החלטה
אני פוסק את שכרו של העד על סך 350 ₪.
הנתבעות תשאנה בשכר טרחת העד.
ניתנה והודעה היום ג' אדר א תשע"א, 07/02/2011 במעמד הנוכחים.
יחיאל ליפשיץ, שופט
פסק דין
1.בפני תביעה, שהוגשה בסדר דין מהיר, לחיוב הנתבעות בסכום של כ - 9,000 ₪ וזאת על רקע פגיעה בכבל מתח נמוך, שאירעה בתאריך 18.7.08, בעת שטרקטורון השייך לנתבעת 1, עבד ברח' חומה ומגדל בקרית חיים.
2.אין מחלוקת בין הצדדים, כי במועד לעיל, עבד עובד של הנתבעת 1, עם מחפרון, ברח' לעיל, וזאת לצורך הסרת אבני שפה ומדרכה קיימת, לקראת החלפת אותן אבני מדרכה וקירוי המקום במדרכה חדשה.
בעת העבודה, נפגע כבל מתח נמוך אשר הוביל לעמוד חשמל (ראה התמונות ת/1), דבר אשר הצריך הגעת צוותים של התובעת ושל קבלני חוץ והחלפת מקטע מאותו כבל.
3.בין הצדדים התגלעה מחלוקת באם הכבל שנפגע הוטמן, עובר לאירוע, באופן שתאם את התקנות הרלוונטיות [ראה בנדון תקנות החשמל (התקנת כבלים במתח שאינו עולה על מתח נמוך) תש"ס -2000] – (להלן: התקנות).
4.בעוד שהתובעת טענה, כי הכבל הוטמן כדין ובאופן התואם את התקנות, הרי שהנתבעות, אשר סמכו ידן על עדות העד מטעמן שהיה הטרקטוריסט בעת האירוע, טענו כי הכבל לא הותקן בעומק הנדרש ובניגוד לתקנות.
5.במחלוקת לעיל, ולאחר ששמעתי את עדי הצדדים, ובמיוחד לאור עדותו של מר גנון שהינו עובד התובעת ושהגיע למקום לאחר האירוע, אני קובע כי עד לעמוד החשמל הרלוונטי, הכבל הוטמן בעומק הנדרש. מר גנון העיד כי בעת תיקון הכבל, הוטמן המשכו של זה בעומק הנדרש. זאת ועוד, מהתמונות עולה, כי הכבל היה מסומן.
6.בחינת כלל נסיבות האירוע, ובכלל זאת, עדותו של הטרקטוריסט, מעלות כי האחרון היה מודע לקיומו של כבל חשמל אשר יוצא אל מתחת לעמוד החשמל. הדברים ברורים וגלויים אל העין. לעמוד החשמל צמודה תעלה אשר בתוכה היה הכבל. ברור מאליו, כי כבל זה צריך להגיע בצורה מסוימת לעומק הנדרש, בין אם מדובר ב – 60 סמ', כפי שטענו חלק מהעדים, או בין אם מדובר ב – 80 סמ' כפי שטען חלק אחר.
מהתמונות אף ניתן לראות כי אותה תעלה, הצמודה לעמוד, הוטמנה (עובר לתחילת עבודת הטרקטוריסט) עד מתחת לאדמה. הטרקטוריסט ציין, כי הוא סבר שהכבל פונה לכיוון מסוים, אך בפועל התחוור לו, בעת שפגע בכבל, שהכבל פונה לכיוון אחר.
הנתבעות ציינו, כי הדבר הוא "באשמת" התובעת, שכן לאחר שהכבל יוצא לכיוון מסוים, הוא מבצע "לופ" ומשנה כיוון. גם אם הדבר כך (למרות שאיני בטוח שכך היה, שכן יתכן ופעולת הכף היא זו שגרמה לכך), הרי שהיתה חובה על הטרקטוריסט לוודא מהו הכיוון שבו הכבל יוצא, אך גם ממשיך, ולשם כך היה עליו לעבוד ביתר זהירות ובעבודת ידיים פשוטה ולא בעזרת הכף.
יתרה מכך, הטרקטוריסט ציין, כי הוא נעזר בשני עובדים שעבדו בסמוך לכף, אך איש מהם לא הובא לעדות ולא ניתן הסבר מניח את הדעת, מדוע אותם עדים לא דאגו לגלות את המשך נתיב הכבל.
7.בניגוד לכבלים של מתח גבוה [תקנות החשמל (התקנת כבלי חשמל במתח גבוה) תשס"ב – 2001], בהן נדרשת שכבת הגנה קשיחה לאורך כל נתיב הכבל, הרי שלגבי כבל של מתח נמוך, אין חובה שכזאת ונקבע שהמתקין רשאי לעשות זאת (ראה תקנה 36 (ג) לתקנות הנוגעות למתח נמוך).
יחד עם זאת, תקנה 37 קובעת, כי בכניסה למבנה, יוגן הכבל באמצעות שרוול מחומר קשיח.
הכוונה היא, לתת מענה והגנה לאותו טווח, בין פני הקרקע לעומק של 60 או 80 סמ'.
איני מקבל את טענת התובעת, כי הגנת הכבל הבסיסית (קרי, המעטה החיצוני של הכבל) הינה אותה הגנה הנדרשת, שהרי אם זו היתה הפרשנות, הרי שגם לא היה צורך בהגנה קשיחה גם לאורך התוואי.
כפי שעולה מהתמונות, לא היה שרוול שכזה, דבר שמוליך אותי למסקנה שאין לקבל את מלוא התביעה. קיימת אפשרות שלו היה שרוול שכזה, הרי שיתכן והפגיעה היתה נמנעת.