חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' נובה מכשירי מדידה בע"מ

החלטה

השאלה העומדת לדיון היא האם יש להורות לחב' פרטנר תקשורת בע"מ (להלן-"פרטנר") ליתן תצהיר גילוי מסמכים ספציפי ותצהיר תשובה לשאלון, בהתאם לדרישת נובה מכשירי מדידה בע"מ (להלן-"נובה").

כתבי הטענות – מסגרת הפלוגתאות:

בכתב התביעה טוענת פרטנר כי בחודש 9/2007 יצרה נובה עימה קשר עם ובקשה הצעה למתן שירותי סלולר, זאת עקב אי שביעות רצון מהמפעיל הסלולרי הקודם – סלקום ישראל בע"מ (להלן-"סלקום"). משכך, נפגשו נציגיהם במהלך החודשים 10-12/2007 ונוהל מו"מ, אשר בסופו, ביום 2/01/08, נחתם הסכם למתן שירותי תקשורת סלולרית בין המבקשת למשיבה.

במהלך חודש 1/2008 פנה נציג נובה לפרטנר והודיע לה כי ישנן "התפתחויות שליליות" וביקש לקבוע פגישה עמה. בפגישה הודיעה נובה לפרטנר כי היא נסוגה מן ההסכם על אף התנאים המצוינים, וכי הפרת ההסכם נכפתה עליהם "מלמעלה". כך, ביום 31/01/08 התקבל מכתב רשמי בו נובה הודיעה על הפרת ההסכם על ידה.

טוענת פרטנר כי הפרת ההסכם נעשתה מטעמים שאינם קשורים לשירותיה או לתנאי העסקה, אלא בשל קשרי הבעלות בין נובה לבין סלקום. עוד טוענת פרטנר כי, למיטב ידיעתה, נובה עודנה מקבלת שירותי תקשורת סלולרית מסלקום.

בכתב התביעה תובעת פרטנר מאת נובה את הסך 557,220 ₪ לפי הפירוט כדלקמן:

את הסך 218,400 ₪ בגין אבדן הכנסות מדקות שיחה של 100 מנויים לתקופה של 3 שנים;

את הסך 237,420 ₪ בגין אבדן רווחים בסך 28 ₪ למנוי רגיל ו-281 ₪ למנוי רגיל לתקוםה של 36 חודשים;

את הסך 101,400 ₪ לתקופה של 3 שנים עבור "מנויי משפחות".

כתב ההגנה - טענת המבקשת:

בכתב ההגנה טוענת נובה כי במועד החתימה על ההסכם הבהירו נציגי פרטנר לנובה כי העסקה תהיה בתוקף רק כאשר יחולקו בפועל המכשירים לעובדי נובה. שכן, אם המכשירים לא היו עומדים בציפיות נובה, נובה הייתה בוחרת לא להתקשר עם פרטנר.

עוד טוענת נובה, כי פרטנר מעולם לא העבירה לנובה את דגמי המכשירים לבחינתה ובדיקתה, זאת על מנת לוודא כי הדגמים אכן מתאימים לצורכי נובה ועובדיה.

בין לבין המשיכה נובה להיות בקשר עם סלקום, אשר הייתה משך שנים רבות ספקית הבלעדית של המבקשת. בשלב מסוים הציעה סלקום את ההצעה הטובה ביותר לנובה. נובה בחרה להתקשר עם סלקום ולא עם פרטנר הן בשל ההצעה הטובה יותר שקבלה מסלקום והן בשל מחדלי פרטנר אשר לא סיפקה את המכשירים הסלולריים לבדיקה.

הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים ומתן תשובה לשאלון:

ביום 17.3.09 הגישה נובה את בש"א 1640/09, בה עתרה למתן צו לגילוי מסמכים וצו להשיב לשאלון כנגד פרטנר. ביום 14.6.09 הגישה המשיבה את תגובתה לבקשה בה טענה כי המבקשת איחרה במשלוח דרישותיה למשיבה, משכך פטורה היא ממענה. ביום 4.10.09 ניתנה החלטת כבוד הרשמת גרדשטיין אשר הורתה למשיבה ליתן תצהיר תשובות לשאלון או לחילופין ליתן תגובה ספציפית לכל שאלה ושאלה.

ביום 22.11.09 הציעה המשיבה בתגובתה ליתן מענה למספר מצומצם של שאלות כנגד וויתור של המבקשת על קבלת מענה למרבית השאלות בשאלון. בהתאם להחלטת הרשמת מיום 25.11.09, הגישה המבקשת ביום 7.2.10 תשובה לתגובת המשיבה שם פירטה שוב את זכותה הבסיסית לקבל מידע ומסמכים עליהם נסמך כתב התביעה של המשיבה. התיק הועבר לטיפולי. ביום 14.2.10 הצעתי לצדדים שפרטנר תשיב לשאלות שבדעתה להשיב, ואם לא תשיב לכל השאלות, אזי אכריע במחלוקות בין הצדדים אם להשיב לשאלה כזו או אחרת בהתאם לבקשת המבקשת, בהתאם לטיעונים שנשמעו היום בפני".

לטענת נובה, ביום 16.3.10 העבירה לה פרטנר תשובות חלקיות וחסרות בלא נימוק למתן תשובות לשאלות שלא נענו.

בקשה למחיקת התביעה מכח תקנה 122:

לטענת נובה משלא קיימה המשיבה את החלטות ביהמ"ש מיום 4.10.09 ומיום 14.2.09, בכך שלא השיבה על השאלות בשאלון, הפרה את החלטות ביהמ"ש ודין תביעתה להימחק על הסף.