במכתב הנ"ל מהווה לשון הרע כמשמעותו בחוק איסור לשון הרע.

נוסף על כך נטען כי, למרות העובדה שהמכתב היה ממוען לראש העיר וליועץ המשפטי, ברור כי כוונתה של גלס הייתה כי יעשה בו שימוש והוא יופץ בתפוצה רחבה. לטענת התובע ביצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר והאמור במכתבה של גלס הינו בגדר שקר גס חסר יסוד אשר נועד לשרת את רצון ראש העיר שמבקש לפטר את כל מתנגדיו בעירייה.

4. אחריותה של גלס איננה נובעת מהוראות חוק איסור לשון הרע בלבד אלא גם מכוח פעולה בהעדר סמכות, באופן המקים לה אחריות מכוח עוולת הרשלנות. נטען כי הבעת דעה במסגרת הליך השעיה או פיטורים וכן מתן חוות דעת על אופן תפקודם של עובדי העיריה אינם חלק מתפקידה של מבקרת העיריה. הפרסום מושא תובענה זו אינו בגדר דוח ביקורת ואף לא נערך בהתאם לכללים המחייבים בעת עריכת דוח ביקורת. משהפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה הרי שהיא חייבת בפיצויו מכוח עוולת הרשלנות.