פסק דין
1.בתאריך 3.6.12 הזמין התובע אצל הנתבע העוסק בנגרות, ארון מטבח, שני ארונות אמבטיה
ו"מטבחון קטן" וסיכם עמו על תשלום כולל בסך של 18,500 ₪.
2.התובע טוען כי במעמד ההזמנה הוא שילם לנתבע מקדמה במזומן בסך של 6,000 ₪ וכי בחלוף כ- 20 יום, כשהנתבע הביא לביתו את גופי הארונות והתקין חלק מהם, לרבות "אי" (כך הסתבר במהלך הדיון בבית המשפט), הוא הוסיף ושילם לו סך של 4,000 ₪ - בשיק ע"ס 1,000 ₪ ו- 3,000 ₪ במזומן.
3.בעתירתו לחיוב הנתבע בתשלום פיצוי בסך 27,000 ₪, טוען התובע כי מאז, על אף שהבטיח להביא ולהתקין את דלתות הארונות בתוך 10 ימים נוספים, התחמק ממנו הנתבע בתירוצים שונים ולבסוף אמר לו ש"הוא מכפר יאסיף ולא משתלם לו לסיים עבורו את העבודה". בעקבות כך, נאלץ התובע להשלים את העבודה באמצעות בעל מקצוע אחר ש"עשה לו את זה בעזרה" כלומר – ""מחיר של 17,000 ₪ על מזומן".
4.הנתבע טוען כי קיים את מלוא התחייבויותיו כלפי התובע וניסה במספר רב של פעמים להגיע אל ביתו "על מנת לסיים פרשה זו" אלא שהתובע דחה אותו ובכך "הכשיל כל פתרון".
בעדותו בבית המשפט פרט הנתבע וטען כי לאחר שבפעם הראשונה הרכיב בבית התובע את גופי הארונות ומגירותיהם, הוא הגיע אליו פעם נוספת לשם הרכבת "אי" ומגירותיו אלא שאז לא ענה לו התובע במשך שעות ארוכות ואף לא שילם לו את התשלום השני בסך 4,000 ₪ למרות שה"אי" הורכב על ידו בביתו בהעדרו.
כשהוא טוען כי דלתותיהם של כל הארונות מוכנות אצלו בנגריה בעכו והוא לא מרכיב אותן אצל התובע כי זה לא שילם לו את הסכום שהיה אמור לשלם לו עד אז, הסביר הנתבע שלא הביא עדים, למרות שיש לו כאלה, "כי הוא אומר את האמת" ועמד על הטענה שקיבל מהתובע 4,000 ₪ בשיקים של אחותו ו- 2,000 ₪ נוספים במזומן, ותו לא.
4.לתמיכת טענותיו כנגד הנתבע העיד התובע את שכנו מר שלום גואטה, אשר סיפר כי גם הוא נקלע לסיטואציה דומה עם הנתבע.
בנוסף לכך הציג בפני התובע את דפי חשבון הבנק של אחותו בהם סומנו על ידו 5 שיקים ע"ס 1,000 ₪ כל אחד ששולמו על ידו לנתבע – שיקים שנמשכו מחשבון זה בתאריכים 15.7.12, 15.8.12, 16.9.12, 15.10.12 ו- 11.11.12.
5.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים והעד ועיינתי בראיות שהוגשו מטעם התובע, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה הקטן.
גרסת התובע אשר נתמכה גם בעדות שכנו באשר להתנהלות דומה מצד הנתבע כלפיו ובדפי החשבון שיש בהם על פניהם כדי ללמד על תשלום שיק נוסף – חמישי – ע"ס 1,000 ₪ לנתבע נשמעה לי מהימנה יותר מגרסתו של האחרון אשר נמנע מהבאת עדים להוכחת טענותיו, על אף שלדבריו יש לו כאלה. אני מאמינה לתובע כי הוא שילם לנתבע גם את אותם 3,000 ₪ נוספים במזומן וכי בסה"כ שילם לו סכום של 10,000 ₪.
יחד עם זה, לנוכח העדר מחלוקת על כך שגופי הארונות וה"אי" הותקנו בביתו של התובע ומשמדובר בעסקה שבוצעה במזומן ללא חשבוניות וקבלות – גם לא מטעם מי שהשלים בעבור התובע את הרכבת הדלתות – הרי שהתובע לא הצליח להניח בפני בסיס מספיק להוכחת גובה הנזק לו הוא טוען.
6.סוף דבר, מכיוון שמחד, להתרשמותי הנתבע אכן התחמק מהשלמת העבודה לה הוא התחייב כלפי התובע, ומאידך התובע שילם לו רק חלק מהסכום הכולל עליו סוכם, הנני קובעת כי בעצם התנהגותו זו גרם הנתבע לתובע נזק שאותו הנני אומדת בסכום של 3,000 ₪.
הנתבע ישלם אפוא לתובע סך של 3,000 ₪ בתוספת הוצאות בסך 500 ₪, בסה"כ 3,500 ₪.
סכום זה ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום התשלום בפועל.
זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 ימים.
המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין בדואר רשום.
ניתן היום, ט"ז אדר ב תשע"ד, 18 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.