חב' עמישר שירות הובלה בע"מ ח.פ 513183715 נ' ארגו קורל מריטיים (ישראל) בע"מ

החלטה

העניין שבפני, בקשת הנתבעת לסילוק התובענה על הסף ולמחיקת כותרת.

הואיל ובמסגרת השלב הדיוני בו מצוי ההליך, הבקשה הינה מוקדמת, ואולם טעמיה, טעמי התנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב, אני רואה בבקשה משום התנגדות לתובענה כנדרש.

בכל הנוגע לשאלת הסמכות המקומית, מרגע שהוגשה ההתנגדות ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה, מוקנית הסמכות, באופן אוטומטי, לביהמ"ש השלום בחיפה.

לפי תקנה 109 ט (א) לתקנות ההוצאה לפועל התש"ם 1979,

"עוכב ביצוע הבקשה לביצוע התביעה נגד המתנגד לפי סעיף 81א1(ד)(2) לחוק, יועברו הבקשה לביצוע תביעה, כתב ההתנגדות וכל המצורפים אליהם לבית המשפט שליד הלשכה שאליה הוגשה ההתנגדות."

משמע – לנתבע נתונה בכל עת, זכות הבחירה לקבוע את מקום השיפוט, שכן רשאי הנתבע להגיש התנגדותו לכל לשכת הוצאה לפועל, אשר מחוייבת להעביר הענין לביהמ"ש המצוי בסמוך אליה.

ביהמ"ש המחוזי הירושלים נדרש לשאלה זאת, במסגרת בר"ע (י-ם) 975/09 טכנוקריט (1992) בע"מ נ' כ.ס.מ. הנדסה ובנין בע"מ, וקבע:

"ראינו לעיל כי על פי התקנות קובע הנתבע מיהו בית המשפט המוסמך מבחינת המקום לדון בהתנגדותו, כאשר לרשם ההוצאה לפועל לא הוקנה כל שיקול דעת בעניין זה. אלא ששטר ושוברו בצידו: על בחירת הנתבע להתבצע באמצעות הגשת ההתנגדות ללשכה, אשר בבית המשפט שלידה הנו מעוניין לקיים את הדיון בהתנגדות. לכן, כאשר הנתבע מעוניין לקיים את הדיון בבית המשפט, אשר לשיטתו אליו צריך היה להגיש נגדו תובענה על פי תקנות סדר הדין האזרחי, עליו להגיש את ההתנגדות ללשכה שליד בית משפט זה. לעומת זאת, אם הנתבע יבחר להגיש את ההתנגדות ללשכה שבה פתח התובע בהליך, אזי הוא יראה כמי שמחל על טענת חוסר הסמכות המקומית וכמי שהסכים לסמכותו המקומית של בית המשפט שליד לשכה זו."

פתיחת ההליך כתובענה לסכום קצוב דווקא, מקנה למעשה, לנתבע, את הזכות לבחור את מקום הדיון בהתנגדות, ומשכך, אין צורך לקבוע בשאלת הסמכות המקומית, שכן נקיטת ההליך באופן שכזה על ידי התובעת, בנסיבות הענין, מהווה מעין הסכמה מכללא, כי הנתבע הוא זה אשר יבחר את מקום השיפוט.

התובעת תשיב בתוך 30 ימים מהיום, מדוע לדעתה, כשירה התובענה להתברר כתובענה לסכום קצוב, בשים לב לטענות המועלות על ידי הנתבעת.

ת.פ. ליום 20.5.2012.

ניתנה היום, כ"ו ניסן תשע"ב, 18 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.