חברת בטוח שירביט נ' הרקולס ואח'

פסק דין

תביעת שיבוב שהגישה התובעת, חברת הביטוח שירביט להחזר סכומים ששילמה למבוטחה באירוע תאונת דרכים, שהתרחש ביום 17.7.07 שהאחריות לטענתה נופלת על כתפי נתבע מס' 1 אלי הרקולס שנהג ברכב, וכן נתבעת מס' 2, שלמה השכרת רכב בע"מ בעלת הרכב.

הנתבעת בכתב הגנתה טענה שדין התביעה להדחות כנגדה שכן ביום ארוע התאונה נהג ברכב נהג שאינו מורשה. לטענתה הנהג המורשה לנהוג ברכב בהתאם להסכם השכירות הינו בוריס הרקולס, ואילו נהג הרכב בעת האירוע היה מר אלי הרקולס. כן טענה ששוכר הרכב לא טרח למסור לה כל הודעה על פרטי האירוע. על כן טענה שאף בכך הפר השוכר את תנאי הסכם השכירות.

כתב הגנה לא הוגש על ידי נתבע מס' 1. בדיון שהתקיים הודיעה ב"כ התובעת שניסתה לאתר את נתבע מס' 1 אולם מאחר וככל הנראה הינו תייר שאינו מתגורר בארץ ביקשה למחוק התביעה כנגד הנתבע. בדיון העידה העדה מטעם התובעת, הנהגת ברכב המבוטח על ידי התובעת לענין נסיבות קרות התאונה. היא העידה שרכב יצא מצד שמאל בנסיעה לאחור ופגע ברכבה. כן העידה שבטופס ההודעה נרשם על ידה ששם הנהג הפוגע הינו הרקולס אלי.

האם יש מקום לחייב נתבעת מס' 2 בתביעה זו?

עיון בטופס ההשכרה מעלה שההשכרה בוצעה בנמל התעופה בן גוריון. בגב הטופס במסגרת תנאים רבים המפורטים שם מופיע בסעיף 2.2 הסכמת השוכר שלא ליתן זכות שימוש לאחר.

האם הוסבר טופס זה לשוכר? על גבי הטופס אין כל חתימת השוכר כך שכלל לא ברור שעובדה זו הוסברה לו, כן כלל לא ברור שהשוכר הבין השפה העברית.

ראה לענין זה ת"א (שלום ת"א) 124755/00 כלל חברה לבטוח בע"מ נ' דהן תמר, תק-של 2004(4), 4393 , 4398 (2004), שם נקבע:

"חוזה השכירות היה חוזה אחיד. בחוזה אחיד חייב הספק לכלול גילוי נאות של התנאים. גילוי נאות פירושו הדגשת עניינים מיוחדים המשולבים בחוזה לרבות תנאי פטור או העדר כיסוי ביטוחי. ההדגשה תבוא ע"י הבלטת הסעיפים באופן מיוחד."

לעניין זה נאמר בספר, חוזים אחידים, נבו הוצאה לאור 1994, עמ' 57:

"נודעת חשיבות לכך שהלקוח היה ער לנושאים עובדתיים מסוימים לאפשרויות השונות הכרוכות בהם או להימצאותם של תנאים מסוגים מיוחדים. הגילוי הנאות משתייך לאותם נושאים שהמחוקק מייחס להם בתחומים מסוימים חשיבות כה רבה עד שהוא קובע לגביהם הוראות בחקיקה. "

תנאי הגבלת הסכם השכירות רק לשוכר עצמו לא הובלט כלל ועיקר כפי שניתן לראות בטופס ההשכרה.

לא הוכח בפני שהנתבעת עשתה מאמץ לאתר את שוכר הרכב ולקבל גרסתו לקרות האירועים, האם הוא זה שנהג ברכב ובטעות נרשם שם אחר, האם אחר מטעמו נהג ברכב, האם ידע על הגבלת השכירות שמופיעה בטופס שלא נחתם על ידו.

בית המשפט ממשיך וקובע בת.א. 124755/00 שבסיטואציה שנוצרה, חברת ההשכרה היא המבטחת למעשה של הרכב, בעוד שאת עצמה ביטחה בחברת הביטוח. חברת ההשכרה התרשלה, פעלה בחוסר תום לב, לא כללה תנאים מהותיים בחזית הטופס ולא גילתה לשוכר את ההגבלות הרלוונטיות.

מכאן שהתקלה, האחריות להעדר הביטוח, מונחת לפתחה של חברת ההשכרה. לכן יש לנהוג בחברת ההשכרה כאילו היתה המבטחת שהעניקה ביטוח.

השכרת רכב על ידי תיירים או על ידי תושבים, נעשית לצורך טיול או עבודה. במקרים רבים נהגים מתחלפים ביניהם. אין זה נדיר שמספר אנשים נוסעים ברכב אחד ויתחלפו בנהיגה כדי להימנע מעייפות יתר ושמירה על רעננות הנהג, ויכולת נהיגה אופטימאלית.

מקרים כנ"ל הם מקרים צפויים ונפוצים, כשם שהשוכרים אינם מעוניינים לשלם דמי נזק ואף מוסיפים תשלום כדי לא לשלם השתתפות עצמית, ברור שאינם מעונינים להיות חשופים לתשלום מלוא הנזק כאשר אחד הנוסעים החליף את הנהג בנהיגה.

לחברת ההשכרה ידע ונסיון עדיפים, ולכן בין השאר עקב דרישת תום הלב, חייבת היא להזהיר בכתב ובעל פה ולדאוג לכך שהנהג יהיה מודע לכך שאין כל אפשרות שנהג אחר ינהג ברכב.

לאור כל האמור לעיל איני סבורה שהתניה הרשומה בהסכם לא חתום, כאשר לא הוכח כלל ועיקר שהשוכר היה מודע לתניה זו והבינה, פוטרת הנתבעת מחבותה כבעלת הרכב האחראית לפיצוי.

משכך על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 9579 ₪. כן תשלם אגרת בית המשפט כפי ששולמה על ידי התובעת ושכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪ וכן מע"מ כחוק.