פסק דין
בפני תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף.
הצדדים השכילו לסיים את התיק במסגרת קדם משפט מורחב ששימש "דיון סופי", במהלכו שמע ביהמ"ש את גרסת התובעת וכן עדות מפי בן משפחה (חמה), אשר אין מחלוקת שכלל לא ראה את אירוע ההחלקה נשוא כתב התביעה, ולאחר מכן סיכמו הצדדים בעל פה.
משנשמע התיק בדרך הזו ניתן בזה פטור, ללא קשר לתוצאה, מיתרת האגרה החלה.
התובעת, ילידת 1984 (בת 26 כיום) ובת 24 ביום התאונה שהתרחשה ב-27.1.08.
תיאור אירוע התאונה בכתב התביעה (סעיף 4) הינו כדלקמן: "התובעת תטען שביום 27.1.08, יום גשום, כאשר ביקרה במחלקת הגבייה של הנתבעת, לשם הסדרת תשלום מיסי ארנונה ולאחר ששילמה התובעת את מיסי הארנונה, יצאה התובעת את מחלקת הגבייה ובמהלך ירידתה במדרגות שבמקום, שהיו באותה עת רטובות ולא מקורות ואף מבלי שהוצב מעקה בטיחות בצדדי המדרגות, לפתע החליקה התובעת בעקבות מים שהיו על המדרגות ונפלה ארצה ובעקבות כך, נחבלה ונפגעה בצורה קשה ביותר ונגרמו לה חבלות ושבר ברגלה השמאלית."
בתצהירה שהוגש לביהמ"ש, חזרה התובעת בסעיפים 4 ו-6 על גרסתה כאשר בסעיף 4 ציינה: "אני מצהירה כי בצאתי מבניין העירייה ותוך כדי ירידה ממדרגות שהיו במקום, לפתע החלקתי ונפלתי."
גרסתה של התובעת נשמעה במסגרת הדיון הסופי בביהמ"ש ואני נותן אמון, כי התובעת נפלה בנסיבות להן היא טוענת ולא במקום אחר, כאשר ניתן למצוא חיזוק למקום נפילתה בעדות חמה אשר פינה אותה מן המקום ושמע את נסיבות נפילתה בזמן אמת.
זאת ועוד, התובעת הציגה תמונה מ/1א' שבה תיארה את מקום נפילתה, מקום שניתן להתרשם שהיה ברום המדרגות וכאשר אין במקום כל קירוי (גג) או תמיכה כלשהי באמצעות מעקה.
אני נותן אמון, כי התובעת נפלה בנסיבות של החלקה וזאת לאחר ששמעתי את גרסתה.
הנתבעת, (עיריית טמרה) טענה טענות מטענות שונות ובתוכן חוסר הסבירות שהתובעת נפלה בנסיבות אותן היא טוענת מבלי שאיש ראה את נפילתה ו/או שמע את צעקותיה כאשר המדובר בשבר, וכאשר המדובר בשעת לפני הצהריים (11:00 לערך) כאשר המקום עמוס.
העובדה שלא ראו את התובעת נופלת, אין בה כדי לשלול את טענותיה של התובעת.
זאת ועוד, הובהר כי יומיים לאחר הנפילה, כבר נעשתה התקשרות ראשונה עם מי מנציגי הנתבעת לגביי הנפילה.
התובעת ציינה, כי היה זה או אביה או בעלה וחמה ציין בעדותו, כי כזכור לו היה זה בעלה כך שלא הייתה סתירה בעניין.
יש לציין, כי מספר ימים לאחר מכן נעשתה פנייה על ידי עו"ד מטעם התובעת, הוא עו"ד סאמר חיג'אזי, אשר למעשה לא נעשתה לה כל התייחסות עניינית מצד הנתבעת שבהחלט הייתה יכולה להגיב ו/או לבדוק את העניין.
העובדה שנתגלתה סתירה בעדויות התובעת וחמה, כאשר התובעת ציינה שהיא נלקחה מהמקום על ידי חמה שהעיד לביתה ולאחר מכן לטיפול רפואי, שעה שחמה העיד שנלקחה ראשית לטיפול רפואי, אין בה כדי ללמד על סתירה מהותית, שיש בה כדי להביא לאי קבלת גרסתה של התובעת.
זאת ועוד, גם הגרסא שנמסרה כבר ביום האירוע והגירסא שנמסרה ביום למחרת מכן בקופת חולים זבולון, מלמדות על כך שהתובעת קשרה בין הנפילה במדרגות של עיריית טמרה ובין הנזק ברגלה והגם שלא צוין מפורשות, כי נחבלה כתוצאה מהחלקה על מים, אין לזקוף עניין זה לחובתה ואין לראות בציון, כי "סובבה את הקרסול", משום סתירת גרסתה כפי שנמסרה.
מכל המקובץ דלעיל ובשים לב לעובדה שאין מחלוקת שלא היה במקום כל קירוי ואני נותן אמון, כי הייתה התנקזות של מים ברום המדרגות וללא קיומו מסעד יד, כאשר מצב המדרגות, על פי התמונה, אינו משביע רצון, יש לקבל את התביעה ולהטיל אחריות על הנתבעת.
עם זאת, צריך לזכור כי מדובר בתובעת שזוהי אינה הפעם הראשונה שהיא מבקרת במקום, גם על פי הודעתה וגרסתה.
מדובר במקום ציבורי, מוכר היטב לתובעת, לרבות העובדה שאין במדרגות קירוי או מסעד יד, הדבר מחייב את התובעת לזהירות במיוחד כשיורד גשם והיא רואה כמנהג בני אדם שהמדרגות רטובות, וגם אם אני נותן אמון בגרסתה, כי לא נעלה נעליים גבוהות או נעלי עקב, יש להטיל עליה רשלנות תורמת, אם כי היא צריכה להיות מידתית בנסיבות העניין ואני מעמיד אותה על 15%.