אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חברת החשמל לישראל בעמ נ' יהודה

חברת החשמל לישראל בעמ נ' יהודה

תאריך פרסום : 18/07/2013 | גרסת הדפסה
ת"ת
בית משפט השלום אילת
44327-02-13
12/07/2013
בפני השופט:
ליאור ברינגר

- נגד -
התובע:
חברת החשמל לישראל בעמ
הנתבע:
שלומי יהודה

החלטה

1.התובעת, חברת חשמל, הגישה נגד הנתבע "תביעה על סכום קצוב" כאמור בסעיף 81 א 1 לחוק הוצל"פ התשכ"ז – 1967 בגין חוב של כ – 15,000 ₪ (קרן) אשר נזקף לחובתו בשל צריכת חשמל.

2.הנתבע שכר נכס הנמצא ברח' בן יהודה בת"א למטרת ניהול מסעדה והחזיק בנכס בין התאריכים 1.11.08 – 31.10.09 (סעיף 1 לכתב ההתנגדות)?

על פי הסכם השכירות שבין הנתבע לבין הבעלים של הנכס, חייב היה הנתבע להעביר את חשבון החשמל בנכס על שמו ולשלם את חשבון החשמל בתקופת השכירות (סעיף 2 לכתב ההתנגדות).

3.לטענת התובעת, הנתבע השתמש בנכס, צרך חשמל ולפיכך הונפק לו חשבון בגין החשמל שצרך, כפי שמופיע בחשבון החשמל המופנה לנתבע וצורף לסיכומי הנתבע.

4.הנתבע אינו מעלה טענה כלשהי בנוגע לסכום החוב וטענתו היחידה הינה במישור המשפטי, לפיה אין יריבות בין הצדדים מכוון שהוא אינו בעל הנכס. הוא מפנה לסעיף 81 א 1 (א) (1) לחוק הוצל"פ וטוען כי אין חוזה בינו לבין התובעת ולפיכך סעיף חוק זה אינו חל עליו ולא נכון היה להגיש תביעה נגדו בדרך של "תביעה לסכום קצוב" אלא צריך היה להגיש תביעה נגדו בדרך של "סדר דין מהיר".

5.ראשית, אין ממש בטענה זו הואיל ומדובר בפרוצידורה שאינה פוגעת במאומה בזכויות הנתבע. הנתבע אינו מכחיש שצרך חשמל ולפיכך הוא צריך לשלם עבורו.

6.שנית, הנתבע עצמו מפנה להסכם השכירות שלו עם בעל הנכס ולפי סעיף 7.2 לאותו הסכם הוא זה שצריך לשלם עבור החשמל, כפי שנהוג ומקובל בדרך כלל בחוזי שכירות (סעיף 2 לכתב ההתנגדות).

הנתבע טוען אמנם כי נאמר לו בעל פה, בניגוד לכתוב במפורש בחוזה, שבעל הנכס הוא שישלם את החשמל לחברת החשמל אולם הנתבע אינו טוען שמישהו אחר שילם בפועל עבור החשמל ושהוא שילם לאותו אחר בגין החשמל שהוא עצמו צרך.

7.שלישית, סעיף 81 א 1 (א) (2) לחוק הוצל"פ מדבר על תביעה לסכום קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק.

החוב הנתבע עילתו הינה בהוראה מפורשת של חוק משק החשמל, התשנ"ו – 1996, הן בסעיף 2 המגדיר "צרכן" כמי שרוכש חשמל והן בסעיף 18 (ג) הקובע כי מי שצרך חשמל יהיה אחראי לתשלום בגינו.

8.לאור כל האמור לעיל לא מצאתי הגנה כלשהי בהתנגדותו של הנתבע , אף לא בדוחק, נהפוך הוא, שוכנעתי כי אין ממש בטענותיו.

הנני דוחה את ההתנגדות ומחייב את הנתבע בהוצאות בסך 5,000 ₪.

הליכי הוצל"פ יימשכו כסדרם.

ניתנה היום, ה' אב תשע"ג, 12 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ