עו"ד גד פלר (להלן -
התובע או
עו"ד פלר) הגיש תביעה על סך 34,834 ש"ח נגד חב' טלקאר בע"מ (להלן -
נתבעת 1) ונגד חב' פזכים אחזקות בע"מ (להלן -
נתבעת 2), בגין שכ"ט עבור שירותים משפטיים אותם סיפק לנתבעות בשתי תביעות, שהוגשו נגד נתבעת 2 והועברו לתובע באמצעות נתבעת 1.
כמו כן, הגיש התובע כתב תביעה על סך השווה ל- 104,897 $ (475,183 ש"ח) נגד נתבעת 1, בגין שכ"ט עבור שירותים משפטיים, אותם סיפק לנתבעת 1 בתובענה ייצוגית שהוגשה נגדה. הנתבעות הגישו נגד עו"ד פלר תביעה שכנגד להשבת כספים המוחזקים על ידו בסך 52,201 ש"ח (לאחר הפחתת סכום התביעה שכנגד).
הדיון בשני התיקים אוחד בפני.
רקע עובדתי
התובע היה שנים רבות היועץ המשפטי של קבוצת החברות של משפחת אונגר, ביניהן הנתבעות. ביום 08/05/1998, נערך בין הצדדים הסכם שכ"ט, בו הסכימו על שיעור שכ"ט לו יהיה זכאי התובע בגין ייעוץ משפטי שוטף וכן בגין ייצוג בהליכים בבתי המשפט (להלן -
הסכם שכ"ט).
בסעיף 2.א. להסכם שכ"ט נקבע, כי בתביעות שתוגשנה נגד הנתבעות שיעור שכ"ט יהיה על פי הצלחת התובע. כלומר - באחוזים מהפער בין הסכום הנתבע לסכום שישולם בפועל, אם ישולם (להלן -
הערך הנחסך), כמפורט להלן:
מסכום שווי התביעה שבין 0 ש"ח ל 50,000 ש"ח:
25%.
מסכום שווי התביעה שבין 50,000 ש"ח ל 100,000 ש"ח:
15%.
מסכום שווי התביעה שבין 100,000 ש"ח ל 250,000 ש"ח:
10%.
מסכום שווי התביעה שמעל 250,000 ש"ח:
לפי הסכם.
כמו כן הוסכם בין הצדדים בסעיף 2.ב. להסכם שכ"ט, כי מיד עם מסירת כל תיק לטיפולו של התובע, תשולם לו מקדמה של 10% מערך התביעה כפי שהוגשה, על חשבון שכ"ט מהערך הנחסך (להלן -
המקדמה), תוך שנקבע בסעיף 2.ב.1., כי המקדמה לא תוחזר.
תביעה לשכ"ט בתביעות חלץ ומרמורשטיין
(ת.א 36902/04)
טענות התובע
לטענת התובע, לא קיבל מהנתבעות את מלוא שכ"ט המגיע לו בגין הטיפול המשפטי בתביעות חלץ ומרמורשטיין .
ת.א 81040/00
מסגריית חלץ נ' פזכים בע"מ (להלן ולעיל -
תביעת חלץ)
עניינה בתביעה שהועברה לטיפול התובע בחודש אוגוסט 2000, על סך 462,797 ש"ח, שהגישו יחזקאל שמעון וישי אלגבסי (מסגריית חלץ) נגד נתבעת 2, בגין עבודת שיפוצים עליה לא שילמה הנתבעת.
בהתאם להסכם שכ"ט, עם מסירת כתב התביעה לטיפול התובע, היה על הנתבעות לשלם לו מקדמה בסך 46,280 ש"ח (10% מסכום התביעה), בתוספת מע"מ. אם כי, שילמה נתבעת 1 לתובע מקדמה בסך 35,000 ש"ח בתוספת מע"מ, בלבד.
ביום 4/02/2003, סיים התובע את הטיפול בתביעת חלץ ובעקבות הסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים, חויבה נתבעת 2 בתשלום סך 84,745 ש"ח כשבמועד פסק הדין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, עמד שווי תביעת חלץ על סך 547,128 ש"ח.
על פי חישוב הערך הנחסך, היה התובע זכאי לשכ"ט בסך 52,742 ש"ח בתוספת מע"מ ובניכוי המקדמה בסך 35,000 ש"ח בתוספת מע"מ ששולמה לתובע, נותר לנתבעות לשלם שכ"ט בסך 17,742 ש"ח בתוספת מע"מ. בנוסף זכאי התובע להפרשי הצמדה וריבית, בגין הפרש המקדמה שלא שולמה, בסך 2,050 ש"ח בתוספת מע"מ. כלומר, נכון למועד סיום הטיפול בתיק התובע היה זכאי לשכ"ט בסך 19,792 ש"ח בתוספת מע"מ.
בהתאם להסכם שכ"ט, בתיקים בהם סכום התביעה עלה על 250,000 ש"ח נקבע, כי שיעור שכ"ט יסוכם על ידי הצדדים. בתביעה זו לא סוכם שיעור שכ"ט לכן בעקבות המאמץ שהושקע על ידי התובע להגיע לפשרה בתיק זה והעובדה, שנכח ב- 10 ישיבות גישור, הוא זכאי לשכ"ט ראוי בשיעור של 9%.