פסק דין
תיק זה החל בהגשת כתב תביעה בסדר דין מקוצר, הנוגע לגבית דמי טיפול בניהול בית משותף. התובעת הינה חברה לניהול מבנים, אשר בהתאם להסכם, שנחתם, לכאורה, עם נציגות הבית המשותף ברח' שילה 7, אשקלון, נתנה שירותי אחזקה ונהול מבנה לבית, שבאחת הדירות בו התגוררו הנתבעים, וזאת בין התאריכים 01.04.06 ועד 01.07.07, דהיינו – שנה ושלושה חדשים.
לטענת התובעת, שלמו הנתבעים, כפי הדיירים האחרים, דמי הנהול בסך 140 ₪ לחודש למשך שלושת החודשים הראשונים בתקופה זו, אך מאז חדלו לשלם. בגין שנה נוספת בה היה על הנתבעים לשלם דמי הניהול – הוגשה, כאמור, תביעה ע"ס 1,820 ₪.
הנתבעים הגישו בקשת רשות להגן כנגד התובענה, שהוגשה בלשכת ההוצל"פ, והעלו מס' טענות עקריות: האחת – כי החוזה שנחתם, לכאורה, עם נציגות הדיירים בבנין, מזויף, בכך שחתימת נציג ועד הבית עליו אינה דומה לחתימתו במקומות אחרים; השניה – כי השירות שניתן ע"י הנתבעת בבנין היה פגום ואף גרם נזקים לדיירים; השלישית – כי בכל מקרה, אם היה חוזה, נחתם הוא לתקופה בת שנה אחת ומשכך אין עליהם לשלם בגין שלושת החדשים הנוספים, בהם המשיכה הנתבעת לנהל הבנין בחלוף אותה שנה הנקובה בחוזה (הכונה לתקופה שבין 01.04.07 ל – 01.07.07), וחובם עומד, איפוא, לכל היותר, על סך בן 1,260 ₪, זאת בקיזוז שלושת החדשים בגינם שלמו.
ביום 20.06.10 התקיים דיון בהתנגדות שהוגשה, בפני כב' הרשמת הגב' עפרה גיא. בדיון זה נחקר הנתבע 1, לא יכול היה ליתן הסבר לשאלה מדוע לא צרף תצהיר או הביא אישור אחר המבסס טענתו כי החתימה על ההסכם מזויפת, ולמעשה עלה מדבריו, בסופו של דבר, כי טענותיו העקריות נוגעות לטיב השירות ולנזקים שנגרמו לבנין.
בכל מקרה, בסיום הדיון הסכימה התובעת למתן רשות להגן, ועקב כך הורה בית המשפט על העברת הדיון בתביעה לפסים של תביעה בסדר דין מהיר, כאשר התובעת תגיש התביעה מחדש כך שתתאים לסדר דין מהיר, ואילו בקשת הרשות להגן תשמש ככתב הגנה. כן התנתה כב' הרשמת מתן הרשות להגן בתשלום הוצאות בסך 750 ₪, בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי.
הצדדים פעלו בהתאם להנחיות כב' הרשמת, הגישו תצהירים וחומר נוסף לתיק בית המשפט. ביום 15.06.11 התקימה ישיבה מקדמית, שגם מטענות הצדדים בה עלה, כי בכל מקרה היתה התקשרות בפועל וניתנו שירותים לדיירי הבנין. התיק נדחה לשמיעת ראיות ליום 07.11.11.
בסמוך למועד הדיון שנקבע, ביום 03.11.11, החליט בית המשפט, כב' השופטת סבין כהן, לאור הסכמה דיונית בין הצדדים, כי פסק דין בתיק זה ינתן ע"ב החומר המצוי בתיק בלבד, ללא קיום דיון.
לאחר מועד זה, הועבר התיק לטפולו של כותב שורות אלה, למתן פסק דין, וזאת לאחר שהצדדים מסרו למזכירות, כי אינם מתנגדים שפסק הדין ינתן ע"י שופט אחר (ראה הערה בתיק).
לאחר שקראתי החומר המצוי בתיק, הן כתבי הטענות, הן המסמכים שצורפו, הן התצהירים, הן הבקשות שהוגשו; אף עינתי בפרוטוקולים של הדיונים שנשמעו עד כה, אתיחס לטענות הנתבעים כנגד חובם:
אשר לטענה, כי החתימה של נציג ועד הבית המשותף על הסכם ההתקשרות מזויפת – טענה מסוג זה אין להעלות בעלמא ויש למסמך בחוות דעת מתאימה, או לכל הפחות בעדות או תצהיר מאת הנציג הנ"ל, כי אכן לא חתם על המסמך. יתר על כן, משעולה בבירור מהראיות ומטעוני הצדדים, כי היתה התקשרות בפועל, כי התובעת ביצעה עבודות (אם גם ישנה מחלוקת על טיבן) בבית המשותף, כי דיירים אחרים שלמו התמורה הנדרשת לתובעת, הרי מתכרסמת במידה רבה הטענה, כי לא נכרת הסכם בין הצדדים, ובכל מקרה מידת המשמעות והרלוונטיות של טענה זו איננה רבה, משהסכם יכול להכרת גם בהתנהגות.
אשר לטענות בדבר טיב העבודה שבוצעה והנזקים שנגרמו עקב העבודה – טענות אלה אינן פוטרות הנתבעים מחבותם לשלם לתובעת המגיע לה על פי ההסכם, ואף לא מצאתי בסיס לקזוז סכומים כלשהם, בהעדר אסמכתאות מפורשות על נזק ממוני קצוב. טענות כאלה, ככל שישנן, וככל שדיירים אחרים יהיו שותפים להן, מקומן להתברר בהליך שיכולה היתה לנקוט נציגות ועד הבית המשותף כנגד התובעת.
אשר לטענה, כי בכל מקרה נכרת ההסכם למשך שנה אחת והנתבעים פטורים מתשלום בגין שלושת החדשים הנוספים – משעולה מהראיות ומטעוני הצדדים, כי בפועל הוענקו שירותי האחזקה והנהול של המבנה בתקופה האמורה, אין אלא לקבוע, כי הצדדים האריכו החוזה בהתנהגות, וזאת אף אם לא נחתמה הארכת הסכם בכתב. גם הסכם שנכרת בהתנהגות תקף ועל הנתבעים לשלם המגיע לתובעת בגין השירותים שנתנה.
סוף דבר, לאחר שהתובעת עמדה בנטל להוכחת קיומו של ההסכם והשרותים שהעניקה, ולאחר שדחיתי טענות הנתבעים, מצאתי לחיב הנתבעים במלוא סכום התביעה, היינו – 1,820 ₪, בתוספת ריבית והצמדה מיום 01.07.07 ועד למועד התשלום בפועל; כן מחיב הנתבעים בהוצאות בסך 1,200 ₪, בתוספת ריבית והצמדה מיום פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל; כן מחיב הנתבעים לשלם הוצאות בקשת הרשות להגן, כפי שנפסקו בהחלטת כב' הרשמת מיום 20.06.10, על סך 750 ₪ בתוספת ריבית והצמדה מאותו היום ועד למועד התשלום בפועל, וזאת לאור תוצאות ההליך. כל החיובים הנ"ל מצטברים וישולמו בתוך 30 יום.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.
ניתן היום, ב' טבת תשע"ב, 28 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.