"חוק הפרגולות" - תכנון ובניה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)

החלטה

1.         הבקשה אשר הוגשה והובאה בפני עניינה עתירה לביטול צו הריסה שהוצא ביחס לבניה ברחוב דיזינגוף 135. אותה בניה היא חגורת בטון אשר יצרה מתחם באורך של 3 מ' ורוחב של כ-1.8 מ'. אותה חגורת בטון, כפי שניתן לראות מהתמונות, נמוכה וגובהה כ-20 ס"מ, המבקש מתקן ואומר כי מדובר בגובה של 10 ס"מ. בתמונות אף מופיעים בלוקים המונחים על גבי אותה חגורה אך אין חולק על כך שאותם בלוקים הוסרו. מדברי המבקש גם מלכתחילה הבלוקים רק הונחו על מנת לאחסן אותם במקום ולא על מנת לבנות.

2.         עיקר טענתו של המבקש היא, כי בהתאם לתקנות תכנון ובניה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), תשע"ד – 2014, אשר נכנסו לתוקף ביום 1.8.14, הרי מותרת בניה קלה מחומרים קלים של מחסן. המבקש אף מפנה לכך שהוא זה אשר פנה אל המשיב והוא זה אשר הפנה את תשומת לבו לבניה. עוד מפנה המבקש לטופס פניה אל המשיב אשר נשלח ואשר בעקבותיו הוגש צו ההריסה.

3.         אין חולק על כך, שחגורת הבטון אינה חומר קל וכבר בשל כך יש לדחות את הבקשה. יצוין, כי המבקש מציין שללא חגורת בטון נמוכה זו, לא ניתן יהיה להציב קירות מחומרים קלים. לעניין זה יאמר, שכאשר מותקנות תקנות המקלות עם הציבור, הרי בית המשפט יזהר לא להוסיף הקלות משל עצמו. ובמילים אחרות, אם כאשר מדובר בכתב אישום ובהוראות חוק, נוטה בית המשפט מעת לעת לקבוע כי קיימים מקרים של זוטי דברים שאין להחמיר בהם עם נאשם, הרי לא כך הדבר הוא במקרה של בקשה ובמקרה של תקנות מקלות, ואסביר.

שני הבדלים לנו בין כתב אישום והוראות חוק לבין בקשה בתקנות מקלות:

ההבדל האחד  - הגנות העומדות לצידו של נאשם בכתב אישום אינן עומדות לזכותו של מבקש בבקשה לביטול צו הריסה. כך למשל ניתן להפנות אל פסק דינו של כב' השופט פרופ' גרוסקופף, עפ"א 16347-10-09, עבאד אל תידאד מכריא זבן נ' מ"י. מעבר לזה יאמר, כי על ההבדל בין צו הריסה מינהלי, כמו גם צו הפסקה לבין כתב אישום, ניתן ללמוד גם מע"פ 54/83 סופיה לוי ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה (מרכז) וכן מע"פ 6655-08-07 ועד מקומי געש נ' ועדה מחוזית לתכנון ובניה (מרכז-רמלה). בשני פסקי דין אלה דובר אמנם על צווים בהתאם לסעיפים 239 ו246 לחוק, אך משניהם ניתן ללמוד כי יש להבחין בין סמכויות שנועדו להפסיק בניה או לכפות ציות לחוק לבין סמכויות שעניינן ענישה. ובמילים פשוטות, כאשר מדובר בהפעלת סמכות אשר הביאה להגשת כתב אישום ולענישה, יעמדו לנאשם הרבה יותר הגנות מאשר אלה העומדים לצידו של מבקש כאשר מדובר בסמכות שהופעלה לצורך ציות לחוק. לסיכומה של פיסקה זו יאמר, כי הגנת זוטי דברים אשר אולי היתה עומדת במקרה של כתב אישום, אינה מסייעת למבקש כאן.

ההבדל השני – כאשר אין מדובר בחוק כללי אלא בתקנות מיוחדות שהוגדרו מלכתחילה כתקנות שמטרתן להקל על האזרח, הרי חזקה על מתקין התקנות כי שקל את כל השיקולים על מנת להקל בצורה המקסימלית עם האזרח המבקש לבנות תוך שאינו פוגע באזרחים אחרים שאינם מבקשי הבניה. בית המשפט, כאשר נמצאות בפניו תקנות מקלות, לא ישים עצמו במקום מתקין התקנות ויחליט כי יש להוסיף הקלות נוספות כרצונו. משהחליט מתקין התקנות להקל על האזרח וקבע במפורש 'בניה מחומרים קלים', הרי בית המשפט לא יחליט על דעת עצמו שהכוונה היתה לבניה מחומרים קלים וכן מעט חומרים שאינם חומרים קלים. התקנה ברורה ואין לסטות ממנה.

4.         הזכות במקרקעין –