אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חברת מוניות נווה בע''מ נ' מרכז נשרים בע''מ ואח'

חברת מוניות נווה בע''מ נ' מרכז נשרים בע''מ ואח'

תאריך פרסום : 21/02/2011 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום חיפה
16820-04
20/02/2011
בפני השופט:
אבישי רובס

- נגד -
התובע:
חברת מוניות נווה בע''מ
הנתבע:
1. מרכז נשרים בע''מ (ניתן פס"ד)
2. עופר אלימלך

פסק-דין

פסק דין

1.התובעת, חברת מוניות, הגישה כנגד הנתבעים תביעה כספית על סך של 56,994 ₪ בגין שירותי הסעה שסיפקה לנתבעת מס' 1 (להלן "מרכז נשרים"). התביעה כנגד הנתבע מס' 2 (להלן "הנתבע"), הוגשה מכוח ערבותו להתחייבויותיה של מרכז נשרים, על פי כתב ערבות עליו חתם. הבקשה למתן רשות להתגונן שהוגשה על ידי מרכז נשרים נדחתה וביום 3.3.2005 ניתן פסק דין כנגד הנתבעים. פסק הדין כנגד הנתבע בוטל בהתאם להחלטה מיום 2.6.2009.

2.הנתבע הגיש בקשה למתן רשות להתגונן, במסגרתו אישר כי חתם על כתב הערבות וטען כי חתימתו, בתוספת חותמת של מרכז נשרים, נעשתה בשם החברה. לטענתו, עבד כסדרן בתחנת המוניות מרכז נשרים במהלך תקופה של כ - 4 שנים, אשר הסתיימה בחודש יולי 2007 וכי החל משנת 2003 הזמינה מרכז נשרים מהתובעת מוניות. במהלך חודש אפריל 2004 פנה לתובעת וביקש להזמין מוניות בדחיפות, פעולה שנעשתה על ידו באופן שוטף במסגרת תפקידו כסדרן. במענה לבקשתו, ענה לו נציג התובעת כי יש מסמך פנימי שמרכז נשרים אינה חתומה עליו וכי אינו מתכוון לשלוח מוניות מבלי שתחתם התחייבות הנתבעת לתשלום. הנתבע ניגש אל נחום (מנהל התובעת) וחתם על המסמך בשם החברה. לטענתו, הסביר לנחום כי הוא סדרן עבודה ואין לחתימתו כל משמעות, אולם עד שהעניין יוסדר בינו לבין משה, ולאור דחיפות העניין, הסכים לחתום בשם החברה, כפי שעשה גם בנוגע להזמנות של המוניות. הנתבע טען כי כלל לא קרא את המסמך ולא הובא לידיעתו האם היו למרכז נשרים חובות באותה עת. הנתבע הוסיף כי לא התכוון לחתום כערב אישי להתחייבויותיה של מרכז נשרים וראיה לכך, שהוסיף את חותמת החברה. לטעתנו, לא ייתכן כי כסדרן עבודה בשכר מינימום יערוב להתחייבויות חברה שלא היה בעל מניות בה או מורשה מטעמה. עוד הוסיף, כי אין לו ידיעה בעניין ההתחשבנות בין התובעת למרכז נשרים, כי עזב את הארץ בחודש אוגוסט 2004 וכי אינו יודע ממה נובע החוב. בהמשך, טען כי חתימתו בתוספת חותמת החברה, נעשו בשם החברה והוא חתם במסגרת תפקידו כסדרן, לבקשת נחום ומשה, זאת לאחר שנאמר לו במפורש כי לא מדובר בהתחייבות אישית שלו, אלא של החברה. בסעיף 18 לתצהירו, טען הנתבע כי חתימת המסמך נעשתה בחודש אפריל 2004 או מאי 2004.

3.בהחלטה מיום 6.7.2009 ניתנה לנתבע רשות להתגונן מפני התביעה. במסגרת אותה החלטה, קיבלה כב' הרשמת את בקשת הנתבע להגיש כתב הגנה מתוקן, לאחר שיברר את רכיבי החוב לגופם, שאחרת ישמש תצהירו ככתב הגנה. הנתבע לא הגיש כתב הגנה מתוקן ולא טען דבר לעניין רכיבי החוב.

4.עקב מינויו של כב' השופט אליקים לבית המשפט המחוזי, הועבר התיק לטיפולי. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. מטעם התובעת הוגש תצהירו של מר נחום שמו, מנכ"ל התובעת, ואילו הנתבע הגיש תצהיר מטעמו, כמו גם את תצהירו של מר אלימלך משה, מנהלה של מרכז נשרים. עקב מחלתו של מר משה אלימלך, נבצר ממנו להתייצב לדיוני ההוכחות שנקבעו לתאריכים 25.4.2010 ו - 9.9.2010. בסופו של דבר, ויתר הנתבע על תצהירו של מר משה אלימלך. בפתח דיון ההוכחות שהתקיים בפני ביום 13.2.2011, אשר נועד לצורך חקירתו של הנתבע, הודיע בא כוחו כי מר משה אלימלך נפטר. לפיכך, תצהירו של מר משה אלימלך ז"ל, אינו מהווה ראיה בתיק זה.

5.מר נחום שמו, מנהלה של התובעת, טען בתצהיר עדותו הראשית כי במהלך שנת 2003 פנה אליו הנתבע, אשר הציג עצמו כמנכ"ל מרכז נשרים וביקש להעזר בתובעת לצורך ביצוע הסעות. בפגישה שנערכה במשרדו אשר בה הציג עצמו הנתבע כמנכ"ל, התחייב הנ"ל באופן אישי לכל חיובי החברה, ואף חתם באותו מעמד ללא היסוס על כתב הערבות, לאחר שקרא אותו בעיון. מר שמו הוסיף כי לא מדובר בפגישה אחת וכי נפגש עם הנתבע מספר פעמים בפגישות עסקיות. לטענתו, במהלך התקופה עד לחודש אוגוסט 2004, ביצעה התובעת עבור החברה עשרות הסעות, ומדי חודש בחודשו נשלחה לחברה חשבונית בגין נסיעות של אותו חודש. מרכז נשרים לא עמדה בהתחייבויותיה ונותרה חייבת לתובעת סך של 56,163 ₪ בגין חשבוניות לחודשים פברואר, אפריל, יוני, יולי ואוגוסט 2004. מר שמו צרף לתצהירו העתקים מחשבוניות המס הרלוונטיות וכרטיס הנהלת חשבונות. בהמשך, הדגיש כי מעולם לא היה לו קשר עסקי עם מר משה אלימלך וכי כל המגעים העסקיים נערכו אך ורק עם הנתבע. בנוסף, ציין כי במידה והיה מעלה בפניו טענה כאילו הוא "רק סדרן", לא היה מחתים על כתב הערבות ודואג להחתים את מי מהמנהלים ו/או בעלי המניות, כפי שהוא עושה עם כל גורם איתו עובדת התובעת. למיטב זכרונו, באותה תקופה עבדה במרכז נשרים בחורה בשם רוית בתור סדרנית. ראוי לציין כי התביעה הוגשה כבר ביום 14.9.2004.

הנתבע חזר בתצהיר העדות הראשית על הטענות שהועלו על ידיו בתצהיר שתמך בבקשת הרשות להתגונן, תוך שהוא מוסיף מספר עובדות בנוגע לאופי עבודתו כסדרן בחברת המוניות מרכז נשרים.

6.עיון בכתב הערבות מעלה כי לא נרשם המועד בו נחתם המסמך. בחקירתו הנגדית, טען מר שמו כי המסמך נחתם בסמוך לתחילת העבודה, אולי חודשיים או שלושה אחרי וכי אינו יכול לומר בדיוק (עמ' 7, שורה 23 לפרוטוקול). משנשאל מתי החלה העבודה, השיב כי המסמכים מוכיחים מועד זה, שכן התובעת עובדת על בסיס חשבוניות אולם, לא זכר מתי בדיוק החלה העבודה (עמ' 8, שורות 1 - 4 לפרוטוקול). בהמשך, עמד מר שמו על טענתו כי המסמך נחתם בסמוך למועד תחילת העבודה וכי באותו מועד לא היה למרכז נשרים חוב, שאחרת לא היו ממשיכים לעבוד איתה. עיון בכרטסת הנהלת החשבונות של התובעת, שצורפה לתצהירו של מר שמו, מעלה כי חשבון ראשון שהוצא על ידה היה בגין חודש אוקטובר 2003. לא הוצגה ראיה כלשהי אחרת שתצביע על כך שהעבודה המשותפת בין שתי החברות החלה טרם חודש אוקטובר 2003. עוד ניתן ללמוד מכרטסת הנהלת החשבונות, כי כל החשבונות שהוצאו בחודשים אוקטובר 2003 ועד לחודש ינואר 2004 (כולל), נפרעו על ידי מרכז נשרים. טענתו של מר שמו לפיה, כתב הערבות נחתם בסמוך לאחר תחילת העבודה לא נסתרה, ונתוני הכרטסת מעידים כי אכן עד לחודש מרץ 2004, אז הוצא החשבון בגין חודש פברואר 2004, לא הייתה מרכז נשרים ביתרת חובה כלפי התובעת. יש בכך כדי לתמוך בטענתו של מר שמו כי במועד החתימה על כתב הערבות, לא היה למרכז נשרים חוב כלפי התובעת. בהתאם לכרטסת הנהלת החשבונות והחשבוניות שצורפו לתצהירו של מר שמו, הרי שמרכז נשרים לא כיבדה את החשבונות שהוצאו לה לחודשים פברואר, אפריל, יוני, יולי ואוגוסט, המסתכמים בסך של 56,163 ₪ נומינאלי. טענותיו של מר שמו, הן לעניין מועד החתימה על כתב הערבות והן לעניין חובותיה של מרכז נשרים, לא נסתרו בחקירתו הנגדית.

7.הנתבע מצידו, הציג גרסה בלתי עקבית בכל הנוגע למועד בו נחתם כתב הערבות. בתצהיר שתמך בבקשת הרשות להתגונן, המהווה כתב הגנה מטעמו, טען הנתבע תחילה כי המסמך נחתם בחודש אפריל 2004. בהמשך לאותו תצהיר, טען כי המסמך נחתם בחודש אפריל או מאי 2004. בסעיף 6 לתצהיר העדות הראשית שלו, טען הנתבע כי המסמך נחתם בחודש אפריל 2004 (סעיפים 6 - 10 לתצהיר). בהמשך, טען הנתבע כי לא זכור לו מתי המסמך נחתם ולדעתו היה הדבר רק בסוף חודש מאי 2004, לאחר חג הפסח (סעיף 12 לתצהיר), בסתירה לטענותיו הקודמות. בסיכומיו, העלה ב"כ הנתבע גרסה נוספת לפיה, המסמך בכלל נחתם בחודש יוני 2004 (עמ' 20 שורה 25 לפרוטוקול). גרסתו של הנתבע בעניין זה מעורפלת, הוא שינה טענותיו פעם אחר פעם ולא עלה בידיו לסתור את טענתו של מר שמו לפיה, כתב הערבות נחתם בסמוך לאחר תחילת העבודה המשותפת של שתי החברות, כאשר באותה עת, גם לא היה למרכז נשרים חוב כלשהו כלפי התובעת. אני מקבל את גרסתו של מר שמו בעניין זה וקובע כי המסמך נחתם בסמוך לאחר תחילת העבודה בין הצדדים, טרם חודש מרץ 2004.

8.המסמך עליו מבססת התובעת את תביעתה כנגד הנתבע נושא כותרת "כתב ערבות". הכותרת של המסמך בולטת על פני יתר הכיתוב במסמך והיא מודגשת. המסמך מונה שתי פסקאות קצרות. בפסקה הראשונה נרשמו פרטי הנתבע, חותם המסמך, לרבות ת.ז. (הפרטים נרשמו בכתב יד), הצהרה שלו כי הוא מנהל מרכז נשרים בע"מ, וכי הוא "ערב בזאת אישית לחברה הנ"ל כלפי חברת מוניות נווה בע"מ, לתשלום כל סכום שהחברה חייבת ו\או תחוייב בו לחברת מוניות נווה". בפסקה השניה נרשם כי "הערבות הינה ללא זכות חזרה ו/או ביטול וללא תנאים, זולת אלו שנקבעו בה במפורש, אם נקבעו, ותעמוד למימוש מיידי עם דרישת מוניות נווה בע"מ". בתחתית העמוד נרשם שמו של הנתבע בכתב יד ולצידו חתימתו של הנתבע, כשעליה מתנוססת חותמת של מרכז נשרים.

מדובר במסמך קריא, פשוט וקל להבנה, המונה מספר פסקאות קצרות וברורות. משמעות תכנו של המסמך, אשר נחתם על ידי הנתבע לאחר שמלא את פרטיו, ברורה וקצרה והיא מטילה עליו ערבות לחובותיה של מרכז נשרים כלפי התובעת.

9.אינני מקבל את טענתו של הנתבע לפיה, הוא לא קרא את המסמך טרם החתימה עליו. ראשית, מדובר כאמור במסמך קל לקריאה, שתכנו ברור. שנית, הנתבע, אף לשיטתו, הוזעק על ידי נציג התובעת במיוחד לצורך חתימה על מסמך, המהווה תנאי להמשך ההתקשרות בין החברות. אין זה סביר בעיני כי בנסיבות אלו, יגיע למשרדי התובעת לצורך חתימה על אותו מסמך ויחתום עליו, מבלי שיעיין בו תחילה, ולו כדי לברר א פשר הדחיפות שבעניין. גם אם נקבל את טענת של הנתבע לפיה, כלל לא קרא את המסמך טרם החתימה עליו, אין בכך כדי להועיל לו. הלכה היא כי אדם החותם על מסמך, בלא לדעת את תוכנו, לא תעמוד לו הטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב וחזקה על אדם שחתם על מסמך, לאחר שהסכים לתוכנו (ראה בעניין זה, בין היתר, ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נגד זהבה לופו, פ"ד נד(2) 559, ע"א 467/64 שוויץ נגד סנדור, פ"ד יט(2) 113) וע"א 16/80 אליהו לולו נגד סלומון סלומון, פ''ד לז(4) 70. המבקש הינו בגיר, יודע קרוא וכתוב וחזקה עליו כי קרא את המסמך טרם חתימתו עליו. גם העובדה שהנתבע הוסיף את חותמת החברה על גבי חתימתו, אין בה כדי להעיד כי סבר שהוא חותם על התחייבות בשם החברה. הטענה כאילו מדובר בהתחייבות של החברה, עומדת בניגוד מוחלט לנוסח כתב הערבות. כאמור, נוסח כתב הערבות ברור ויש בו התחייבות מפורשת אישית של הנתבע עצמו לערוב לחובות מרכז נשרים ולא התחייבות של החברה, שאין בה משום בטוחה כלשהי לתשלום חובות והיא מיותרת לחלוטין, בנוסחה האמור. אני דוחה, אפוא, טענותיו אלו של הנתבע.

10.הנתבע טען, כאמור, כי לא היה בעל מניות בחברה אלא שימש כעובד שכיר אצלה, בתפקיד של סדרן עבודה, בשכר מינימום ולא היה מוסמך לחתום בשמה. בתמיכה לטענותיו, צרף המבקש לתצהירו תלוש שכר, תדפיס רשם החברות בנוגע למרכז נשרים ואישור רו"ח, מהם עולה לכאורה, כי אכן לא היה מנהל או בעל מניות בחברה. אלא, שאין בכך כדי להועיל לנתבע. ראשית, הנתבע הצהיר בכתב הערבות כי הוא משמש מנהל במרכז נשרים ולא נתן הסבר כלשהו להצהרה זו, העומדת בניגוד לטענת ההגנה שלו. מר שמו טען בתצהירו, כמו גם בחקירתו הנגדית, כי נפגש עם הנתבע מספר פעמים בפגישות עסקיות, הנתבע היה איש הקשר היחיד עם מרכז נשרים, הוא שהזמין את המוניות והוא ששוחח עימו על תשלומים (עמ' 8, שורות 23 - 25 לפרוטוקול). טענות אלו, אשר לא נסתרו, עולות בקנה אחד עם ההצהרה בכתב הערבות לפיה, הנתבע שמש כמנהל במרכז נשרים או לפחות, כך הציג עצמו בפני נציגי התובעת. הנתבע מצידו, לא הביא ראיה כלשהי שתתמוך בטענותיו כי כלל לא הציג עצמו כמנהל במרכז נשרים, וכל שנותר הוא עדות יחידה של בעל דין לפי סעיף 54 ולפקודת הראיות, שאין לה סיוע. שנית, עיון בתלושי השכר מעלה כי הם "בוצעו" (בשונה מ"הודפסו") בחודש 11/2009 ויש בכך כדי להטיל ספק בתכנם. שלישית, אם הנתבע לא היה מורשה לחתום מטעם החברה, הרי שגם לשיטתו, הוא חרג מהרשאה ולכן, הוא נושא בחיוב כלפי התובעת באופן אישי. רביעית וחשוב מכך, גם אם נכונה טענתו של הנתבע לפיה, לא שימש מנהל ומורשה חתימה של החברה, אין בכך כדי לפסול ערבות אישית שלו לחובות החברה, שכן ערבות מעין זו אינה מותנית בכך שתחתם על ידי מורשה מטעם החברה דווקא או על ידי אחד ממנהליה.

11.סיכומו של דבר, אני קובע כי הנתבע חתם על כתב הערבות, כערב אישי לחובותיה של מרכז נשרים ומתוך מודעות לתוכן המסמך עליו הוא חתם. התובעת הרימה את הנטל להוכיח את חובה של מרכז נשרים כלפיה ולכן, הנתבע חייב לשלם לה את סכום החוב, מכח ערבותו.

12.אני מקבל, אפוא, את התביעה במלואה ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 56,994 ₪ וכן, את אגרת התביעה, הכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום 14.9.2004 ועד למועד התשלום בפועל. בנוסף, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך של 8,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט"ז אדר א תשע"א, 20 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ