חברת רנדי בע"מ נ' אבו עיד חאלד

החלטה

בפניי הינה תביעה לביצוע שטר בה ניתנה רשות להתגונן, והוגשה בקשה על ידי הנתבע למתן רשות להגשת כתב הגנה, מעבר לתצהיר בבקשת הרשות להתגונן.

התיק נפתח בלשכת ההוצל"פ ביום 14.09.06 בגין 4 שקים בסך כולל של 60,000 ₪ .

לטענת המבקש הוא היה מיוצג על ידי עו"ד אשר לא המשיך לייצגו לאחר שהאחרון הסתבך במעשים פליליים והוטל עליו מאסר בפועל, כתוצאה מכך הוא פנה לעו"ד חאתם עאסלה להמשך ייצוג, ותוך כדי הייצוג התגלו עובדות מפי המבקש אשר עוה"ד הקודם לא העלה אותם בבקשת הרשות להתגונן.

לטענת המבקש, תוך כי הדיונים הוא העלה את אותן טענות בפני ביהמ"ש, שהינן טענות מהותיות ומבהירות את מערכת היחסים בין הצדדים.

הטענות אשר לא הועלו על ידי עוה"ד הקודם, מתייחסות אל מערכת היחסים בגין החזרת המוצרים אשר לא שווקו, וזיכוי בעבור מוצרים אלו, כשלטענתו המשיבה התעלמה מהמוסכם ביניהם, ותבעה את המבקש ללא כל זכות על פי דין.

התובעת התנגדה לבקשה וטענה כי יש ליתן פס"ד חלקי בתיק הנדון בסך 20,000 ₪ מאחר והנתבע טען בתצהיר ההתנגדות לביצוע שטר לכישלון תמורה חלקי, כך שהוא הגיש כתב הגנה על חלק יחסי מסכום החוב, והינו מסכים ליתרת החוב בסך 20,000 ₪.

עוד טענה כי מיום 11.06.08 בו הוגשה הבקשה לביטול החלטה מיום 22.10.07 לפיה ניתן פס"ד בהעדר הגנה, ועד למועד הדיון שנערך בתאריך 20.12.10, קרי במשך שנתיים וחצי, בחר הנתבע שלא להגיש בקשה לתיקון כתב הגנה. לטענת התובעת, מדובר בשיהוי כה רב עד כי הוא גובל בחוסר תום לב, ואשר משמיט את הבסיס החוקי באשר לזכויותיו הדיוניות של הנתבע לתקן את כתב טענותיו.

תשובת הנתבע היתה כי התובעת העלתה לאורך כל הדיונים טענות שביהמ"ש כבר הכריע בהן, וישנו מעשה בית דין כאשר ביום 7.09.10 הגישה התובעת בקשה לסילוק על הסף של ההתנגדות לביצוע שטר, ובבקשה מועלות אותן העובדות הנטענות בתגובה, וכבוד הרשם אדריס דחה את הבקשה.

עוד טען הנתבע כי העובדות החדשות נתגלו במהלך הדיון מיום 28.01.10 בעת שב"כ המשיבה חקר את המבקש.

גישת הפסיקה לסוגיית תיקון כתבי טענות היא ליברלית, מן הטעם כי בדרך כלל, התיקון נועד להועיל לבעלי הדין להגיע לגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת, ולייעל את ההליך המשפטי. הפרשנות שניתנה לתקנה 92 היא שהרשות לתקן תינתן ברוחב לב, למעט מקרים חריגים, אולם כאשר אין בתיקון תועלת לבירור הפלוגתאות ,לא יהיה בו צורך. (ראה: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, תשס"ז – 2007, עמ' 148).

היתר יכול להיות גם בשלבים מאוחרים מאד של הדיון המשפטי, והיתר לתיקון כתב טענות ניתן אפילו בשלב של ערעור, כאשר התיקון דרוש היה כדי לברר את השאלה האמיתית השנויה במחלוקת (ראה: ע"א 400/70 ירקוני נ' פרידמן, כה (2), 175 ).

מהבקשה עולה כי הסוגיות אותן מבקש הנתבע להעלות בכתב ההגנה המתוקן הינן סוגיות מהותיות להגנתו, ואשר מצריכות הכרעה במסגרת בירור המחלוקת שבין הצדדים. אם כך קיימת הצדקה להיענות לבקשה לעריכת התיקונים המבוקשים בכתב ההגנה.

12.מאידך, לא הראתה המשיבה כי ייגרם לה נזק או עיוות דין אם יותר התיקון המבוקש, נוכח השלב המקדמי בו עדיין נמצא התיק.

13. לאור השתלשלות העניינים בתיק, הבקשות השונות שהוגשו מטעם שני הצדדים, והחלפת הייצוג מסיבה שלא הייתה תלויה בנתבע, לא נראה כי הנתבע נהג בחוסר תום לב המצדיק דחיית בקשתו לתיקון כתב ההגנה. גם אם לא היתה הצדקה לשיהוי הרב בהגשת הבקשה, הרי הדבר יובא בחשבון בפסיקת ההוצאות, אך בוודאי אין בכך כדי לחסום את הדרך בפני הנתבע לתיקון כתב טענותיו.

14. לאור האמור לעיל, אני מקבלת את הבקשה ומתירה לנתבע, המבקש, לתקן את כתב ההגנה. כן מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת, המשיבה, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 1500 ₪.

15. נוכח טענות ההגנה של הנתבע בכתב ההגנה המתוקן, אין לקבל את בקשת ב"כ התובעת לקבלת פס"ד חלקי על הסכום שאינו שנוי במחלוקת, הרי כל סכום השקים שנוי במחלוקת כפי שעולה הדבר מכתב ההגנה המתוקן.

16. אני מורה על הגשת תצהירי עדות ראשית, כל צד תוך 45 ימים, כשהנתבע מתחיל. מועד להוכחות קרוב ככל האפשר ייקבע ויישלח.

ניתנה היום, כ"ד אדר ב תשע"א, 30 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.