חובת הזהירות הנדרשת מ"שומר" לעומת אדם רגיל

התובעת הנה חברת ביטוח .(להלן "התובעת" )

התובעת ביטחה כלי רכב פרטי מסוג הונדה , מ.ר. 9703606 ,(להלן "הרכב") על שם כחיל מוחמד .(להלן "המבוטח ") .

  הנתבעת מספר 1 היתה בתאריך הרלוונטי לתביעה זו בעלים ומנהל בית עסק של טיפול ו/או תיקון כלי רכב מנועיים .(להלן "הנתבעת 1 ")

הנתבעת מספר 2 הנה חברת ביטוח אשר ביטחה את המוסך של הנתבעת 1

 המבוטח הביא את הרכב אל מוסך של הנתבעת 1 לצורך טיפול או תיקון.

 בתאריך 8/3/97 שעה שהרכב שהה במוסך של הנתבעת 1 , פרצה אש במוסך וגרמה לרכב נזק, עד כדי הכרזתו כאובדן טוטלי .

 התובעת טוענת בכתב התביעה כי בהיותה מבטחת בביטוח רכוש מקיף את הרכב של המבוטח, היא שילמה למבוטח תמלוגי ביטוח .

 התובעת, בהסתמך על הוראות סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, ותוך שימוש בזכות התחלוף (שיבוב) שלה , תובעת מן הנתבעות להשיב לה את אותם הסכומים שהיא שילמה למבוטח בהתאם לפוליסת הביטוח .

   הנתבעות טוענות בכתב ההגנה שלהן מספר טענות שונות, המרכזית בהן היא  כי ע"י המקרה נחקר ע"י משטרת ישראל, והמסקנה היתה כי האש פרצה במקום בעקבות הצתה מכוונת בזדון של גורם חיצוני . משכך- טוענות הנתבעות- אין חלה חובה על הנתבעת 1 לפצות את בעלי הרכב, ומכאן את התובעת, כשמדובר במקרה של הצתה בזדון ,וכי אין בצדה של הנתבעת 1 כל רשלנות שהביאה לגרימת הנזק.

  לאחר דחיות רבות לצורך קיום הליכים מקדמיים בין הצדדים, ולאחר החלפת מסמכים וחומר בין הצדדים, הגיעו באי כוח בעלי הדין, בעצמם- וזו גישה מבורכת- לידי הסכמות כדלקמן=

1-       1-       יוגשו מטעם התובעת -בהסכמה  -  תמונות הנזק המקוריות , דין וחשבון מכבי אש , דין וחשבון של חוקר השריפות חנן ורדינון וכן חוות הדעת של השמאי מעריך הנזקים ניב רון , וכן תצהירה של גב' נירה סאוברון ללא חקירה נגדית.

2-       2-       יוגשו מטעם הנתבעות- בהסכמה-  דין וחשבון של חוקר השריפות אלי היינה, דין וחשבון חוקר השריפות גל טל ודין וחשבון של שמאי ומעריך נזקים יצחק אנגל, 

זאת בענין המסמכים שהוסכם על הגשתם בהסכמה .

 לענין מוסכמות ופלוגתאות שבין הצדדים הוסכמו העובדות שלהלן-

1-      1-      שהיו במוסך חומרים דליקים שאוחסנו במחסן מאחורי רשת בלוני חמצן ואציטלין המשמשים את המחסן.

2-      2-      הוסכם שלא היו גלאי שריפה , וכי בעל המוסך קיבל את ההודעה על השריפה מאמו שקיבלה אותה מן המשטרה.

3-      3-       הוסכם עוד כי היו שתי פריצות קודמות למוסך , אחת בשנת 1995 והשניה היתה בשנת 1996 , במהלכן נגנבו כלי עבודה ומכשירי רדיו טייפ.

4-      4-      כן הוסכם כי קודם לשריפה לא היה בידי הנתבעת 1 או מנהליה כל מידע או איומים בדבר הצתה אפשרית .

 הצדדים הסכימו להגיש את סיכומיהם על סמך מוצגים ומוסכמות הנ"ל .ללא הבאת ראיות נוספות.