חברת מ.א.ר.מ שיווק בע"מ נ' ספולבדה

החלטה

בפני בקשה למחיקת סעיפים 8,9,10,14,17 מתצהיר עדותו הראשית של מר משה כהן מטעם המשיבה בשל שינוי חזית או הרחבת חזית או התייחסות לטענות אשר לא נטענו במסגרת כתבי הטענות של המשיבה עד למועד הגשת התצהיר מטעמה.

ביום 9/11/06 הוגש כתב תביעה שעניינו חוב כספי של הנתבע לתובעת.

לטענת המבקש, השוואת תצהיר המשיבה לכתבי הטענות מטעמה וכן לתצהיר מענה לשאלונים, מעלה באופן חד משמעי כי המשיבה החליטה לשנות את חזית המחלוקות בין הצדדים מן היסוד ולטעון טענות חדשות הנטענות לראשונה בתצהירי העדות הראשית מטעמה.

לטענת המבקש, עובר להגשת תצהירי העדות הראשית מטעם המשיבה, טענה המשיבה כי היא רכשה מצד ג' רכב מסוג סובארו ומכרה אותו למבקש ובתביעה שבכותרת היא תובעת את התמורה בגין המכירה כביכול. לאחר היוודע למשיבה כי היא נתפסה בקלקלתה, לשיטת המבקש, ככל הנוגע למסמך מזויף אשר הוגש על ידה, החליטה המשיבה לשנות גרסתה מן היסוד וטענה לראשונה בתצהיר העדות הראשית מטעמה כי הרכב נרכש על ידה מאת המבקש (ולא מצד ג) ולאחר מכן לשיטת המשיבה, היא מכרה את הרכב בחזרה למבקש.

זאת ועוד, בסעיפים 10 ו- 14 לתצהיר העדות הראשית של מר משה כהן מטעם המשיבה, טוענת המשיבה לראשונה כי היא שילמה למבקש את התמורה בגין רכישת הרכב על ידי המשיבה, בעוד שעיון בכתב התביעה מטעם המשיבה מעלה כי אין כל אזכור לגרסה זו.

בסעיף 17 לתצהיר עדותו הראשית של מר משה כהן נטען לראשונה כי כביכול המבקש נטל לעצמו כספים מאת המשיבה ללא הרשאה. לעומת זאת בסעיף 4 לכתב התביעה מטעם המשיבה עולה כי המדובר במשיכת כספים על חשבון משכורת.

לטענת המבקש, המשיבה לא יכולה לייצר גרסה חדשה בתצהירי העדות הראשית מטעמה שאין להם כל אזכור קודם ונוגדת את התשובות לשאלון מטעמה.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי כל טענות המבקש בכתב הגנתו אשר אין המשיבה – התובעת מודה בהם, יש להתייחס אליהן כמוכחשות וכשנויות במחלוקת ועל כן זכותה המלאה של המשיבה להתייחס לטענות המבקש- הנתבע ואין כל מניעות שתעשה כן.

המשיבה טוענת כי אין בתצהירים שהוגשו מטעמה כל טענות עובדתיות חדשות הבאות להפריך טענות הנתבע בכתב הגנתו אשר עניינן מערכת יחסי הצדדים והתשלומים שקיבל הנתבע. אין בתצהירים עילת תביעה חדשה או טענות עובדתיות חדשות החורגות מעבר למענה על טענות כתב ההגנה.

בתשובה לתגובה חוזר המבקש על טיעוניו.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתובה ובתשובה לתגובה, החלטתי הינה כדלקמן:

תקנה 61 לתקנות סדר הדין קובעת כי תובע רשאי להגיש כתב תשובה לכתב ההגנה שהגיש הנתבע.

השופט גורן בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית", סיגא-הוצאה לאור בע"מ, בעמוד 90 (להלן: "ספרו של גורן") בעניין כתב התשובה:

"כאשר התובע מעוניין להשיב בעובדה חדשה על עובדה שנטענה בכתב ההגנה, עליו להגיש כתב תשובה כדי להעלות את העובדה הנוספת לדיון. אולם כאשר התובע אינו אלא מכחיש טענת הנתבע, אין עליו להגיש כתב תשובה , שכן העובדות המהותיות המובאות בכתב ההגנה ייחשבו מימלא כמוכחשות וכשנויות במחלוקת.......... לא כדי לכפור בטענות הנתבע שבכתב ההגנה צריך התובע להגיש תשובה, שכן טענות אלה תמיד הן בחזקת טענות מוכחשות, וכתוצאה מכך כבר נוצרה פלוגתא; התשובה תוגש כדי להגיב על טענות בלתי צפויות שהועלו בכתב ההגנה וכדי להעלות לפני בית המשפט עובדות חדשות הנותנות מענה להגנת הנתבע. בדרך זו יוכל התובע ליטול מטענות הנתבע את העוקץ שבהן, היינו לנטרל תוצאה משפטית העלולה לנבוע מן ההגנה, אם יישארו דברי הנתבע ללא תשובה".

בע"א 591/77 אבירם יהושע נ' קורט. פ"ד לב(1), 737, בעמ' 743-744, קבע בית המשפט כדלקמן :

"תשובה לכתב-הגנה נדרשת רק כשבעקבות טענות ההגנה מעוניין התובע להוסיף טענה עובדתית חדשה אותה לא טען קודם לכן, אך אין תשובה דרושה כשהתובע רוצה לטעון טענה משפטית המבוססת כולה על העובדות שכבר נכללו בכתבי- הטענות"

השאלה בעניינו היא אם כן, האם העובדות הנטענות להיות "הרחבת חזית", הן עובדות שניתן היה לראותן כמוכחשות, ועל כן הכללתן בתצהיר מותרת, או עובדות שהיה צורך לטעון אותן במפורש, על מנת להיות זכאים להוכיחן.

אני סבור כי במקרה שבפנינו מדובר בעובדות חדשות אשר חובה היה על המשיבה לטעון בצורה מפורשת בכתב תשובה, ובאי העלאתן כנדרש, אינה רשאית להעלותן בתצהירים מטעמה:

בכתב התביעה בסעיפים 2,3 טענה המשיבה כי המבקש עבד בשירותה עד ינואר 2005 ובמועד זה חתם על הסכם עם המשיבה על פיו מכרה המשיבה למבקש מכונית וכי היה על המבקש לשלם למשיבה סך של 28,000 ₪ תמורת הרכב.