אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חוקר פרטי יפצה לקוחות בגין הפרת חובותיו כבעל מקצוע.

חוקר פרטי יפצה לקוחות בגין הפרת חובותיו כבעל מקצוע.

תאריך פרסום : 02/12/2009 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
10157-08
30/11/2009
בפני השופט:
אריה רומנוב

- נגד -
התובע:
1. עדיאל חשין
2. אמיר חשין

עו"ד ע' חשין
עו"ד מ' אברהמס
הנתבע:
חביב שויקי
עו"ד י' ארנון
עו"ד א' אליגולשוילי
פסק-דין

1.         בפניי תביעה בסדר דין מהיר על-סך 31,187 ש"ח, אותה הגישו האחים עדיאל ואמיר חשין ( התובעים) נגד החוקר הפרטי, מר חביב שויקי ( הנתבע). אין חולק על כך, שהתובעים שכרו את שירותיו של הנתבע, ואף שילמו לו מחצית משכרו בסך 10,141 ש"ח. אלא שלטענת התובעים, הנתבע לא ביצע את המוטל עליו, ואם ביצע עבודה כלשהי - הרי שעשה כן באופן רשלני. בנסיבות אלה עותרים התובעים לכך, שבית המשפט יחייב את הנתבע להשיב להם את מלוא הסכום ששילמו לו. בנוסף טוענים התובעים, כי בשל התנהלותו הרשלנית של הנתבע, נגרמו להם נזקים כבדים, והם עותרים לכך שבית המשפט יחייב את הנתבע לפצות אותם בגין חלק מהנזקים, בסכום של 20,000 ש"ח. הנתבע מכחיש את טענות התובעים, הן ביחס לביצוע עבודתו ולאיכותה, והן ביחס לנזקים הנטענים. הנתבע טוען, כי ביצע מלאכתו נאמנה, ועל-כן הוא זכאי לתשלום יתרת שכרו. הוא אמנם לא הגיש נגד התובעים תביעה שכנגד, ואולם הוא הודיע, כי ישקול הגשת תביעה מתאימה נגד התובעים לאחר שיינתן פסק הדין בתיק זה, ולנוכח הממצאים שייקבעו בו.

המסכת העובדתית כפי שהיא עולה מטענות הצדדים

2.         התובעים הינם הבעלים של חנות הנמצאת בעיר בטבריה. החנות הוחזקה במשך שנים רבות, בתנאים של דיירות מוגנת, על ידי אדם בשם אליהו גוזלן, אשר ניהל בחנות משרד תיווך ( גוזלן). לנוכח חשדם של התובעים כי גוזלן הפר את תנאי השכירות בכך שהעביר את החזקה בחנות, או בחלקה, לאחרים, החליטו התובעים לברר חשד זה באמצעות חוקר פרטי, וזאת מתוך מטרה לבסס עילת פינוי נגד גוזלן. בתחילה שכרו התובעים את שירותיו של חוקר פרטי תושב טבריה, אלא שתוצאות החקירה של אותו חוקר לא שיקפו, לדעת התובעים, את העובדות כהוויתן. בנסיבות אלה, שכרו התובעים, באמצעות תובע מס' 2,  את שירותיו של הנתבע, וזאת על-בסיס הצעת מחיר שהגיש להם הנתבע ביום 10.7.06 (נספח א' לכתב התביעה). על-פי הצעת המחיר, עלות העבודה באופן "גלובאלי" עמדה על סך של 4,000 דולר ללא "הוצאות בלתי צפויות" ומע"מ, כשהתובעים נדרשו לשלם לנתבע במעמד ההתקשרות, כפי שאכן עשו, סך השווה ל-2,000 דולר ועוד מע"מ. עוד נכתב בהצעה, כי "יתרת התשלום תשולם עם הגשת דו"ח פעילות מסכם". אין מחלוקת, כי "דו"ח פעילות מסכם" מעולם לא הוגש, וכי יתרת הסכום לא שולמה לנתבע. 

3.         לנוכח מידע שמסר התובע מס' 2 לנתבע, סוכם כי על מנת להתחקות אחר המתרחש בחנות, ייצור הנתבע קשר עם אשה שביחס אליה הועלתה סברה, כי היא שוכרת משנה של גוזלן ומפעילה בחנות עסק עצמאי של תיווך. הנתבע טוען, כי על-פי המידע שמסר לו התובע מס' 2, נהגה אותה אשה להפעיל דוכן ביריד שהתקיים בכל יום ו' בטבריה. בנסיבות אלה, נסע הנתבע לטבריה ביום ו', 14.7.06, בניסיון ליצור קשר עם אותה אישה. ואולם, בהגיע הנתבע למקום, התברר לו כי קיום היריד הועבר לימי חמישי. לטענת הנתבע, באותה הזדמנות הוא נכנס לחנות בגדים הסמוכה לחנות נשוא דיוננו, אף היא בבעלות התובעים, ויצר קשר עם שוכרי החנות, בני הזוג אילנה ואורי חי. לטענתו, הוא הזדהה בפני בני הזוג כחוקר פרטי ואף חשף בפניהם את משימתו. לדברי הנתבע, בתחילה מיאנו השניים להאמין לו, ואולם בהמשך השתכנעו באמיתות דבריו, ואף החליפו עימו פרטי התקשרות, לצורך מסירת מידע על אודות גוזלן.

4.         הנתבע טוען, כי בעקבות ממצאי ביקורו הראשון בטבריה, הוא נסע לשם שוב כשבוע לאחר מכן, ביום ה', דהיינו ביום 20.7.06, במטרה לפגוש ביריד את האשה אשר, לפי החשד, שכרה מגוזלן בשכירות משנה את החנות, או חלק ממנה. ואולם לטענת הנתבע, בשל פרוץ מלחמת לבנון השנייה מספר ימים לפני כן, בוטל קיומו של היריד, ולכן לא עלה בידו לפגוש את האשה. הנתבע טוען, כי לנוכח המצב הביטחוני בצפון, הוא סיכם עם התובע מס' 2 בשיחה טלפונית שהתקיימה ביניהם ביום 13.8.06, כי החקירה תוקפא עד לאחר סיום המלחמה (תצהיר הנתבע, ס' 34). התובע מס' 2 מכחיש שהגיע עם הנתבע לסיכום שכזה, אך יחד עם זאת ציין בעדותו: "גם חלילה לא אמרתי לו להגיע לטבריה בזמן הפגזים ולהמשיך לעבוד. לא אמרתי לו לא כך ולא כך" (פרו' עמ' 9). התובע מס' 2 גם אישר, שהנתבע שיתף אותו בפרטי שני ביקוריו אלה לטבריה (פרו' עמ' 11).

5.         לטענת הנתבע, ביום 24.8.06 התקשר אליו התובע מס' 2 ועדכן אותו כי עמד בקשר טלפוני עם גוזלן, בניסיון שלא צלח להגיע עמו לסיכום כספי ביחס לפינויו של גוזלן מן הנכס. הנתבע טוען, כי בכך פעל התובע מס' 2 בניגוד להנחיות שמסר לו הנתבע, לבל ייצור קשר עם גוזלן במקביל לקיום החקירה, מתוך חשש לסיכונה (תצהיר הנתבע, ס' 35). התובע מס'  2 אישר קיומה של שיחה בינו לבין גוזלן, אך טען שגוזלן הוא שיזם עמו את השיחה ולא להיפך (פרו' עמ' 9).

6.         הנתבע טוען, כי ביום 6.9.06 הוא נסע לטבריה בפעם השלישית. לטענת הנתבע, במהלך ביקור זה הוא הגיע למשרדו של גוזלן במטרה לפגוש באשה המדוברת. במקום נכחו מספר אנשים, ובסופו של דבר פנה אליו אחד מהם ושאל אותו לרצונו. הנתבע טוען, כי סיפר שהוא מחפש דירה עבור בנו המשתחרר מהצבא, ונענה כי עליו לשוב כעבור זמן קצר על-מנת שאדם אחר יראה לו דירות מתאימות. לטענת הנתבע, כששב למשרדו של גוזלן פגש בו מתווך בשם כפיר, אשר מסר לו כרטיס ביקור של "תיווך האיילה" שמשרדו מצוי בכתובת השונה מזו של משרד גוזלן (נספח ג' לתצהיר הנתבע), וטען בפניו כי הנו מתווך עצמאי, אשר משרדו של גוזלן העביר לידיו את הטיפול בנתבע. הנתבע וכפיר ביקרו במספר נכסים בעיר, תוך שהנתבע טוען, כי שאל את כפיר שאלות הרלבנטיות לחקירתו. הנתבע טוען, כי עדכן את תובע מס' 2 בפרטי ביקורו, ולנוכח הממצאים סוכם בין השניים על נקיטת דרך פעולה אחרת, והיא באמצעות "גיוס" אדם נוסף שיוכל להציע לכאורה דירה למכירה, ויבקש להיעזר בשירותי התיווך של גוזלן (תצהיר הנתבע, ס' 40). התובע מס' 2 אישר בחקירתו, כי הנתבע שיתף אותו בהתפתחות זו הגם שטען, כי דיווחיו של הנתבע לא היו מפורטים (פרו' עמ' 10).

7.         הנתבע טוען, כי לאחר ביקורו השלישי בטבריה, הוא המשיך לפעול לקידום החקירה, ולצורך כך נסע שלוש פעמים נוספות לעיר, כך שבסך הכל הוא טוען, כי "ביצעתי כ-6 נסיעות לטבריה ואין ספור שיחות טלפון" (תצהיר הנתבע, ס' 43). דא עקא, שהנתבע לא ידע למסור תאריכים מדויקים של נסיעותיו הנוספות וטען, כי היעדר התיעוד נובע מן העובדה, שסוכם כי התשלום עבור החקירה יבוצע באופן "גלובאלי", דהיינו, ללא התחשבות במספר השעות המושקעות בחקירה (פרו' עמ' 27).

8.         מהראיות שהובאו בפניי עולה, כי דרך הפעולה שהציע הנתבע לאחר ביקורו השלישי בטבריה לא קידמה את החקירה, ולמעשה, לאחר הביקור האמור בטבריה, החקירה נעצרה, והקשר שהיה קיים בין התובע מס' 2 לבין הנתבע, "התמסמס".

9.         התובעים טוענים, כי הנתבע ניתק עמם את הקשר ולא עדכנם במתרחש. לטענתם, הנסיונות הרבים שעשו ליצור קשר עם הנתבע, לא הועילו. לנוכח טענותיהם אלה, ביום 26.1.07, היינו למעלה מארבעה חודשים לאחר הביקור השלישי בטבריה, שיגר התובע מס' 2 מכתב לנתבע, בו הודיע לו כי התובעים עומדים בפני החלטה בדבר המשך טיפולו בתיק, ולצורך קבלת ההחלטה הם מבקשים כי הנתבע ימסור להם "דו"ח מפורט בכתב על כל מה שנעשה מצדך עד כה ועל תוכניותיך להמשך טיפול בתיק", וכן ימסור לתובעים חשבונית מס בגין הסכום אותו שילמו לנתבע בעת ההתקשרות ביניהם (נספח ב'1 לכתב התביעה). דא עקא, שמכתב זה לא נענה על ידי הנתבע.

10.        בנסיבות אלה, ביום 12.3.07 שלח התובע מס' 2 מכתב נוסף לנתבע, וזאת "לסיכום שיחתנו הטלפונית מ-12 מארס 2007" (נספח ב'2 לכתב התביעה). במכתב זה דרש התובע מס' 2 לקבל מהנתבע דו"ח פעילות מפורט, חשבון הוצאות מפורט, החזר המקדמה ששולמה לו "בניכוי שכר טרחה" וכן חשבונית מס. אין מחלוקת שגם מכתב זה לא נענה. הנתבע הסביר בעדותו בפניי, כי לא השיב למכתביו של תובע מס' 2, הואיל וראה "שכל מה שאני מסכם עם אמיר [התובע מס' 2] הוא משנה את זה מפה להודעה חדשה. החלטתי לא לענות. הוא היה מעודכן בכל הדברים. לדעתו אני בכלל לא עבדתי". הנתבע אמר עוד, כי "אנחנו יצאנו לתחילת החקירה בנתונים שונים לגמרי ממה שהתגלה בהמשך. כל השינויים שנעשו אחרי זה נעשו יחד עם חשין. ובמכתב הוא בא ואומר 'בוא תראה לי מה אתה עושה' - כל מה שאמרתי עד אז זה כאילו לא עבדתי וכאילו מתחילים החקירה מחדש" (פרו' עמ' 18). יוצא, אפוא, שהנתבע מסביר את "שתיקתו" בעלבון שחש מהתנהגות התובעים ומתחושה כי נהגו בו במידה של כפיות טובה. כך או כך, נראה שאין חולק על כך, שבמועד זה לא קיים הנתבע חקירה כלשהי, ובין הצדדים לא התקיים קשר של ממש.

11.        אשר לטענת התובעים, שעלתה במכתב מיום 26.1.07, כי הנתבע מעולם לא הנפיק להם חשבונית בגין תשלום מחצית שכרו, הרי שהנתבע מכחיש טענה זו. לדבריו, לאחר שנפגש עם תובע מס' 2 ביום 11.7.06, סיכם עמו את תנאי ההתקשרות והעבודה וקיבל ממנו שיק ע"ס 10,141 ש"ח, הוא הנפיק לתובע מס' 2 חשבונית ביום 13.7.06, אותה שלח לו בדואר (חשבונית מס מס' 457, נספח ב' לתצהיר הנתבע, וכן עדותו בפניי). תובע מס' 2 טוען, כי מעולם לא קיבל לידיו חשבונית כלשהי מאת הנתבע.

12.        כעבור כארבעה חודשים, דהיינו, במהלך חודש יולי 2007, חתמו התובעים על הסכם עם גוזלן, במסגרתו רכשו ממנו תמורת 120,000 ש"ח את זכויותיו כדייר מוגן בנכס (נספח 5 לכתב גילוי מסמכי התובעים). התובעים טוענים בהקשר זה, כי אילו היה הנתבע מבצע עבודתו כהלכה, ניתן היה להוכיח שגוזלן הפר את תנאי הדיירות המוגנת, ועל-כן היתה קמה להם עילה לפנותו. לטענת התובעים, משהנתבע לא ביצע את המוטל עליו ולא השיג את המידע בדבר הפרותיו של גוזלן את תנאי השכירות, הם נאלצו לשלם לגוזלן סכום גבוה במידה ניכרת מהסכום אותו יכלו לשלם לו אילו היה בידיהם המידע הדרוש. התובעים טוענים בהקשר זה, כי שנה לפני מועד חתימת ההסכם עם גוזלן, נוהל עמו משא ומתן במסגרתו הסכימו לשלם לו סך של 90,000 ש"ח, וזאת בטרם ידעו כי הוא מפר את הסכם השכירות עמם (ס' 8 לכתב התביעה). עניין זה עומד ביסוד תביעתם לפיצוי, ואתייחס לכך בהמשך.

13.        לאחר חתימת ההסכם האמור, ביום 19.7.07, שלח התובע מס' 1 לנתבע התראה לפני הגשת תביעה (נספח ב'3 לכתב התביעה), שגם היא, בדומה למכתבים הקודמים, לא נענתה על-ידי הנתבע, למרות שהפעם נשלח המכתב על ידי התובע מס' 1, שהינו עורך דין במקצועו, דבר אשר היה יכול להצביע בפני הנתבע על רצינות כוונותיהם של התובעים.

14.        ביום 6.1.08 הגישו התובעים את התביעה שבפניי. במסגרתה התביעה נשמעו הוכחות, כשמטעם התובעים העיד התובע מס' 2, מר אמיר חשין, ומטעם הנתבע העיד הוא עצמו. יצוין, כי בתחילה ביקש הנתבע להעיד את בני הזוג חי, ואולם בסופו של דבר חזר בו מבקשתו זו, נוכח קשיים "טכניים" שהיו כרוכים בהגעתם של בני הזוג מטבריה לירושלים לצורך מתן עדות. הצדדים סיכמו טיעוניהם בעל-פה, וכעת הגיעה העת ליתן פסק-דין.

דיון והכרעה :

16.        כאמור, לתביעה זו שני חלקים. חלקה הראשון נוגע לטענת התובעים, כי על הנתבע להשיב להם את מלוא הסכום ששולם לו על-חשבון שכר הטרחה, הואיל ולא ביצע את עבודתו כפי שהתחייב, ואם ביצע אותה, עשה זאת באופן רשלני; חלקה השני של התביעה נוגע לטענת התובעים, כי אילו היה הנתבע מבצע מלאכתו כהלכה, היו יכולים התובעים להוכיח כי גוזלן הפר את תנאי השכירות המוגנת, ועל-כן יכולים היו להגיע עמו להסדר נוח יותר מבחינה כלכלית מההסדר אליו הגיעו בפועל. התובעים מבקשים לחייב את הנתבע לפצות אותם בגין מחדליו. לאחר ששקלתי בדבר, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין חלקה הראשון של התביעה להתקבל באופן חלקי, ודין חלקה השני של התביעה להידחות.

17.        אשר לתביעה להחזר שכר הטרחה, אין חולק על כך, שתשלום שכרו של הנתבע לא היה מותנה בתוצאות החקירה. כך נאמר בהצעת המחיר שעמדה ביסוד ההסכם שנכרת בין הצדדים, ולגבי עניין זה אין מחלוקת. תפקידו של הנתבע היה לקיים חקירה ראויה ולא להשיג עבור התובעים את התוצאה לה הם קיוו. המחלוקת הקיימת בין הצדדים בתיק זה מתמקדת בשאלה, האם הנתבע עמד בחובתו זו.

18.        הנתבע טען בתצהירו ובעדותו, כי נסע לטבריה "כ-6 פעמים" וביצע שיחות טלפון מרובות. דא עקא, שבעדותו בפניי יכול היה הנתבע למסור רק שלושה מועדים בהם נסע לטבריה, דהיינו ב-14.7.06, ב-20.7.06 וב-6.9.06, ולא שישה. הדעת נותנת, שאם היו יותר משלוש נסיעות לטבריה, היה הנתבע יכול למסור פירוט של המועדים המדוייקים בהם נסע. אלא, כאמור, שפירוט כזה לא נמסר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ