חדש נ' קשרי תעופה בע"מ

פסק דין

לפניי תביעת התובעת, שהזמינה אצל הנתבעת טיסה הלוך ושוב ומלון בכרתים לשבעה לילות תמורת 1,731 ₪, לה ולחברתה.

הנתבעת הגישה כתב הגנה, אך לא התייצבה לדיון, שהתקיים לפניי ביום 25/2/14.

בדיון שמעתי את עדות התובעת, הוריתי לה להגיש ראיות נוספות, שהגישה.

בינתיים הגישה הנתבעת בקשה לביטול פסק הדין, שנדחתה על ידי בהחלטה מיום 10/3/14.

התובעת הזמינה את חבילת הנופש לאחר עיון באתר האינטרנט של החברה, וטענה כי למרות שהזמינה מלון דירות בדירוג שלושה כוכבים ללא ארוחות (room only), ולמרות שקיבלה את שירותי הטיסה וההעברות, לא הסכימה לשהות במלון שהוזמן מאחר ולא תאם את המצג באתר כדלקמן: בנסיעה למלון נאמר להם כי אין במלון שירותי ניקיון וכי עליהם לשמור גם על נקיון המיטה בה הם ישנים ומקיימים יחסי מין (המבקשת ציטטה מילים אחרות), התובעת נדרשה להפקיד ערבון של 100 יורו, שהיה רוב התקציב שלה לחופשה, ניתנה הקצבה של נייר טואלט, נדרש תשלום נפרד עבור כל יום שימוש במזגן, בחדר השירותים והאמבטיה היו מלוכלכים, וכך גם הכיריים, המקרר נסגר רק בעזרת סרט הדבקה. במיוחד חרה למבקשת כי בניגוד לתמונות באתר האינטרנט, ששיקפו אנשים מבלים בלובי, ניתלו שלטים בעברית בלבד האוסרים על ישיבה בלובי ועל שתיה חריפה ליד הבריכה.

התובעת שהתה במקום יומיים אך לא הצליחה להנות וביקשה לקצר את שהותה ולשוב מיד לארץ. גם כאן לדבריה לא קיבלה סיוע מנציג הנתבעת, שהציע לה כרטיס חזור בעלות 500 יורו, והיא מצאה בכוחות עצמה כרטיס חזור בעלות 300 דולר.

התובעת תובעת את מלוא מחיר החופשה, ואת כרטיס החזרה בעלות 3,139 ₪ ועוד עגמת נפש בסך 15,000 ₪.

התובעת צירפה כראיות תמונות חלקיות של מצב החדר, השירותים המקלחת, הכיריים והמקרר ושל השלטים בעברית. כמו כן צירפה קבלה עבור הטיסה חזור בעלות 300 דולר. לאחר הדיון ולפי הנחייתי צירפה גם קבלה ואסמכתא מחברת האשראי עבור התשלום, שובר של החדר (עבור ארבע בנות) ותמונות מאתר האינטרנט של הנתבעת.

הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי היא אינה אחראית לטיב השירות, אך באותה נשימה טענה כי התובעת קיבלה את מה ששילמה עליו, כי לא היו אמורים להיות שירותי ניקיון בדירה כזו ששכרה התובעת, וכי רמת הדיור תואמת את המחיר ששולם. הנתבעת טוענת כי התובעת לא פנתה לבקש החלפת חדר, אם רמת הניקיון בו לא נראתה לה, כי הנתבעת לא ידעה ולא יכולה היתה לדעת על הקצבת נייר הטואלט וכי עשתה כמיטב יכולתה לסייע לתובעת לעבור מלון, אך הדבר היה כרוך בעלויות נוספות. הנתבעת לא התייחסה לטענות רבות של התובעת וממילא לא התייצבה לדיון להעיד על העובדות.

אני מקבלת את טענת הנתבעת לפיה סכום התביעה מופרז וחסר יסוד.

לאחר שהתרשמתי מעדות התובעת ומהתמונות, אני מוצאת כי התובעת הזמינה חופשה הכוללת טיסות, העברות ודירה לארבע בנות במלון דירות ללא שירותים נוספים. אני מבינה את תחושת האכזבה של התובעת ממראה החדר, שקיבלה, ומהשלטים הפוגעניים בעברית כמו גם מדברי המלווה באוטובוס משדה התעופה למלון.

איני מקבלת את טענת התובעת בתביעתה לפיצוי בשווי מלוא עלות החופשה, כרטיס הטיסה הנוסף ועגמת נפש בסכום של פי חמישה. לו היה מצב החדר כה גרוע, סביר כי התובעת היתה מסרבת ללון בו ולו לילה אחד. טענת התובע כי ישבה רוב הלילה בלובי סותרת את הטענה לפיה נאסר עליה לשבת בלובי, וטענתה בדבר מיטה שבורה לא נתמכה בדבר (ראה פרוטוקול, עמ' 2, דברי מר חדש). חבל שלא הובאו עדויות השותפות לנסיעה, וכיצד התנהלו הן. התובעת שהתה יומיים בכרתים, קיבלה טיסה והעברות ועמדו לרשותה החדר וגם טיסה חזרה.

הנתבעת תחוייב בפיצוי צנוע לתובעת, לאור העובדה שהיא מציגה את המלון באתר האינטרנט שלה, ואחראית למסור לתובעת את כל הפרטים הרלוונטיים. לתובעת כבגירה יש תרומה למצב בו מצאה את עצמה, ואני מקבלת את טענת הנתבעת לפיה במחיר ששולם, ניתן לצפות לתמורה מינימלית בלבד.

על כן ולאחר שהנתבעת לא התייצבה לדיון, והתובעת הוכיחה כי הדירה לא הוצגה במלואה באתר כפי שהיתה באמת, ובוודאי לא הוצגו ההגבלות על בילוי בלובי וליד הבריכה, אני מעמידה את נזקה של התובעת על הסך 750 ₪, כמחצית משווי החופשה כולה, ובהתחשב בטיסות, בהעברות ובדיור, שכן קיבלה התובעת.

הנתבעת תשלם את הסכום 900 ₪ ועוד הוצאות משפט בסך 200 ₪ (סה"כ 1,100 ₪) תוך 30 יום לסילוק התביעה.

המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי הוא 15 יום מיום מתן פסק הדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ו' ניסן תשע"ד, 06 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.