פסק דין
זוהי תביעה כספית בסך 50,814 ₪ אשר הוגשה על ידי התובעת, עמותה רשומה האמונה על מצוות קיום קבורה בתחומי העיר ת"א, כנגד שלושה נתבעים. נתבע 3 הינו מושך השיק שנמסר לתובעת לתשלום קבורתו של המנוח רוני סימן טוב ביום 10/5/06, אך זה לא אותר. לא נמסרה לו הזמנה ו/או כתבי הטענות ואני מוחקת את התביעה כנגדו.
טוענת התובעת, כי נתבעים 1-2 הם אשר פנו אליה כדי לרכוש אחוזת קבר עבור המנוח, אשר נפטר בחו"ל והיה צורך להביא את גופתו ארצה לקבורה בבית עלמין ירקון. לטענתה, הם התחייבו לשלם, הן את הוצאות העברת גופת המנוח מנמל התעופה בן גוריון והן את הוצאות קבורתו ורכישת אחוזת הקבר. לטענתה, התחייבותם היתה לשלם הוצאות אלה באמצעות שיק משוך על ידי נתבע 3, שהינו מכר של המנוח.
טוענת התובעת, כי בניגוד לנהגה ונהליה, הסכימה לקבל שיק שאינו משוך על ידי המשלם לאור היות נתבעים 1-2 מוכרים ובעלי אמצעים. משחולל השיק והיות ונתבע 2 מופיע במסמכי התובעת כמי שביצע את ההזמנה ללוויה של המנוח, הוא הוזמן למנכ"ל התובעת וטען, כי המנוח זכאי לשירותי קבורה בחינם בהיותו תושב ישראל ואף הבטיח להמציא אישור לכך.
האישור לא הומצא. נגד נתבע 3 ניתן צו כינוס נכסים ולא ניתן לגבות ממנו את סכום השיק ולכן עותרת התובעת לחייב את הנתבעים כמי שהתקשרו עימם בחוזה, תוך הטעייה ויצירת מצג שווא לגבי מצבו הכלכלי של נתבע 3, לשלם את הוצאות הקבורה.
טוענים הנתבעים 1-2 להעדר עילה, לחוסר יריבות וכי אינם חייבים דבר לתובעת. לטענתם, כלל אינם מכירים את המנוח ולא נכחו בהלוויתו, אלא שנתבע 2 מכיר את אחיו של המנוח כתוצאה מקשרי משפחה. השניים שהו בת"א לצורך פגישה ונתבקשו על ידי אחיו של המנוח, מר ארז סימן טוב, להגיע למשרדי התובעת לאור בעייתיות שנתקל בה כשהגיע במטרה לקבל אישור לשחרר את גופת אחיו המנוח בדרא"פ.
לטענתם, מעולם לא התחייבו בכתב או בע"פ לתשלום כלשהו כלפי התובעת. נתבע 1 אף טוען כי לא השתתף בשיחה עם מי מטעם התובעת בענין התשלום אלא צפה מהצד, כי לא נכחו במשרדי התובעת בעת הגעתו של מר מוטי זוארץ עם המחאה לשלם לתובעת ואף לא ידעו שמר זוארץ מתכוון להגיע למשרדי התובעת לשלם עבור הוצאות הקבורה ואחוזת הקבר.
הנתבעים 1-2 לא חתמו על כל שטר ו/או התחייבות ו/או הזמנה כלפי התובעת עבור נשוא התביעה דנן ואף לא התחייבו בעל פה ואף לא הציגו כל מצג בפני התובעת ולכן יש לדחות את התביעה נגדם.
מהעדויות והראיות אשר הובאו בפני עולה, כי אכן ב-10/5/06 הגיע אחיו של המנוח, מר ארז סימן טוב, כדי להסדיר את הבאה לארץ של גופת אחיו המנוח, רכישת אחוזת קבר וקבורתו ולצורך אישור שחרור גופת המנוח ממקום קבורתו בחו"ל היה צורך לסיים את ההליכים מול התובעת ולקבל אישור לכך.
מטעם התובעת העידו שלושה והאחרון שבהם, מר שעיו ציון, העיד ברוב הגינותו שאינו זוכר את המקרה עצמו אלא עדותו היא מתוך המסמכים בהם עיין (עמ' 11 ש' 9-11). מדובר באירוע משנת 2006 מאז ועד הגשת התביעה עברו 4 שנים ועד הדיון המתנהל היום 5 שנים ויש לקבל את עדותו שהינה אכן מתוך המסמכים שבתיק התובעת. ומעיון במסמכים עולה כי קיימות שתי קבלות. הקבלה הראשונה בכתב ידו של מר בויאר מיום 10/5/06 ובה מצוין כי השיק התקבל מארז סימן טוב. אמנם, מר בויאר העיד, כי כך נתבקש על ידי מר ארביב אך ספק אם הינו זוכר זאת.
אציין כאן, שמי מעדי התובעת כלל לא ציין בעדותו שמר ארז סימן טוב נכח במקום. קבלה נוספת היא, קבלה ממוחשבת, שעליה אין "תאריך יצירה" והינה על שם מושך השיק, נתבע 3. בהתאם לרישום על הקבלה, הינה העתק ממוחשב. לענין יצירתה והקשר בינה לבין הקבלה הידנית, סתרו עצמם עדי התובעת.
מר בויאר אשר טען בעדותו שהוא זוכר את עובדות המקרה העיד, כי הוא הכין קבלה ידנית על שם ארז סימן טוב, אחיו של המנוח וזאת על פי בקשתו של נתבע 2. לגרסתו, הוא זוכר את שני הנתבעים. אך לגרסתו, ארז סימן טוב כלל לא נכח בפגישה והקבלה נכתבה בכתב יד כיוון שהפקידה אשר אמורה להוציא את הקבלה הממוחשבת לא היתה (עמ' 9 ש' 10-12). באותו ענין העיד מר שעיו, כי פקידת הגזברות כן היתה במשרדי התובעת ושמה זיוי. (עמ' 10 ש' 1-6).
משכך, לא ברור מדוע יש את הקבלות, לא ברור מתי הוצאה הקבלה הממוחשבת ובכל אחת מהקבלות מופיע שם אחר שמי שלכאורה הזמין את שירותי התובעת ולהזכירנו, אותה פקידה כלל לא הובאה לעדות, הגם שאינה עובדת עוד אצל התובעת. הלכה ידועה שצד אשר יכול היה להעיד מי מטעמו, כדי שישפוך אור על חומר הראיות, הינה בעוכרם.
אף לא אחד מעדי התובעת טען בתצהירם, שהנתבעים 1-2 התחייבו לשלם את הוצאות הקבורה של המנוח. מר רנד כתב ששוכנע שהשיק יכובד. בסעיף 9 טען שנתבע 2 הבטיח להמציא טופס תושב של המנוח. מר בויאר טען שהנתבעים הצהירו בפני מר שעיו ובפניו, שאין להם מה לדאוג, שהשיק יכובד. בויאר העיד מפורשות שלא נאמר לו על ידי המנכ"ל שהנתבעים התחייבו לשלם את התשלום. (עמ' 9 ש' 19-20).
לאור עדותו של מר שעיו, סבורני כי אכן עדי התובעת לא זוכרים את עצם אירוע הזמנת הוצאות הקבורה ושירותי התובעת לצורך קבורת המנוח, אלא העידו מתוך המסמכים שבדקו. ובכל מקרה, לא הוצגה בפני חתימה של הנתבעים 1-2 על כל מסמך של התובעת ולהזכירנו, כי על פי עדותו של מר שעיו, מי שבא להזמין שירותי קבורה חותם על טופס הזמנה (עמ' 11 ש' 9-22 לפרוטוקול).
לא ברור מעדויות שהובאו בפני מה סיבת הגעתם של נתבעים 1-2 לפגישה ואין לי אלא לקבל את גרסתם שהיה זה לעזור לאחיו של המנוח שנקלע למצוקה בנסיון להשיג אישור להבאת גופתו לארץ.
אציין כאן, כי קיימת מחלוקת בין גירסת עדי התובעת ולפיה מושך השיק לא נכח בפגישה, ובין גירסת אחיו של המנוח לפיה יתכן והיה ביחד עם מר זוארץ אשר מסר את השיק, אך ככל שאכן מושך השיק לא נכח על אחת כמה וכמה היתה אמורה התובעת להחתים את מי שלטענתה התחייב כלפיהם על התחייבות בכתב.
תמיהה נוספת העולה מעדויות התובעת היא בשאלה, הכיצד היה מוכן בזמן אמת ומיד, שיק על סכום מדוייק אותו דרשה התובעת בגין הוצאות הקבורה חתום וערוך על ידי מי שלא נכח בפגישה.
מכל האמור לעיל, עולה כי התובעת לא הצליחה להוכיח את תביעתם כלפי נתבעים 1 ו 2, משכך אני דוחה את התביעה.
התובעת תשלם לנתבעים 1 ו2 ביחד ולחוד הוצאות בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ.